גדי איזנקוט יתעורר לבוקר (רביעי) שהוא קיווה לראות קצת אחרת. עם כ-22 מנדטים בכיס וגוש שינוי מצומק מהצפוי, הדרך של איזנקוט להקים ממשלה נראית קשה, קשה מאוד. הוא אמנם הוצג אתמול כראש הממשלה הבא – אבל מה באמת התרחישים שעומדים בפני איזנקוט בהינתן תמונת המצב שנוצרה?
ראשית, בסביבת איזנקוט מעריכים כי הנשיא הרצוג יעניק לו את המנדט בימים הקרובים – בין היתר לאחר שגם במפלגתו של בנט מבינים שנוכח התוצאות הנמוכות יחסית שהשיגו, זהו כורח המציאות. נוסף לקולות המפלגות הערביות, איזנקוט יוכל להשיג יותר ממליצים מנתניהו בפער משמעותי ולקבל את המנדט להרכבת הממשלה למשך חודש לפחות.
במהלך התקופה הזו, בגוש השינוי מתכננים תחילה לשתף פעולה עם המפלגות הערביות כדי להשתלט על הכנסת – ולהעביר מספר מהלכים, ובראשם וועדת חקירה ממלכתית, ביטול כמה מחוקי ההפיכה המשפטית וחקיקת ״חוק הנאשם״, שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה – אך עלול להיפסל בבג״ץ. המטרה תהיה לשפר עמדות – אולי כדי לשכנע עריקים מהליכוד או אפילו את המפלגות החרדיות להצטרף, כדי לקבל חוק גיוס בהסכמה ותקציבים.
בתום החודש שיוקצב לאיזנקוט, הוא יוכל לקבל ארכה של שבועיים נוספים – והמטרה שלו תהיה להביא ממשלה לאישור הכנסת בכל מקרה. המסר לציבור יהיה פשוט, גם אם לא יהיה רוב של 61 – ״אנחנו זכינו ברוב ציוני ברור״, ולכן אנחנו משביעים ממשלה. בתרחיש כזה סביר שהרשימה המשותפת ורע״מ יימנעו, אם כי כעת נראה שגם רע״מ תצטרך לתמוך ולא רק להימנע.
מכשול נוסף לתרחיש כזה הוא אביגדור ליברמן, שהתחייב כמה פעמים לא לתת יד לממשלת מיעוט - וייתכן וידרוש להוביל את הממשלה במקרה כזה. ליברמן עצמו עוד לא התנער פומבית מההבטחה, ורומז שיצליח להביא עריקים מהליכוד - אם כי גם כאן המספרים לא מסתדרים: קרוב ל-10 עריקים נדרשים לגוש השינוי כדי לגבש רוב ציוני מלא.
אפשרות נוספת היא מגעים לממשלת אחדות. נתניהו, שהצליח כנגד כל הציפיות לשמור על הליכוד כמפלגה הגדולה בישראל בפער משמעותי, מגיע למשא ומתן כזה מעמדת כוח: כל עוד לא קמה ממשלה חדשה, הוא יישאר בתפקיד ועשוי לדרוש גם להיות הראשון ברוטציה. אם יתחייב לסיים את שלטונו בתום תקופת כהונה של שנתיים נוספות, שלאחריה יפרוש מהחיים הפוליטיים ויקבל חנינה - ייתכן שאיזנקוט יהיה מוכן לשקול את העסקה.
המחיר מבחינת נתניהו יהיה להוסיף לכך הקמת וועדת חקירה ממלכתית, חוק גיוס ועוד. בנוסף, איזנקוט ככל הנראה ידרוש שהחרדים ובן גביר לא יהיו חלק מהקואליציה - מה שיחייב את נתניהו להביא שותפות נוספות מגוש השינוי. גם כאן, צפויים קשים רבים. קשה לראות את נפתלי בנט או ליברמן חוברים לנתניהו בלי לקבל את תפקיד ראש הממשלה בתמורה, וגם איזנקוט לא יוותר על כך. האפשרות הזו אמנם הכי הגיונית מבחינת התוצאות הגולמיות בכנסת, אבל בפועל לאור הקשיים הללו – היא נראית קלושה גם כן.
האפשרות השלישית, ואולי הבעייתית ביותר, היא הליכה לבחירות חוזרות. איזנקוט יוכל להשביע ממשלה לפני הבחירות רק כדי להדיח את נתניהו מהתפקיד, אבל החשש הוא שאילו זה ייעשה בתמיכה המפלגות הערביות – המכה בקלפי תהיה קשה. מצד שני, אף אחד מהשותפים לא רוצה להיות חתום על עוד חצי שנה של בנימין נתניהו, אריה פצוע, בשלטון.
לגוש השינוי יש ימים של החלטות דרמטיות. עם הערבים הם יוכלו ללכת כמה צעדים קדימה ולחזק מעט את מעמדם באמצעות חוקים ומהלכים בכנסת. אבל כדי באמת להדיח את ממשלת נתניהו מהשלטון, לא תהיה להם ברירה אלא לשתף פעולה על מלא עם המפלגות הערביות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו