במפלגות גוש השינוי נערכים להתייעצויות בבית הנשיא שיתקיימו השבוע, אך מאחורי הקלעים שוררת אי-ודאות גדולה, בעיקר בגלל שחקן מרכזי אחד: אביגדור ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו שומר על שתיקה מאז פרסום תוצאות הבחירות, ובגוש מתקשים להבין מה בכוונתו לעשות - ובעיקר אם ניתן יהיה לגבש איתו מהלך משותף להקמת ממשלה ולהשתלטות על מוקדי הכוח בכנסת.
כהרגלו לאחר כל מערכת בחירות, ליברמן סגר את הטלפון מיד עם היוודע התוצאות, ואינו מוכן לקיים מגעים של ממש או לתאם מהלכים עם יתר ראשי הגוש. בסביבתו טוענים כי הוא פועל "לצוד" עריקים מהליכוד, אך הסיכויים לכך נראים קלושים במיוחד, בעיקר לנוכח מערך הפסילות שהציב: לא למפלגות הערביות, לא לחרדים ולא לנתניהו. המספרים מדברים בעד עצמם: כדי להקים ממשלת שינוי ציונית, ליברמן יצטרך להעביר לא פחות מ-13 עריקים מגוש נתניהו.
העמימות מצדו מקשה על גוש השינוי לגבש אסטרטגיה ברורה לשבועות הקרובים. המבחן הראשון יהיה בהתייעצויות בבית הנשיא: המפלגות הערביות אמנם צפויות להסכים להמליץ על גדי איזנקוט, מה שיעניק לו לפחות 48 ממליצים, אך ליברמן ונפתלי בנט עשויים להמליץ כל אחד על עצמו. תרחיש כזה עלול להוביל לכך שהמנדט להרכבת הממשלה יוענק דווקא לבנימין נתניהו.
בתוך כך, יו"ר ישר!, גדי איזנקוט, פרסם הערב הצהרה שבה קרא לשותפיו לפעול למימוש תוצאות הבחירות ולהקמת ממשלה רחבה. לדבריו, "בכל דרך בה מסתכלים על המספרים, רוב אזרחי ישראל, בהפרש של יותר מחצי מיליון קולות, הצביעו נגד ממשלת השבעה באוקטובר וההשתמטות, ובעד שינוי". איזנקוט הדגיש כי בכוונתו לפעול בתיאום עם שותפיו ולהרחיב את השותפות הפוליטית כדי להימנע מבחירות נוספות.
איזנקוט הציב ארבעה עקרונות להצטרפות לממשלה בראשותו: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; מחויבות לערכי מגילת העצמאות; חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכלל אזרחי ישראל; והכרה בחמאס כארגון טרור ובחובה להשמיד את כוחו הצבאי והשלטוני ברצועת עזה.
"כל חבר כנסת שמוכן לחתום על עקרונות אלו, הוא שותף אפשרי בדרך לכינון ממשלה חדשה וטובה לישראל", הבהיר. "דלת הממשלה שנקים תהיה פתוחה לכל נבחר ציבור שמקבל את עקרונות אלו ונכון להתעלות לגודל השעה".
בתוך כך, במפלגת ישר! החריפו הערב את הטון כלפי הליכוד, וטענו כי בשעות האחרונות פנו בכירים המזוהים עם המפלגה לחברי ישר!, ובהם, לטענתה, אלמוג כהן, יואב קיש ויעקב ברדוגו. במפלגה תיארו את הפניות כביטוי ללחץ בליכוד בעקבות תוצאות הבחירות, אך לא פירטו את תוכן השיחות.
בהודעת המפלגה נמסר: "בשעות האחרונות ניכרת היסטריה בליכוד הכוללת טלפונים לחברי ישר! של שרים וחברי כנסת מיועדים בהם אלמוג כהן, יואב קיש, יעקב ברדוגו ונוספים". עוד הוסיפו: "הציבור כולו רואה את הלחץ שלכם מההפסד. אנחנו מחויבים לממש את החלטת הציבור ולהקים ממשלה ציונית שתפעל עבור כלל הישראלים והישראליות".
התיאום בין ראשי הגוש קריטי גם למהלך נוסף שמקודם במקביל לניסיונות להקים ממשלה: השגת שליטה בכנסת. בגוש השינוי מבקשים להבטיח השפעה על הרכב הוועדה המסדרת ועל הקמת הוועדות הזמניות, כדי לקדם במהירות חקיקה בנושאים מרכזיים. בין היתר מדובר בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, חוק הגבלת כהונה וחוק הנאשם.
בהצהרתו הבהיר איזנקוט כי בכוונתו לפעול "למימוש הרוב הפרלמנטרי המובהק באופן מיידי", וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לקידום חובת שירות לכל, להגדלת מספר המשרתים בצה"ל ולתגמולם, וכן לביטול "חוקי ההפיכה המשטרית".
"אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם: במדינת ישראל הכנסת היא שנותנת את אמונה בממשלה, ולא להפך", כתב. אלא שללא הסכמות בין השותפים הפוטנציאליים, גם מהלכי החקיקה הללו עלולים להיתקע.
בורסת השמות נמשכת
במקביל, בגוש השינוי טרם הגיעו להסכמה על זהות המועמד לתפקיד יו"ר הכנסת, אף שנראה כי כבר התקבלה החלטה עקרונית לפעול להדחת אמיר אוחנה מיד עם השבעת הכנסת. בימים האחרונים הועלו שורה של שמות ואפשרויות, אך לכל אחד מראשי הגוש יש אינטרס לקדם מועמד מטעמו, והמאבק על התפקיד הופך לחלק בלתי נפרד מהמשא ומתן הפוליטי.
איזנקוט עשוי לקדם את חילי טרופר, מתן כהנא או אלעזר שטרן, כנציגי מפלגתו, הגדולה בגוש. בנט עשוי להעדיף דווקא את יאיר לפיד, כמועמד פשרה שלא צפוי להתעקש להישאר בתפקיד לאורך זמן. ליברמן, מצדו, עשוי לדרוש את מינויו של מקורבו עודד פורר, בין היתר כדי לאותת לשותפיו כי הוא מחזיק בידיו מנוף לחץ משמעותי.
מאחורי בורסת השמות מסתתר גם חשש פוליטי עמוק יותר, בעיקר מצד ליברמן ובנט: האפשרות שאיזנקוט יחליט בסופו של דבר לנטוש את גוש השינוי ולהצטרף לבדו לממשלת אחדות עם נתניהו. מבחינתם, מינוי יו"ר כנסת מטעמם עשוי לשמש תעודת ביטוח מפני תרחיש כזה. יו"ר שיישאר בתפקיד גם לאחר הקמת ממשלת אחדות עשוי להקשות על פעילותה ולשבש את סדר היום הפרלמנטרי שלה.
ברשימה המשותפת וברע"ם כבר הבהירו כי ישתפו פעולה עם המהלך להדחת אוחנה, כך שלפי החישובים בגוש השינוי צפוי להימצא לכך רוב של לפחות 67 חברי כנסת, לעומת 53 חברי גוש הימין. זאת עוד לפני שמביאים בחשבון חברי כנסת חרדים שעשויים לתמוך בהחלפתו של יו"ר הכנסת המכהן.
ברשימה המשותפת לא מתכוונים להתערב באופן משמעותי בהליך בחירת היו"ר הבא, וצפויים לתמוך כמעט בכל מועמד שיוצע, למעט מקרים חריגים שבהם יחליטו להטיל וטו. בגוש השינוי, מצדם, מבטיחים שהשקט התעשייתי של הימים האחרונים הוא בעיקר כלפי חוץ, ושמאחורי הקלעים כבר נרקמות תוכניות נוספות. אלא שגם שם מודים כי המשתנה המרכזי נותר בלתי צפוי. "הבעיה שלנו", אומרים בגוש, "שלאף אחד אין מושג מה ליברמן רוצה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו