שנים רבות נתפסו המפלגות החרדיות כחלק אורגני מגוש הימין, אך כבר תקופה ארוכה שהנחת היסוד הזו מתערערת. הטיעון כי החרדים אינם "בכיס" של אף צד אינו חדש, ובמציאות הנוכחית הוא מקבל משנה תוקף.
משבר חוק הגיוס והסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות הפכו לאירוע קיומי ומיידי עבור ההנהגה החרדית. על רקע הקושי של ממשלת הימין להביא פתרון מוסכם ופטור מוסדר, הקולות הקוראים לבחון חלופות פוליטיות הולכים ומתגברים.
האם חבירה לממשלת מרכז-שמאל בתמורה להסדרת סוגיית הגיוס היא תרחיש דמיוני, או מהלך פרגמטי שמתבשל בשטח? שיחות עם פעילים ומצביעים ביהדות התורה ובש"ס מראות - הבייס עם הפוליטיקאים במקרה הזה.
ניפוץ מיתוס "החרדי-ימני"
יעקב, פעיל ומצביע יהדות התורה, מנפץ מיד את מיתוס "החרדי הימני". לדבריו, השיח האידיאולוגי רלוונטי אולי לרשתות החברתיות, אך לא לקלפי. "שוחחתי עם עשרות מחבריי, מצביעי יהדות התורה וכולם, ללא יוצא מן הכלל, אומרים שזה בכלל לא מעניין אותם עם מי נשב. מצידם שהרבנים יחליטו שיושבים עם איזנקוט, ליברמן, בנט, או אפילו המשותפת".
יעקב מבהיר כי המצביע החרדי נאמן קודם כל להנהגה הרוחנית שלו: "הציבור הזה מצביע לפי הוראת הרבנים, לא בשביל ההרגשה האישית שלו". לדבריו, אם המפלגה תביא את הפתרון המיוחל, התמיכה בה רק תתעצם: "כל הדיבורים על כך שמצביעי יהדות התורה הם ימניים ויכעסו - זה טוב לטוויטר. ברגע האמת, הציבור יבין שיש למפלגה כוח וימשיך להצביע לה".
דוד, מצביע נוסף של המפלגה, מוסיף זווית נוספת לתפיסה הפרגמטית ומזכיר את המסר הוותיק של אגודת ישראל: "קודם כל חרדי".
לתפיסתו, כאשר הגדרת הזהות הראשונית היא חרדית, השיקול המוביל הוא האינטרס הציבורי והסדרת מעמדם של לומדי התורה, ולא השתייכות לגוש פוליטי כזה או אחר. במראה שהוא מציב מול תקופת כהונתה של ממשלת הימין הנוכחית הוא מציין כי למרות הציפיות הגבוהות, הסוגיות הקריטיות לציבור החרדי נותרו ללא מענה.
האזרח החרדי מחפש פתרונות
מציאות זו, לדבריו, מחייבת את ההנהגה לבחון חלופות פוליטיות ברצינות, שכן האזרח החרדי מהשורה מחפש פתרונות מעשיים לחיי היום-יום ולמעמדו החוקי, ולא הצהרות נאמנות פוליטיות.
עם זאת, לצד הפרגמטיות קיימת גם זהירות רבה מפני סיכונים פוליטיים. דוד חושש מפני תרחיש של כניסה לממשלה חלופית שאינה יציבה: אם קואליציה כזו תתפרק בתוך פרק זמן קצר, הציבור החרדי עלול למצוא את עצמו בסיכון כפול - ללא פתרון ארוך טווח לסוגיית הגיוס, ותוך שבירת השותפות ההיסטורית עם גוש הימין.
יעקב מסביר על ההססנות בגזרה הספרדית, עמדתה של תנועת ש"ס מציגה מורכבות ייחודית. המפלגה נשענת היסטורית על בסיס תמיכה נרחב של ציבור מסורתי מהפריפריה בעל זיקה ימנית מובהקת. שינוי כיוון פוליטי חד מצדה עשוי להיתפס כצעד מאתגר מול בסיס האם שלה. בניגוד לעבר, שבו סמכותו הרוחנית של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל איפשרה גמישות פוליטית רחבה (כפי שנעשה בתקופת ממשלת רבין), המציאות הפוליטית כיום דורשת מהנהגת התנועה תמרון זהיר הרבה יותר.
מנגד, אומר יעקב כי גם ש"ס תתאים את צעדיה לנסיבות המשתנות. מאחר שסוגיית מעמד בני הישיבות מעסיקה מרכיב מרכזי בגרעין התורני של התנועה, היא לא תוכל להישאר מאחור אם יתגבש מתווה מעשי להסדרת הנושא. בתרחיש שבו יהדות התורה תצליח לקדם פתרון במסגרת קואליציונית חדשה, הסבירות שגם ש"ס תצטרף למהלך גבוהה, כדי להבטיח את אינטרס בוחריה.
יוסף שהצביע לש״ס מסביר מה חושבים המצביעים שכן הצביעו למפלגת ש״ס: "הסיפור אמנם יותר מורכב, כי ש"ס היא באמת מצטיירת כמפלגה ימנית ומסורתית, אבל מכיוון שש"ס איבדה את המצביעים המסורתיים שלה בבחירות האחרונות, שהצביעו ככל הנראה לבן גביר או לליכוד, ש"ס נשארה עם המצביעים התורניים הספרדים".
לדבריו, אף על פי שזה לא נשמע פשוט עבור ש"ס ללכת לממשלת שמאל, הצורך בהסדרת מעמד "תורתו אומנותו" הוא זה שמכריע: "נכון, זה לא נשמע טוב מבחינת ש"ס שהם ילכו עם ממשלת שמאל. אם הם הולכים הם עם השמאל קוברים את התמיכה של המסורתיים, אבל בסוף גם ש"ס רוצה הסדר של תורתו אומנותו, ואם יהדות התורה תיכנס לממשלה וש"ס תראה שיהדות התורה בדרך לפתור את הבעיה, היא לא תרצה להישאר בחוץ ואז להגיד לבוחרים החרדיים שלה שמי שבעצם פתר את הבעיה זה יהדות התורה, היא תצטרף יחד עם יהדות התורה. היא צריכה שיהדות התורה תכשיר את העניין של הכניסה״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו