מהעיניים של ליברמן - חורבן הבית או פשרה עם החרדים

הבחירות מאחורינו. הצלת המדינה מרה"מ בנימין נתניהו עדיין לפנינו. המשך כהונתו מקדם אותנו בעיניים פקוחות למימוש חלומם של אויבי ישראל - חורבן בית שלישי.

גילוי נאות - נטלתי חלק בקמפיין ישראל ביתנו (עד ליל הבחירות), לא בפעם הראשונה. מאמר זה הוא דעה אישית נטו, מתוקף היכרות עמוקה עם אביגדור ליברמן. מאז התבררו תוצאות הבחירות, הווטסאפ שלי דורש העלאת שכר. מאות ממכריי שלחו אלי את משנתם הסדורה. כולם, בלי יוצא מהכלל, הפצירו בי למסור לליברמן שהוא חייב לוותר על אחת או שתיים מארבע הבטחותיו, למען המדינה. 80% כתבו שחייבים פשרה עם החרדים, 10% חשבו שצריך לשבת עם המפלגות הערביות. 10% תמכו בממשלת אחדות עם נתניהו, וזו בעיניי האופציה הגרועה ביותר. מי שרימה - ימשיך לרמות, הוא לא ירפה מהגה השלטון גם אם הטיטאניק תחל בשקיעתה.

יש בעיניי חמישה עקרונות הכוונה מרכזיים, בסדר הבא: הראשון – הפסקת שלטון נתניהו. השני - לא לבחירות נוספות. השלישי - לא לממשלת אחדות עם נתניהו. הרביעי - לא לממשלה עם המפלגות הערביות (לא כי הן ערביות, אלא כי רוב ראשיהן תומכי חמאס, בשונה מרוב מצביעיהן). החמישי - חוק הגיוס.

הבוחר הישראלי, לא הפוליטיקאים, קבע שאי אפשר לממש את כל החמישה, ואולי אף לא ארבעה מהם. חובתם של נבחרי הציבור, ובפרט ראשי מפלגות השינוי, להישמע לרצון הבוחר.

להשקיע בחברה הערבית

הממשלה הבאה תהיה חייבת להשקיע משאבים ניכרים ולדאוג ברוחב לב לאוכלוסייה הערבית־ישראלית, להשקיע בהגנה על חיי האזרחים מפני ארגוני הרצח והפשיעה, להשקיע בתשתיות ובכל הנדרש. דומני כי אין כמעט קשר בין רצון רוב אזרחי ישראל הערבים לרצון נבחריהם. כמוני, רוב העם שלנו ימני ומתנגד נחרצות לשילוב ההנהגה הערבית הנוכחית בממשלה. דמיינו ממשלה שנשענת עליהם בעת שחיילי צה"ל יחסלו כמה מחבלי חמאס. ישראל חייבת ממשלה יציבה ל־4 שנים.

אחזור לליברמן. הבטחת הבחירות הראשונה והחשובה מכולן שנתן היתה להביא קץ לשלטון נתניהו, כדי להימנע מחורבן בית שלישי. עינינו הרואות מה קורה בארה"ב, באירופה, בחזיתות הפתוחות, במשילות, מה קורה בתוך עמנו. לפני הבחירות, כשליברמן נשאל אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה, הוא השיב שזה לא מעניין כרגע, והדבר המרכזי עבורו הוא החלפת נתניהו. לאחר הבחירות הצהיר שגם אם נתניהו יציע לו לחבור ולהיות ראש ממשלה ראשון ברוטציה, הוא יסרב.

בחירה בטובת המדינה

ליברמן גילה השבוע גדלות נפש כשהסיר את הווטו שהטיל על ממשלה עם החרדים. מי שמכיר אותו יודע עד כמה הדבר לא היה קל עבורו, אך כמנהיג אחראי וכפוליטיקאי מנוסה הוא עשה, כתמיד, את הבחירה של טובת המדינה. אין לטעות – גם ממשלה עם החרדים תחוקק חוק גיוס, אך לא את החוק שאליו פילל ליברמן ולצערי לא קיבל עבורו את המנדט מהבוחרים. ליברמן מבין שכעת זה או חורבן הבית או פשרה עם החרדים, ועשה כדרכו את הבחירה המתבקשת. מוכנות לפשרה אין פירושה ויתור על הערכים והעקרונות.

גם אם נתניהו היה צדיק וצודק, אם רק טובת המדינה היתה לנגד עיניו היה עליו לפרוש ובמצב זה ניתן היה להקים ממשלה ציונית, כולל הליכוד. כל השסע והפילוג בתוכנו קשורים בו אישית, ולא חשוב מי צודק. מצופה מנשיא המדינה להפוך כל אבן כדי לשכנע את נתניהו לפרוש, ולתת לו בתמורה חבילת הטבות ברוחב לב - חנינה, ומצידי גם תעודת יושר וגם הבטחה לאבטחה לרעייתו לכל חייה.

אדוני הנשיא, תן לו פטור גורף מצרותיו (למעט ועדת חקירה ממלכתית), ובתמורה תן לעם ישראל פטור מלא מצרתו.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי־תקשורתי ומחבר הספר "זבוב על הקיר"