חקירת שירות הביטחון הכללי בנוגע למעורבות קטאר בבחירות 2026 מסעירה את המערכת הפוליטית. החקירה, שנפתחה בהנחיית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג, בודקת חשד להשפעה זרה דרך עמותה המקושרת לרשימה המשותפת. ממצאי החקירה יפורסמו בימים הקרובים.
צל כבד מעל הקלפיות
חקירת השב"כ צפויה להסתיים בעוד ימים ספורים, עוד בטרם יוגשו תוצאות הבחירות הרשמיות לנשיא המדינה. בוועדת הבחירות המרכזית יצאו בינתיים במסר הרגעה והסבירו כי ללא תלות בתוצאות החקירה, ההשפעה הזרה לא הובילה להטיית הבחירות ולא תדרוש קיום הצבעה מחדש. למרות זאת, העמימות סביב היקף המעורבות הקטארית מותירה סימני שאלה רבים במערכת הציבורית והתקשורתית.
מספרים שמשנים את כללי המשחק
במוקד תשומת הלב עומדים נתוני ההצבעה במגזר הערבי שרשמו עלייה חדה. מספר הקולות הכשרים ביישובים הערביים קפץ מ-416,977 בבחירות 2022 ל-679,902 בבחירות 2026. שיעור ההצבעה זינק מ-53.2% ל-79.1%, נתון שהעניק למפלגות הערביות 19 מנדטים המהווים שישית מחברי הכנסת.
מלכודת המנדטים וקרב ההאשמות
החקירה הפכה במהירות לכלי ניגוח מפלגתי. ראשי גוש השינוי השמיעו ביקורת נגד החקירה, בעוד שברשתות החברתיות ובימין טענו כי המהלך נועד לחבל בתוכניות הגוש להרכבת ממשלה. מנגד, חברי הכנסת ברע"ם וברשימה המשותפת כבר אותתו כי פניהם להשתלבות בממשלה הבאה.
גורמים בימין מתחו ביקורת חריפה על האפשרות להקמת ממשלה שתישען על מפלגות לא ציוניות. לדבריהם, הקמת קואליציה בתמיכת נציגים שהקדישו את ניצחונם לתושבי עזה וירושלים מהווה סכנה ביטחונית ופסולה מיסודה, גם ללא קשר לחקירת המעורבות הזרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו