ביום השבעת הכנסת ה-26, 13 המנדטים החרדיים הם המפתח להרכבת הממשלה, אך בין יהדות התורה לש"ס קיימים הבדלים, ובגוש השינוי יגלו שהדרך ללשכת ראש הממשלה רחוקה יותר מכפי שנדמה.
יהדות התורה, עם 7 מנדטים, וש"ס, שצנחה מ-11 ל-6, הן שתי המפלגות שטרם הכריעו בשאלת הממשלה. כדי להקים ממשלת רוב של 61 חברי כנסת, איזנקוט זקוק לשתיהן - אלא שהפער בין הדרישות החרדיות לבין מה שגוש השינוי מוכן להציע נותר עמוק.
יהדות התורה, הרשימה המשותפת לדגל התורה, אגודת ישראל וחומת תורת ישראל, עומדת כיום בראשות יעקב אשר, בשבוע האחרון הורה הרב לנדו לחברי הכנסת של דגל התורה לפתוח בשיחות עם גוש השינוי בניסיון להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, תוך הדגשה כי המפלגה אינה משתייכת לאף גוש.
בש"ס, לעומת זאת, נותרו בגוש נתניהו ואף המליצו עליו בפני הנשיא. עם זאת, גורמים בש"ס אומרים כי אם יהדות התורה תצטרף לממשלת שינוי בתמורה להסדרת מעמד תלמידי הישיבות, גם הם עשויים להצטרף. זוהי אמירה שבמפלגה מכחישים.
אלא שגם בתוך יהדות התורה אין תמימות דעים. יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף מצהיר כי הוא פתוח לבחינת שיתוף פעולה, בעוד מאיר פרוש מתנגד לממשלת איזנקוט. בליכוד פועלים בימים האחרונים לשכנע חברי כנסת באגודת ישראל להתנגד לממשלה כזו ולא להסתפק בהימנעות.
הקו המשותף לשתי המפלגות החרדיות ברור: התנגדות לחובת גיוס ולסנקציות על לומדי התורה.
אלא שדווקא בנקודה המרכזית שעליה עשויה להיבנות ממשלה חדשה, הפער בין הצדדים נותר כמעט בלתי ניתן לגישור. המקסימום שאיזנקוט מוכן להציע לחרדים רחוק מהמינימום שהם דורשים.
החרדים מבקשים פטור מלא מגיוס לכל בחורי הישיבות, ללא יעדי גיוס מחייבים וללא סנקציות, לצד תקציבים מלאים למוסדות התורה והבטחה לחוק שיעמוד במבחן בג"ץ. בגוש השינוי מנגד מדברים על הסדר שיכלול חובת שירות, כאשר ליברמן מציע להתאים את הצעתו מ-2018 לצורכי צה"ל לאחר 7 באוקטובר, ואיזנקוט הציב את חובת השירות כאחד מתנאי היסוד להצטרפות מפלגה לממשלתו. גם הדרישה החרדית לחוק חסין מפני פסילה משפטית נותרת בעייתית במיוחד, כאשר אין כיום מסלול ברור שיבטיח את הישרדותו בבג"ץ.
ארבע האפשרויות שעל השולחן
- ממשלת שינוי עם שתי המפלגות החרדיות: 48 מנדטים של גוש איזנקוט ועוד 13 חרדים מביאים ל-61, ללא צורך במפלגות הערביות. זהו התרחיש הפשוט מבחינה מספרית, אך הקשה ביותר מבחינת הפערים. המשא ומתן בין יהדות התורה לגוש השינוי נמצא בשלב ראשוני בלבד, וכרגע אין מדובר בשיחות ישירות סביב שולחן משא ומתן, אלא במסרים, מתווכים, גישושים והצהרות. ככל שהזמן עובר, מתרחב גם תהליך ההכשרה הפוליטית של החרדים בגוש השינוי, והאפשרות לממשלה כזו מקבלת אחיזה ממשית יותר. אלא שעדיין לא ברור כיצד יימצא פתרון שיספק את דרישות החרדים בלי לפרק את התנאים שהציב איזנקוט.
- ממשלת שינוי עם יהדות התורה בלבד: גוש איזנקוט יעלה ל-55 מנדטים, בעוד גוש נתניהו יירד ל-46. אין כאן רוב של 61, אך אם המפלגות הערביות יימנעו, ניתן יהיה להקים ממשלה הנשענת על 55 מול 46. יו״ר יהדות התורה יעקב אשר הצהיר אתמול כי לא יאפשר לממשלה כזו לקום. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ההצהרה תעמוד גם במבחן המציאות, אם יונח על השולחן חוק פטור מגיוס שיענה על דרישות המפלגה. ימים יגידו.
- ממשלת מיעוט ללא החרדים: איזנקוט מעדיף, לפי ההערכות, להשביע ממשלה במהירות באמצעות תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, ובהמשך לנסות להרחיב אותה. ליברמן, לעומתו, מעדיף להגיע תחילה להסכמות עם החרדים. גם בתוך גוש השינוי אין עמדה אחידה בשאלת ממשלת המיעוט, והפער בין שתי הגישות עלול להפוך למכשול נוסף.
- ממשלת נתניהו: ראש הממשלה ממשיך לקרוא לממשלת אחדות, אך לגוש שלו חסרים שמונה מנדטים להשלמת הרוב. נכון לעכשיו, אין שותף ברור שמוכן להיכנס לממשלה בתנאים שהוא מציע.
הפלונטר עמוק - אך הדלת עדיין פתוחה
בסופו של יום, החרדים הם לשון המאזניים, אך גם לשון המאזניים אינה מבטיחה הכרעה או פתרון לחרדים. הדרישות שלהם ברורות, והפער ביניהן לבין הצעות גוש השינוי רחוק מלהיות סמנטי: מדובר בשאלת הגיוס, בתקציבי מוסדות התורה וביכולת להבטיח חוק שיחזיק מעמד מול בג"ץ.
ובכל זאת, ככל שהזמן עובר, האפשרות להסדר מתקרבת דווקא דרך ערוץ ליברמן - מי שמציע התאמה של מתווה הגיוס הישן למציאות הביטחונית החדשה. אלא שגם שם, נכון לעכשיו, אין משא ומתן ישיר ואין ישיבה מסודרת סביב שולחן. יש גישושים, מסרים דרך מתווכים, שיחות במסדרונות והצהרות פוליטיות. הפלונטר גדול, הפערים עמוקים, אך ייתכן שדווקא מתוך ריבוי הערוצים והלחצים תתחיל להתגבש הנוסחה שתאפשר את הקמת הממשלה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו