החשדות להתערבות קטארית בבחירות בישראל, באמצעות כספים שנועדו לכאורה לעודד הצבעה למפלגות הערביות, העלו מחדש את השאלה מה מבקשת האמירות הקטנה במפרץ להשיג בזירה הישראלית.
בפרק של הפודקאסט "על זה", כתב התחקירים של "ישראל היום" איתי אילנאי משוחח עם ד"ר אריאל אדמוני, עמית מחקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומומחה לקטאר, על האינטרסים של דוחא - מהחברה הערבית בישראל ועד לעזה, איראן והבריתות האזוריות.
להשפיע על כולם
לדברי אדמוני, החשד להתערבות בבחירות אינו נוגע רק לשאלה באיזו מפלגה תומכת קטאר, אלא גם ליכולת שלה להפגין כוח והשפעה. "השפעה בבחירות בישראל זה איתות חריף למדינות אחרות להראות את עוצמתה. מצד שני, זו גם הקרנת כוח למגזר הערבי", הוא אומר.
אדמוני מצביע על התנהלות שמאפיינת, לדבריו, את דוחא: טיפוח קשרים עם מחנות יריבים במקביל. כך, יום לפני פרוץ הפרשה, ראש ממשלת קטאר לשעבר הביע תמיכה באחמד טיבי, ואילו אל־ג'זירה הציגה בסיקור את רע"מ. "כמו תמיד, אתה מהמר על שני סוסים, יש לך סטייק בכל אחד מהם", הוא מסביר. עם זאת, הוא מדגיש כי השאלה עד כמה הפעילות הקטארית השפיעה בפועל על תוצאות הבחירות היא עניין שעל גופי החקירה לברר.
גם בעזה נשארים בתמונה
האסטרטגיה הזאת ניכרת גם ביחסים עם חמאס. אדמוני טוען כי קטאר ממשיכה לתמוך בתנועה, גם כשהיא מקפידה לשמור על מרחק פומבי ממנה. לדבריו, דוחא מבקשת להבטיח לעצמה דריסת רגל גם בשיקום הרצועה, בין היתר באמצעות הוועדה הקטארית לשיקום עזה.
הבריתות הן עניין של אינטרסים
גם בזירה האזורית, אדמוני מזהה מדיניות של גמישות ותמרון. קטאר מקיימת קשרים עם איראן, טורקיה, פקיסטן ואינדונזיה, ובמקביל מבקשת לשמר את מעמדה כמתווכת מול ארצות הברית. "בסוף, קטאר לא נאמנה לאף צד", הוא מסכם. "הברית הזאת היא הרבה יותר תועלתנית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו