במערכת הפוליטית יש רגעים שבהם האופטימיות איננה נגזרת של פתרון מסתמן, אלא של עוצמת המצוקה של הצדדים האחרים. זה בדיוק המצב כרגע במפלגות החרדיות: שוררת שם אופטימיות זהירה באשר להיתכנות הקמתה של ממשלה, הנובעת מההבנה ששני שחקני מפתח מוכנים ללכת רחוק מאוד כדי לחזור לשלטון.
מבחינת ראשי 'יהדות התורה', מדובר במכרז פתוח לכל המרבה במחיר הפוליטי. שני צירים מקבילים פועלים מולם במקביל - האחד של גדי איזנקוט, והשני של אביגדור ליברמן. הנוסחה החרדית פשוטה להפליא: מי שיציע את המתווה הטוב ביותר, וינהל משא ומתן יעיל ונקי יותר, יזכה בתמיכתם להרכבת הממשלה.
גורם בכיר בגוש השינוי אמר ל״היום״ כי זו תוכנית הפעולה האמיתית של ליברמן: המטרה של יו"ר ישראל ביתנו היא לסגור עם החרדים מתחת לשולחן, לראות את איזנקוט ונתניהו נכשלים בזה אחר זה במלאכת ההרכבה.
השאיפה שלו היא לגרור את המערכת אל תקופת 21 הימים האחרונים. ובאותו שטח הפקר להגיע לאיזנקוט ולבנט עם עובדה מוגמרת - להגיד להם ״לי יש את החרדים בכיס, הדרך היחידה היא שאני אביא אותם ואהיה ראש ממשלה״. לטענת הבכיר, מבחינת ליברמן, אין מניעה להישען על הימנעות ערבית, בתנאי שהמושכות והבלמים בידיו. הוא יכהן כראש ממשלה, וישמור על היכולת לפרק את החבילה ברגע שהעסק יסטה מהמסלול הרצוי לו.
המכשול המרכזי: בנט
אתמול נועדו איזנקוט ובנט לפגישה ממושכת, שכולה ניסיון קדחתני לרכך את עמדותיו של יו"ר ביחד בסוגיית חוק הגיוס. נכון לרגע זה, בנט הוא הסלע שבו מתנפצים גלי המשא ומתן הוא המכשול המרכזי שמסרב בתוקף להתפשר בכמה סעיפי מפתח. ביהדות התורה מביטים במתרחש ומגדירים את כללי המשחק בבהירות: מי שיצליח לחלץ את בנט מצמרת העץ שעליו טיפס, ולהביא נוסחה פרגמטית שתאפשר את העברת החוק, יחזיק בידו את המפתח ללשכת ראש הממשלה.
בצד השני של המפה הפוליטית, בליכוד, מזהים היטב את התזוזות ומפעילים לחץ אדיר, אין חבר כנסת חרדי שלא קיבל שיחת טלפון, ואין עוזר, מקורב או איש חצר בעל השפעה בחצרות הרבנים שלא מצא את עצמו על קו הטלפון מול מקורבים לראש הממשלה. החרדה מפני אובדן הברית ההיסטורית מעבירה את הליכוד על דעתם.
ובכל זאת בגוש השינוי נרשמת התמתנות מסוימת, אף שהחרדים ממשיכים להמתין להצעה רשמית שפשוט ממאנת לנחות על השולחן. הבעיה טמונה במבנה הפנימי של הגוש: המשא ומתן מתנהל בשני מסלולים מקבילים בעלי אינטרסים מנוגדים.
מן העבר האחד ניצב איזנקוט, הרואה בעצמו מועמד לראשות הממשלה ומחפש נוסחת גישור שתחבר בין דרישותיו של בנט לבין הקווים האדומים של החרדים. מן העבר השני נע ליברמן, שאף הוא שואף ללשכת ראש הממשלה, ומנסה לעקוף את איזנקוט מלמעלה.
הרבנים יקבעו
בתוך כך, ח"כ יצחק פינדרוס אמר אתמול ל'היום' את מה שבגוש השינוי נוטים לעיתים להדחיק: ביהדות התורה מי שמקבל את ההחלטות באמת הם הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש. כרגע הדגיש פינדרוס, אין שום הצעה ממשית על השולחן, ורק כאשר יונח מתווה רציני הוא יובא להכרעת הרבנים. אלא שהרבנים, הבהיר, לא יסתפקו במענה ממוקד: הרבנים דורשים טיפול דחוף במעצרי בחורי הישיבות ובחוק הגיוס, ולצידם שמירה על הסטטוס קוו הדתי והבטחת עצמאותו המלאה של החינוך החרדי.
ובנתיים בשטח המגעים בעיצומם. יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר, נועד אמש לפגישה קצרה עם ליברמן, שבה ליבנו את האופציות המעשיות להעברת חוק גיוס. פגישה דומה בין אשר לאיזנקוט צפויה להתקיים בקרוב.
הליכוד מצידו מנסה לתקוע מקלות בגלגלי השיחות הללו. כפי שפרסמנו ב'היום', בכיר בליכוד נועד אתמול עם ח"כ אשר וניסה לשכנע אותו לדרוש מגוש השינוי את תפקיד יו"ר הכנסת.
בליכוד שיווקו את המהלך כתרחיש "Win-Win-Win": יהדות התורה תזכה בשליטה מוחלטת בסדר היום הפרלמנטרי עד להסדרת חוק הגיוס. הליכוד ישמח שמתן כהנא לא ישב על כיסא היו"ר. וליברמן יחמוק מהסתמכות על קולות המפלגות הערביות, כאשר הימין כולו יתמוך במועמד חרדי לראשות הרשות המחוקקת.
חוק גיוס שממשלה תעביר
אלא שמעבר לכל התרגילים, התרחישים והתמרונים, ניצב מלכוד. גוש השינוי זקוק ל-13 המנדטים החרדיים כדי להגיע לרוב. אתמול פרסמנו ב״היום״ כי החרדים הציבו תנאי סף ברזל: חוק הגיוס חייב לעבור תחילה כהצעת חוק ממשלתית, ורק לאחר מכן הם יצטרפו רשמית לקואליציה. לטענתם, זו הדרך היחידה להבטיח שהחוק יעמוד במבחן בג"ץ ולא ייפסל שוב.
וכאן הפלונטר המעסיק את ראשי גוש השינוי: כדי להעביר חוק ממשלתי נדרשת ממשלה. כדי להקים ממשלה חייבים את החרדים. והחרדים? מסרבים להצטרף לממשלה בטרם עבר החוק. בין החרדים לגוש השינוי עברו כמה הצעות פשרה, נכון לעכשיו אף אחת מהם עדיין לא קונקרטית, ועדיין לא הוצגה לרבנים החרדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו