הבוקר (רביעי) יגיעו נציגי הסיעות לבית הנשיא כדי להתחיל בהליך ההמלצה על המועמד להרכבת הממשלה. בעוד הנשיא הרצוג הפך את סדר הממליצים כדי לייצר ודאות, אפשר להגיד שחוץ ממשחק במספרים אין פה ממש כדי להשפיע על התוצאה הסופית.
לגדי איזנקוט יש רוב ממליצים, הוא צפוי לקבל את המנדט להרכבת הממשלה ראשון מכוחם ולצאת לדרך. אלא שאתמול בפגישת ראשי גוש השינוי שנועדה לייצר איזשהו אופק לממשלה שכזו - נראה שאיזנקוט יצא עם פחות תשובות, פחות שותפים אפשריים וגם פחות מרחב תמרון בדרך לממשלה ששותפיו כה תומכים בו שיקים.
ראשון היה ליברמן שיצא קבל עם ועיתונאים והודיע לאיזנקוט כמה הוא תולה בו את הכישלון בבחירות ולאחר מכן סינדל אותו ממי שראה בהם שותפים לעת הצורך - מפלגת רע"מ לכל הפחות. לאחר מכן היה זה בנט שבפחות מילים וסנסציות אמר שהוא תומך באיזנקוט להרכיב "ממשלת משרתים" - כלומר בלי החרדים, ומה זה בכלל אומר על מגזר שלם שלא מצופה ממנו להתגייס ונציגיו במפלגות הערביות?
לפיד ימונה ליו"ר הכנסת?
ולא רק זה - בין לבין גם הבהירו לו באותה פגישה שלפיד הוא זה שינהל את הכנסת. לא בשבילם חלילה, בשביל "לפנות אותו להתעסק בהרכבת הממשלה". כשתכלס ברור שמינוי לפיד לתפקיד נועד להצר את צעדיו של איזנקוט ואת מרחב התמרון שלו בין ממשלת מיעוט לממשלת אחדות, בדומה לגנץ בזמנו.
אבל לאיזנקוט אין ממש ברירה, תחילה הוא יוותר בשבוע הבא על תפקיד יו"ר הכנסת ובהמשך ייצא למסע להרככבת ממשלה בן 42 ימים בארץ לא נודע.
מצד אחד שותפים במפלגות הערביות שדורשים ממנו תחילה להצהיר על מדינה פלסטינית באופק, אליבא דה יוסף ג'בארין רק אתמול, ומנסור עבאס שעדיין מתקשה לומר את המילים "חמאס הוא ארגון טרור".
ומהצד השני שותפים מתעתעים וחמקמקים להם יצטרך לשלם במזומן בניגוד לכל התחייבויותיו הפוליטיות - המפלגות החרדיות ותחילה יהדות התורה של יעקב אשר שמוכנה לעזוב את גוש הימין בתמורה להסדרת מצבם של לומדי התורה והפסקת מעצרי העריקים.
החלק הקל בגוש השינוי
אגב ממשלה כזו יכולה להיות החלק הקל לגוש השינוי, בהנחה שכל תוכניות בנט לאפשר נישואים להט"בים במדינה יגנזו לצד תוכניות יאיר גולן לממשלה שתקדם תחבורה ציבורית בשבת, מסחר ועוד.
הם יצטרכו רק לוותר על הבטחת בחירות למשרתים, ואת זה פוליטיקאים מימין ומשמאל נוטים לעשות בקלות מתברר בימים אלה. גם ש"ס עשויה להצטרף למהלך כזה שיוריד את העול מהמגזר החרדי כדי שאשר לבדו לא יקטוף את התהילה לבדו. אבל זה גם יכול להיות תרגיל פוליטי נוסח אלי ישי לציפי לבני (תחזרו ל2008).
ובינתיים מהצד יצפו בסחר-מכר של שותפם הבכיר איזנקוט שניים: בנט וליברמן. שניהם אמרו עוד קודם לבחירות שיש להם יותר ניסיון ממנו, שהם יהיו ראשי ממשלה טובים ממנו וגם שהם יביאו מצביעים מימין.
בעוד החלק האחרון נוסה ולא צלח, הם עדיין מעונינים להוכיח את החלק הראשון. אם איזנקוט יכשל בהיעדר יכולת תמרון פוליטית, שניהם ימתינו שם מעבר לסיבוב מוכנים לשאת ולתת על מה שכבר הסכימו לו בעבר ובלבד שהם יהיו הראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
