"החזרנו לבן גביר בקלפי": חגיגות הניצחון של הבדואים - והשיא ההיסטורי

תוצאות הבחירות שמתפרסמות היום (רביעי) חושפות את שיעור אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר בקרב המגזר הערבי, כאשר ביישובים הבדואים השיעור עומד על כ־80%.

התושבים חוגגים את ההתגייסות לקלפיות ורואים בתוצאות מסר לממשלה ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לצד התחושה שהצליחו להשפיע, נותרת השאלה האם ההישג יתורגם לייצוג פוליטי ולשינוי במציאות חייהם

הזיקוקים שנורו אמש מחוץ למטה הרשימה המשותפת באזור התעשייה בחורה, סימלו עבור רבים מהתושבים הבדואים בנגב יותר מחגיגות ניצחון. אחרי יום בחירות שהתאפיין בשיעורי הצבעה גבוהים במיוחד ביישובים הבדואיים, התושבים דורשים להבהיר כי הם חלק מהמשחק הפוליטי וכי הם מצפים להיות חלק גם מקבלת ההחלטות. ברהט נרשמו 82% הצבעה, בכסייפה 81.2% ובחורה 79.1% - נתונים שהפכו את ההשתתפות בקלפי להישג בפני עצמו.

ניצחון כפול

במטה רע"ם והרשימה המשותפת חגגו את התוצאות, ובקרב הפעילים נשמעה תחושה של ניצחון כפול: הצלחה להוציא המונים להצביע, לצד מסר פוליטי לאיתמר בן גביר ולעוצמה יהודית. "ניצחנו את בן גביר והראינו לו", אמרו במטה. "הוא התנהג כאילו הוא בעל הבית ברהט, ואנחנו הראינו לו מי בעלי הבית. אנחנו שמחים שבן גביר נכשל בכמות המנדטים, במקביל לניצחון של הרשויות הערביות בנגב".

עבור ג’לאל אבו בניה, תושב ואדי א־נעם, עצם ההגעה ההמונית לקלפיות היא ההישג המרכזי. "הניצחון שלנו הוא שהצלחנו להביא את האנשים לקלפי. בשבילנו זה הניצחון הכי גדול. סוף סוף יש לאנשים מודעות לחשיבות הבחירות, והם הגיעו בהמוניהם - זקנים, נשים וצעירים".

"הצביעו בגלל ההתנהלות שלו"

לדבריו, שיעורי ההצבעה הגבוהים אינם מקריים. "ההשפעה היא לא רק בן גביר", אמר. "אנשים הצביעו גם בגלל ההתנהלות שלו, הרפורמות הקשות, האלימות המשתוללת במגזר הערבי, סוגיית הריסות הבתים והיעדר ההסדרה. הממשלה לא מקדמת תוכניות בנייה ופיתוח ביישובים הבדואיים, והגזענות וההסתה נגד האוכלוסייה הערבית הובילו לאחוזי הצבעה גבוהים".

אבו בניה מעריך כי בנגב הגיע שיעור ההצבעה לכמעט 80%, וכי יותר מ־100 אלף מצביעים השתתפו בבחירות. הוא מדגיש כי מבחינתו, השאלה אינה מסתכמת במספר הקולות שקיבלו המפלגות הערביות, אלא גם ביכולת לתרגם אותם להשפעה ממשית. "רשימה שמכבדת את עצמה ואת ערכי הדמוקרטיה צריכה לקחת בחשבון את המיעוט, את 20% מאזרחי המדינה, שתורמים ומקימים אותה יחד עם כולם. אנחנו רוצים שהמדינה תיקח אותנו בחשבון לא רק באוניברסיטאות ובמשק, אלא גם כחלק מגורמי קבלת ההחלטות, ולהיכנס לממשלה".

"גורלית עבור התושבים"

גם האני אלהאשואלה, תושב המועצה האזורית אל־קסום, מזהה בבחירות נקודת מפנה. "התחושה הייתה שהפעם הבחירות גורליות יותר עבור התושבים. הממשלה האחרונה, מה שעשה השר איתמר בן גביר ועוצמה יהודית בכל נושא המשילות, הריסות הבתים, אי־ההסדרה והיעדר קידום התשתיות ביישובים הלא מוכרים בנגב ובגליל - התושבים הבדואים מאסו בממשלה הזאת וראו בהצבעה תקווה לשינוי".

אלהאשואלה מספר כי גם אנשים שלא נהגו להצביע בעבר הגיעו הפעם לקלפיות, למרות קשיי הנגישות. תושבי הכפרים הלא מוכרים נדרשים לעיתים לנסוע מרחקים גדולים כדי להצביע, ובמהלך היום נרשמו עומסים, הפסקות חשמל ועיכובים בחלק מהיישובים. "יש תחושה של ניצחון, כי הצלחנו להוציא אנשים לקלפיות ולהביא לתוצאה היסטורית". הוא אומר. "אבל אם לא נצליח לקבל זכויות מהממשלה, זה לא יהיה ניצחון".

"אין מנהיגות אמיצה"

לדבריו, המבחן האמיתי יהיה היכולת של המפלגות הערביות להשתלב במהלך הפוליטי הבא ולהשפיע על הרכב הממשלה. הוא מביע אכזבה מכך שהמפלגות הערביות והמפלגות הציוניות מתנהלות לעיתים בנפרד, וטוען כי הדבר מעמיק את תחושת הייאוש בקרב אזרחים ערבים. "בסופו של דבר כולנו תושבי המדינה ויש לנו זכות דמוקרטית להצביע. לצערי, אני חושב שאין היום מנהיגות במדינה שיכולה לקחת אומץ ולשלב אותנו".

אלהאשואלה מדגיש כי גם התמיכה הפוליטית אינה מובנת מאליה. "אם רע”ם תהיה האצבע ה־61 של נתניהו, תהיה לו לגיטימציה לזכויות של הערבים בממשלה - אבל צריך לראות מה יהיו תוצאות האמת ומה יקרה בפועל. אנחנו מצפים שהקולות שלנו יובילו לשינוי".

ההתגייסות לקלפיות ניכרה גם ביישובים נוספים. מעיגל אלהואשלה, סגן ראש המועצה למען הכפרים הבדואיים הלא מוכרים, אמר כי רבים מהתושבים שהיו נמנעים בעבר מהצבעה השתתפו הפעם. לדבריו, גם הנשים מילאו תפקיד משמעותי: הן הגיעו לקלפיות בשעות הבוקר, ובהמשך הצטרפו הגברים. הוא קשר את ההתעוררות הפוליטית לתחושת התסכול מהריסות הבתים ומהתנהלות בן גביר בשבועות שקדמו לבחירות.

גם בכפר אלפוח’רי שליד להבים דווח על התגייסות יוצאת דופן. טאלב אבו ראשד טען כי בכפר הגיעו לקרוב ל-100% הצבעה, ותיאר תושבים שנסעו בין קלפיות כדי לממש את זכותם הדמוקרטית, גם כאשר נתקלו בתורים ממושכים.

לצד חגיגות הניצחון והמסר הפוליטי, נותרת השאלה אם שיעורי ההצבעה הגבוהים יצליחו לשנות את המציאות בשטח: לקדם הסדרה של הכפרים הלא מוכרים (פזורה), לצמצם את הריסות הבתים, לשפר את התשתיות ולהבטיח ייצוג והשפעה במוקדי קבלת ההחלטות. מבחינת התושבים, ההגעה לקלפי הייתה הצעד הראשון. ועכשיו הם מצפים לראות מה ייעשו בקולות שלהם.