לאחר שהמליצה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני הנשיא, יצחק הרצוג, וסיבוב הפרסה של אריה דרעי שנשאר בתפקיד יו"ר המפלגה, ש"ס בוחנת כעת את השטח בטרם תחליט אם לחתור לסבב בחירות נוסף.
המפלגה ספגה בבחירות לכנסת ה-26 מכה קשה כאשר צנחה מ-11 מנדטים לשישה בלבד - התוצאה הנמוכה ביותר שלה מאז 1992. הדילמה הפנימית ברורה: רוב מצביעי ש"ס מזוהים עם הימין, ומעבר לממשלה בראשות גדי איזנקוט עלול לעלות לה ביוקר בקלפי.
אם יתברר כי המפלגה נותרת על ששת המנדטים שקיבלה, יגבר הסיכוי לחבירה לגוש השינוי. לעומת זאת, אם יזהו במפלגה אפשרות לגדול במספר המנדטים, היא תעדיף ללכת לבחירות.
בינתיים, ש"ס נשארת לצד נתניהו. כזכור, כחצי שעה לאחר שראש הממשלה התחייב להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, הודיעה המפלגה כי תמליץ עליו, וביום רביעי כאמור אף עשתה זאת רשמית בבית הנשיא. בהודעתה הצטרפה ש"ס למתקפה על גוש השינוי, והאשימה את מפלגות השמאל בצביעות לאחר קמפיין שניהלו נגד הציבור החרדי.
שאלה של מתמטיקה
החשבון הקואליציוני מסביר מדוע ש"ס נמצאת במוקד: גוש השינוי מונה 48 מנדטים, ויחד עם שתי המפלגות החרדיות הוא מגיע בדיוק ל-61. אלא שבדרך לתרחיש כזה ניצב אביגדור ליברמן, שהבהיר עוד לפני הבחירות כי ש"ס לא תהיה שותפה בממשלה שבה ישב.
חשוב לציין כי במערכת הפוליטית קיים נתק בין חלק מסיעות הקואליציה היוצאת לבין סיעות גוש השינוי. את הנתק הולידה התגובה לשיחות טלפון שקיימו השרים יואב קיש ועמיחי שקלי מהליכוד והשרה אורית סטרוק מהציונות הדתית לחברי "ישר!", מפלגתו של איזנקוט.
ב"ישר!" יצאו בהודעה פומבית נגד הפניות וטענו ל"היסטריה בליכוד". בליכוד השיבו במתקפה חריפה וטענו כי איזנקוט מבקש לשתף פעולה עם מפלגות התומכות בטרור.
בתגובה לטענות, אישרה סטרוק כי התקשרה לחברת הכנסת הנבחרת טל אוחנה מ"ישר!", ולדבריה עשתה זאת כדי לברך אותה על כניסתה לכנסת. השר קיש אמר כי אינו מתכוון לתת דין וחשבון על שיחותיו האישיות, וציין כי יש לו חברים במפלגות שונות.
"הלבנת" החרדים
במקביל, בחלק מסיעות הקואליציה מעריכים כי ישנו סיכוי לסבב בחירות נוסף, בהסתמך על תרחיש המכונה שם "אפקט רע"מ הפוך". ב-2021 היה זה נתניהו שניהל מגעים עם יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, ופתח לו את הדלת כשותף פוליטי, אך מי שקטפו את הפירות היו נפתלי בנט ויאיר לפיד, שצירפו את רע"ם לממשלת השינוי ביוני 2021.
לפי ההערכה כעת, התהליך עשוי להתהפך: במאמץ לצרף את החרדים, גוש השינוי יכשיר חוק גיוס מרוכך. או אז, נתניהו והחרדים יוכלו לצאת לבחירות כשחוק הגיוס קיבל הכשר דווקא ממי שהתנגדו לכל פשרה בנושא - האופוזיציה. זאת, כאשר איזנקוט הציב חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכלל האזרחים כאחד מארבעת העקרונות לשותפות בממשלה בראשותו.
נתניהו כבר החל לסמן את הקו הזה. "פתאום זה כבר לא 'חוק השתמטות', אלא 'חוק גיוס רך'", תקפו השבוע בליכוד, תוך הטחת האשמות בגוש השינוי על צביעות.
בינתיים, הנשיא הרצוג פתח את סבב ההתייעצויות דווקא בסיעות הקטנות. בבית הנשיא הסבירו כי המטרה היא לבחון חלופות שימנעו בחירות נוספות. עם סיום הסבב יכריע הנשיא על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, והוא אינו שולל סבב נוסף.
למועמד שייבחר יעמדו 28 ימים, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים. בש"ס, מצידם, ינצלו את פרק הזמן הזה כדי לבדוק אם יש למפלגה פוטנציאל צמיחה בקלפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו