לקראת ההכרעה: מה משותף לנתניהו, בנט ואיזנקוט - ומה מפריד ביניהם?

בישראל, הסוגיה המדינית-ביטחונית נתפסת כגורם מרכזי בהחלטת הבוחרים, בעוד סוגיות אחרות נדחקות לעיתים למקום משני. מתוך ההנחה הזו, ב"היום" נשאלו ראשי המפלגות הגדולות על תפיסותיהם המדיניות-ביטחוניות. המפלגות הגדולות, כלומר, גדי איזנקוט, נפתלי בנט וכן את עמדת מפלגת הדמוקרטים. תשובותיו של בנימין נתניהו התקבלו בשבוע שעבר, עשרה ימים בלבד לפני הבחירות.

על כתיבת תפיסת הביטחון של נתניהו הופקדו תא"ל במיל' ארז וינר ואל"ם במיל' פרופ' גבי סיבוני. יש בכך נקודה מעניינת: סיבוני כתב עם איזנקוט תפיסה ביטחונית-אסטרטגית לישראל לפני כעשור.

נתניהו ביקש להציג את מה שנראה בעיניו כיתרונו העיקרי על פני מתחריו: ניסיונו המדיני רב השנים ויכולתו לתמרן בין צורכי ישראל לבין מארג הקשרים הסבוך עם ארצות הברית, מדינות המזרח התיכון והעולם כולו. הפער בין תפיסת הביטחון הזו לבין מה שאירע בשבעה באוקטובר ניכר בעיקר בכשלי ההרתעה וההתרעה. נתניהו מנסה לשכנע כי הפיק לקחים, וכי בשלוש השנים שחלפו מאז "שינה את המזרח התיכון והביא לניצחון ענק גם אם עדיין לא מוחלט", כלשונו. כלומר, הוא מדגיש את ההישגים - שלדבריו "כבירים" - לצד הכישלון והמחדל הנורא שהובילו לטבח, ומציג שינוי בתפיסת הביטחון להמשך הדרך.

הממצא העיקרי הוא שכמעט אין מחלוקות בין נתניהו לבנט, בעוד עם איזנקוט קיימים חילוקי דעות, גם אם לא רבים. במרבית הסוגיות, שלושתם מציגים עמדות הנוטות ימינה. אגב, יש בהנהגת האופוזיציה מי שמודים בשיחות סגורות בהצלחת האסטרטגיה האזורית של ראש הממשלה.

הסוגייה האיראנית

אצל נתניהו, הרעיון המרכזי הוא כינון בריתות והסכמי שלום מתוך עוצמה צבאית וטכנולוגית, תוך שמירה על יתרון ישראלי מובהק בתחומים האלה, בין היתר כדי להתמודד עם הבידוד הבינלאומי. נתניהו מגדיר בגלוי את הפלת המשטר באיראן כמטרת המלחמה הנוכחית, בדרך להשגת מטרת-העל: מניעת נשק גרעיני מאיראן. בתשובה לשאלת "היום" אמר כי קיימות תוכניות בכיוון הזה, של הפלת המשטר, בשיתוף פעולה ובתיאום עם ארצות הברית, בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ.

עם זאת, נתניהו לא השיב לשאלה כיצד ניתן להביא להפלת המשטר, שממשיך לשרוד למרות המצור הכלכלי, חיסולו של חמינאי האב ושל רוב ההנהגה הצבאית, והתקיפות האוויריות.

בנט מאמץ אף הוא את הגישה שלפיה יש להפיל את המשטר האיראני. לדבריו, הוא הציג את הרעיון כבר בעשור הקודם. הוא אף קובע כי יש לתקוף את איראן בתגובה לירי של חיזבאללה.

