עם סיום בחירות 2026, המערכת הפוליטית נכנסת לשלב שעשוי להיות מורכב לא פחות ממערכת הבחירות עצמה: הרכבת הממשלה הבאה. בעוד שתוצאות ההצבעה קובעות את חלוקת המושבים בכנסת, הן אינן קובעות בהכרח מי יעמוד בראשות הממשלה. ההכרעה תלויה ביכולתם של ראשי המפלגות לגבש תמיכה פרלמנטרית ולהקים קואליציה שתזכה לאמון הכנסת.
בניגוד לשיטות שבהן ראש הממשלה נבחר ישירות, בישראל הסמכות להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה נתונה לנשיא המדינה. על פי חוק יסוד: הממשלה, הנשיא נדרש להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, ולאחר מכן להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. החוק אינו מחייב אותו לבחור בראש הסיעה הגדולה ביותר, אלא מותיר בידיו שיקול דעת רחב.
המפלגה הגדולה לא בהכרח מנצחת
ההיסטוריה הפוליטית בישראל מספקת כמה דוגמאות לכך שמספר המנדטים אינו השיקול היחיד. בבחירות 2009 זכתה קדימה בראשות ציפי לבני ב-28 מנדטים, לעומת 27 לליכוד. למרות זאת, הנשיא שמעון פרס הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, לאחר שהתרשם כי סיכוייו להקים קואליציה גבוהים יותר.
גם בספטמבר 2019 קיבל נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה, אף שכחול לבן זכתה במנדט אחד יותר מהליכוד. באותה מערכת בחירות המליצו עליו 55 חברי כנסת, לעומת 54 שהמליצו על בני גנץ.
בבחירות 2020 התרחשה תמונת ראי: הליכוד זכה ב-36 מנדטים, שלושה יותר מכחול לבן, אך 61 חברי כנסת המליצו על גנץ, לעומת 58 על נתניהו. בעקבות זאת הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה דווקא על גנץ.
28 ימים להרכבת ממשלה - ומה קורה אם נכשלים?
מרגע שנשיא המדינה מטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת, עומדים לרשותו 28 ימים להשלמת המשימה. אם לא הצליח לגבש קואליציה בפרק הזמן הזה, הוא רשאי לבקש מהנשיא ארכה של עד 14 ימים נוספים.
אם גם בתום התקופה הנוספת לא הוקמה ממשלה, רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר. הפעם יעמדו לרשות המועמד 28 ימים בלבד, ללא אפשרות להארכה.
אם גם הניסיון השני נכשל, נפתחת תקופה של 21 ימים שבה רשאים לפחות 61 חברי כנסת לבקש מהנשיא להטיל את התפקיד על מועמד אחר. במקרה כזה יקבל המועמד השלישי 14 ימים להרכבת הממשלה. אם גם הוא לא יצליח, המדינה תלך לבחירות נוספות.
עם זאת, הכנסת יכולה להחליט על פיזורה ברוב של לפחות 61 חברי כנסת גם במהלך תהליך הרכבת הממשלה, כפי שאירע במאי 2019, לאחר שנתניהו לא הצליח להרכיב קואליציה.
האם אפשר להקים ממשלה בלי 61 חברי כנסת?
אף שהמספר 61 הפך כמעט לשם נרדף להקמת ממשלה בישראל, חוק היסוד אינו מחייב במפורש תמיכה של רוב מוחלט מחברי הכנסת בהצבעת האמון. המשמעות היא שבנסיבות מסוימות ניתן להקים גם ממשלת מיעוט, כל עוד מספר התומכים בה גדול ממספר המתנגדים.
בפועל, כמעט כל הממשלות שהוקמו בישראל לאחר בחירות נהנו מתמיכתם של לפחות 61 חברי כנסת. אחד המקרים החריגים היה ממשלת השינוי שהוקמה ב-2021, וזכתה לאמון של 60 חברי כנסת בלבד.
כמה זמן לוקח להקים ממשלה בישראל?
מבט על ההיסטוריה הפוליטית מגלה כי משך הזמן שנדרש להרכבת ממשלה בישראל נע בין 20 ל-100 ימים. בשנת 1955 חלפו 100 ימים מהבחירות ועד להשבעת הממשלה החדשה, ובשנת 1961 נדרשו 79 ימים.
בהמשך התקצרו פרקי הזמן, אך מאז שנת 2001 ניכרת שוב מגמה של התארכות. בין הבחירות באפריל 2019 להשבעת הממשלה במאי 2020 חלפו לא פחות מ-404 ימים, שבמהלכם נערכו שלוש מערכות בחירות.
בהשוואה בינלאומית, ישראל אינה חריגה במיוחד. בבלגיה נדרשו 541 ימים להרכבת ממשלה לאחר בחירות 2010. בגרמניה נזקקה אנגלה מרקל ל-171 ימים כדי להקים את ממשלתה הרביעית לאחר בחירות 2017, ובשוודיה נמשך התהליך כארבעה חודשים וחצי לאחר בחירות 2018.
יותר שותפות, פחות כוח לראש הממשלה
אחד האתגרים המרכזיים בהרכבת ממשלה בישראל נובע מהיחלשותן של המפלגות הגדולות. בעוד שבעבר נהנו ראשי ממשלה מסיעות שמנו 40 ואף יותר מ-50 חברי כנסת, בעשורים האחרונים נדרשים ראשי המפלגות להסתמך על מספר רב יותר של שותפות קואליציוניות.
מאז 1992, סיעתו של ראש הממשלה הייתה כמעט תמיד מיעוט בתוך הקואליציה. יוצאות הדופן היו ממשלות 1992 ו-2003, שבהן החזיקה סיעת השלטון ברוב המושבים בקואליציה. בממשלה שהוקמה ב-2022 החזיק הליכוד בדיוק במחצית ממושביה.
הדוגמה הבולטת ביותר לחולשתה היחסית של מפלגת השלטון היא ממשלת בנט שהוקמה ב-2021: סיעתו של ראש הממשלה החזיקה ב-10% בלבד ממושבי הקואליציה, שהורכבה משמונה סיעות.
לשם השוואה, ממשלת רבין שהוקמה ב-1992 נשענה על שלוש סיעות בלבד, ואילו ממשלת האחדות של 1984 כללה תשע סיעות - מספר השיא של שותפות בקואליציה שהוקמה לאחר בחירות.
הקרב על התיקים: כמה שרים תקבל כל מפלגה?
לצד המאבק על עצם הקמת הממשלה, צפוי המשא ומתן הקואליציוני לעסוק גם בחלוקת התיקים. בדרך כלל נעשית החלוקה לפי מה שמכונה "מפתח מפלגתי", כלומר מספר השרים שמקבלת כל סיעה בהתאם לגודלה.
כך, למשל, אם ייקבע מפתח של שר אחד לכל ארבעה חברי כנסת, סיעה בת 12 מנדטים תהיה זכאית לשלושה תפקידי שרים, בעוד שסיעה בת שמונה מנדטים תקבל שניים. עם זאת, מפלגות עשויות לוותר על תיקים בתמורה לקבלת משרדים בכירים, סגני שרים או ראשות ועדות בכנסת.
גם מספר השרים בממשלות ישראל השתנה לאורך השנים. בממשלה הראשונה, שהושבעה ב-1949, כיהנו 12 שרים בלבד. בממשלת הליכוד הלאומי שהוקמה לאחר בחירות 1969 כבר כיהנו 24 שרים.
בשנת 2014 נקבעה בחוק מגבלה של 19 שרים, כולל ראש הממשלה, אך היא הושעתה בהמשך. ממשלת נתניהו-גנץ שהוקמה ב-2020 ביטלה את המגבלה וכללה עם הקמתה 34 שרים. במהלך כהונת הממשלה שהוקמה ב-2022, לאחר 7 באוקטובר 2023, הגיע מספר השרים לשיא היסטורי של 39.
לא רק להקים ממשלה, אלא גם להחזיק אותה
הניסיון ההיסטורי מלמד כי קבלת המנדט מנשיא המדינה היא רק תחילתו של התהליך. גם מועמד שמצליח לגבש תמיכה מספקת נדרש לנהל משא ומתן מורכב, לחלק תפקידים ולהגיע להסכמות בין שותפות שלעיתים מחזיקות בעמדות מנוגדות.
ככל שסיעתו של ראש הממשלה קטנה יותר וככל שמספר השותפות בקואליציה גדל, כך מתרחב כוח המיקוח שלהן. במציאות הפוליטית שנוצרה לאחר בחירות 2026, השאלה אינה רק מי יקבל את המנדט להרכבת הממשלה, אלא גם האם יצליח לגבש קואליציה יציבה שתוכל לשרוד לאורך זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו