די למלחמת הגושים: ישראל זקוקה לממשלה מאחדת

על דבר אחד שני ראשי הגושים מסכימים: איום קיומי מרחף מעל מדינת ישראל. אז איך ייתכן שהמפלגות הציוניות, שהציבור שלהן נושא בעיקר הנטל של ההגנה על המדינה, לא מסוגלות לשבת זו עם זו, גם לנוכח הקריאה של נתניהו לממשלת אחדות, אבל מוכנות לעשות כמעט הכל כדי להקים ממשלה עם מפלגות שהן בעצמן לא רואות בהן שותפות לדרך?

מהיום הראשון טענו שאת מדינת ישראל צריך להוביל הציבור הציוני המשרת. גם עכשיו אנחנו מתעקשים שחייבת לקום כאן ממשלה שלא נשענת על מפלגות אנטי-ציוניות.

מול האיומים הביטחוניים, יוקר המחיה, מערכת חינוך בקריסה ואובדן הביטחון האישי, פשוט אין לנו זמן לעוד חודשים של מריבות ושיתוק. האויבים שלנו לא מחכים שהפוליטיקאים יסתדרו ביניהם, וגם הבעיות של אזרחי ישראל לא. המפלגות האנטי-ציוניות בכלל אינן העניין כאן. שיצביעו איך שהן רוצות, אבל אסור שתהיה להן שליטה בממשלה.

האחריות להקים ממשלה ולהוביל את המדינה היא של ראשי המפלגות הציוניות. כל ממשלה שתהיה תלויה במפלגות שאינן שותפות ליעדים הציוניים של המדינה תסבול מניגוד אינטרסים מובנה בסוגיות היסוד: גיוס, הכרעת חמאס, מעמדנו הבינלאומי ועוד שורה ארוכה של אתגרים לאומיים. ממשלה כזו לא תחזיק ארבע שנים, ספק אם תעמוד שנה, ובוודאי תתקשה לחולל כאן את שינוי העומק שנדרש.

רק ממשלה רחבה תצליח

לכן עכשיו, כשאיזנקוט קיבל את המנדט, הוא צריך לעשות הכל כדי להקים ממשלה ציונית רחבה. רק ממשלה כזו תוכל באמת לקדם את ארבעת העקרונות שהוא עצמו הציג ביום שישי.

המציאות הפוליטית אמנם מורכבת, אבל ברורה: לאיזנקוט יש רוב בציבור הציוני על פני נתניהו, אך אין לו 61 מנדטים להקמת ממשלה ציונית יציבה. ממשלה שתהיה תלויה במפלגות לא ציוניות תעניק להן כוח פוליטי עצום. מנגד, יש 1.2 מיליון ישראלים שבחרו בנתניהו, אחרי הכל.

משכך, אירוע הגושים חייב להסתיים. בעיניי, איזנקוט צריך לפנות קודם כל, באופן גלוי וציבורי, לליכוד ולציונות הדתית, ולהציע לנתניהו להקים יחד ממשלה עם מטרות ברורות: הכרעת חמאס והאיומים בחזיתות האחרות, הקמת ועדת חקירה, ייצוב המצב הבינלאומי, תוכנית חירום ליוקר המחיה וטיפול בפרוטקשן.

האחריות גם בצד השני

וכמובן, האחריות היא לא רק של איזנקוט. נתניהו ושותפיו צריכים להכיר בכך שהפסידו בבחירות, שאין להם אפשרות להקים ממשלה משלהם, ולהגיע עם דרישות הגיוניות. הרקורד הרע של נתניהו בכל הנוגע לשימור ממשלות שותפות מחייב מצידו הפעם ערבויות ומנגנוני אמון משמעותיים במיוחד. אי אפשר לבקש מהציבור לתת אמון מחודש בלי להבטיח שלא יכו בו שוב באותו מקום.

רק אם הליכוד והציונות הדתית יסרבו באמת לפרק את הגושים, איזנקוט צריך לפעול להקמת ממשלת חירום זמנית על בסיס 48 המנדטים הציוניים שלו, ככל שיצליח לגייס לכך תמיכה פרלמנטרית מספקת. ממשלה כזו תוכל לקדם כמה מטרות דחופות ולפעול ליציאה לבחירות בתוך ארבעה חודשים, בכפוף להליכים הנדרשים בכנסת. כך הציבור יוכל לשפוט מי ניסה להקים ממשלה ציונית רחבה ומי מנע זאת.

עבור רוב הישראלים, אלו לא תוצאות הבחירות שלהן פיללנו - אמנם כל אחד מנקודת מבט אחרת. אבל במבט לאחור, הן עשויות להיות התוצאות הכי טובות שיש עבור המדינה שלנו, אם המנהיגים שלנו ידעו לתעדף את טובת המדינה על פני כל עיקרון אחר.

מדינת ישראל זקוקה לממשלה ציונית רחבה ויציבה, שתוכל להחזיק ארבע שנים, להתמודד עם האיומים, לתקן את הנזקים האדירים של העשורים האחרונים ולדאוג לעתיד המדינה נוכח האיומים הקיומיים שיש לנו בעת הזו.

הכותב הוא ממייסדי תנועת אל הדגל