איזנקוט, לעומתם, מציע להתמקד בסוגיית הגרעין האיראני. הוא תומך בהסרת המצור ובפתיחת מצר הורמוז, כדי להקל על הכלכלה העולמית באמצעות הסדר עם איראן, ולהתמקד במסגרתו בסוגיית הגרעין. "הייתי מפציץ את הפתחים של כל ארבעת אתרי הגרעין המרכזיים באיראן. מכריז עליהם כ'אזורי הריגה' מנוטרים 24/7 וכל מי שמתקרב מחוסל. האולטימטום לאיראן יהיה שהמצב הזה ימשך עד שיגיעו להסכם, שבמסגרתו כל האורניום המועשר ייצא מהמדינה", אמר איזנקוט.

אלא שהגישה אותה מציג איזנקוט מוותרת על היעד האסטרטגי של הפלת המשטר באמצעות המצור הכלכלי והסנקציות שמפעיל כעת הנשיא טראמפ. פתיחת מצר הורמוז, לפי אותו ניתוח, תאפשר הזרמת כספים למשטר ותסייע לו לשרוד לאורך זמן, תוך ויתור על אחד המנופים המרכזיים המופעלים נגדו.

הסוגייה הפלסטינית

בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית, נתניהו ואיזנקוט שוללים הקמת מדינה פלסטינית. נתניהו חזר כמה פעמים על עמדתו שלפיה מדינה כזו לא תקום, אף שחתם על סעיף בהסכם 20 הנקודות של טראמפ, המכפיף את קידום השאיפות הלאומיות של הפלסטינים לרפורמות בהנהגתם.

איזנקוט מבהיר: "פתרון שתי המדינות הוא טעות מרה", ומסביר: "הטרור הערבי פלסטיני נגד ישראל שורשי ועמוק ונובע בין השאר ממניעים דתיים ולאומיים. הנרצח הראשון מטרור ערבי היה כבר ב-1851 וזה לא יגמר בקרוב. מי שחושב על פתרון שתי המדינות אחרי השבעה באוקטובר פשוט הזוי". גם במפלגת הדמוקרטים לא מעזים להעלות על דל שפתיהם את הביטוי "מדינה פלסטינית".

מחלוקת נוספת נוגעת להחזרת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל תחת פיקוח שב"כ: איזנקוט תומך במהלך, ואילו נתניהו מתנגד לו. גם בסוגיית הבנייה באזור E1 יש הבדל בין השניים. איזנקוט התנגד לקידום הבנייה בעיתוי הנוכחי, בעוד נתניהו האיץ את המהלך.

סוגיית רצועת עזה

בנוגע לרצועת עזה, שלושתם סבורים שיש להישאר בקו הצהוב כל עוד חמאס לא הוכרע סופית. נתניהו מדגיש יותר את הצורך בפעולה צבאית עתידית להשלמת המשימה, ואילו איזנקוט מסויג מכך, אך מעריך שלא תהיה ברירה. בנט הוא היחיד מבין השלושה שמגדיר באופן מובהק את קטאר כמדינת אויב, שיש להרחיקה מכל דיון על פתרונות.

הסוגייה המדינית

איזנקוט ובנט טוענים כי נתניהו הפך למוקצה בקרב מנהיגים רבים בעולם, וכי ישראל תחת הנהגתו צפויה להיקלע לבידוד עמוק. נתניהו, מנגד, מציג את קשריו האישיים עם טראמפ ואת תמיכתו של הנשיא האמריקני בו בבחירות כהוכחה לכך שהוא האדם המתאים ביותר לעבוד עם הממשל האמריקני, לפחות בשנתיים הקרובות.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

אבל שאלת המפתח היא אם ההישגים האסטרטגיים של ישראל תחת הנהגת נתניהו מאז שבעה באוקטובר יכולים לכפר על האירוע הטראומטי, הקשה ביותר בתולדות המדינה. שאלה נוספת היא אם אפשר לסמוך על מי שמבקשים להחליף את נתניהו שלא יחזרו לתפיסת הביטחון שקדמה לטבח - המבוססת על הטבות כלכליות, נסיגות והסכמים שרק העצימו את הטרור הפלסטיני.