משאיבת קולות ועד ההפתעות הגדולות: המהלכים שיכריעו את הבחירות

מבצעי שאיבת קולות של הרגע האחרון, מאבקי יוקרה על הובלת הגושים, פחד משריפת קולות מתחת לאחוז החסימה וקרבות בלימה פנימיים: מערכת הבחירות מגיעה לנקודת הרתיחה שלה. בעוד המפלגות הגדולות מנסות למנף את יום הבחירות ולהוציא את הבוחרים מהבית, המפלגות הקטנות והחדשות מנסות לכפות מציאות קואליציונית חדשה. תמונת המצב של כל המפלגות - מהגדולה ביותר ועד לאלו המתנדנדות סביב סף הכניסה לכנסת.

הליכוד: לשמור על המקום הראשון ולהמריץ את הבוחרים

• נקודת הפתיחה: הליכוד מגיע לבחירות מעמדת השלטון, אך גם בצל אירועי 7 באוקטובר, המהפכה המשפטית והיעדר ועדת חקירה ממלכתית. במפלגה מקווים בעיקר לשמור על המקום הראשון ולהישאר המפלגה הגדולה בישראל. כדי לשמור על מקומה, הליכוד הוציאה את "הקשית" המפורסמת ומתחילה לשתות בעדינות את שאר המפלגות בגוש הימין.

• יום הבחירות: ראש הממשלה בנימין נתניהו יחרוש את הארץ ומתכוון להתמקד בערים המזוהות עם הליכוד. החשש המרכזי במפלגה הוא מפני מצביעים שיישארו בבית. כדי להזרים את מיליון המצביעים ויותר שהביאה ב-2022, המפלגה מתכננת מבצע Door to Door (מדלת לדלת) לשכנוע הבוחרים בערי הליכוד.

• הקמפיין: המסר המרכזי העמיד את נתניהו במרכז: "נתניהו לא נכנע". הקמפיין התפאר בהישגים הצבאיים שהשיגו נתניהו ומערכת הביטחון, תוך ניסיון להצניע את כישלון 7 באוקטובר ואת המחלוקת הציבורית סביב היחס לעסקאות השבת החטופים.

• מה ייחשב להישג? שמירה על המקום הראשון, קידומת של 20 מנדטים ומעלה, ולפחות 55 מנדטים לגוש הימין.

• מה ייחשב לכישלון? ירידה מקידומת 19 והגעה של גוש השינוי ל-57 מנדטים.

ביחד: רכיבה על הסחף והובלת גוש השינוי

• נקודת הפתיחה: המפלגה היא חיבור בין "יש עתיד" לבין מפלגת "בנט 2026". לאחר היסוס קל בסקרים הראשוניים, המפלגה הציגה סחף משמעותי והתייצבה על כ-14 מנדטים, תוך תחושה במערכת הפוליטית שהמומנטום לצידה.

• יום הבחירות: נפתלי בנט יתחיל את היום ברעננה ויאיר לפיד בתל אביב, ומשם יחרשו את הארץ. המיקוד המרכזי של המפלגה הוא הציבור הצעיר, תוך הגעה לפרלמנטים וזירות מפגש מרכזיות שבהם ניתן לגייס מצביעים נוספים.

• הקמפיין: הקו המוביל הוא ניסיון וממלכתיות. בנט מדגיש בכל ראיון את כהונתו כראש ממשלה, לצד לפיד שכיהן כראש ממשלה ובתפקידי שר החוץ והאוצר, וכן נבחרת המנכ"לים וחברי הכנסת של המפלגה.

• מה ייחשב להישג? הגעה ל-15 מנדטים ומעלה והפיכה למפלגה הגדולה ביותר בגוש השינוי.

• מה ייחשב לכישלון? ירידה למספר מנדטים חד-ספרתי.

הדמוקרטים: בין שחזור ההצלחה בשמאל לחשש משתיית קולות

• נקודת הפתיחה: במפלגה בראשות יאיר גולן מכוונים גבוה (15 מנדטים), תוך אמונה שאיחוד השמאל יוכיח את עצמו. עם זאת, במפלגה חשים כי התוצאה יכולה להתברר כהפתעה ענקית או לחילופין כהתרסקות, בין היתר עקב שתיית קולות מצד קמפיין "המפלגה הגדולה" של גדי איזנקוט וזליגת מצביעים למפלגת "ביחד" של בנט בשל תפיסת הביצועיסטיות.

• יום הבחירות והקמפיין: הדמוקרטים מציגים קמפיין נגדי המבטיח רשימה יציבה ללא "הפתעות" ועריקים פוטנציאליים. הם פונים ללב של מצביעי השמאל ומבליטים את דרישותיהם לתיקים בכירים בממשלה הבאה: המשפטים (לאחר סערת הרפורמה המשפטית), ביטחון הפנים, התקשורת והחינוך.

• מה ייחשב להישג? שחזור והגדלת הכוח ההיסטורי של מרצ והעבודה (שהגיע ל-13 מנדטים כפול מזה) - הישג שייצב את יאיר גולן כשותף בכיר בממשלה הבאה.

• מה ייחשב לכישלון? היחלשות משמעותית שתביא לדחיקת המפלגה לתפקידים זוטרים בלבד.

הרשימה המשותפת: פוטנציאל להתעוררות בחברה הערבית

• נקודת הפתיחה: בחברה הערבית נרשמו בעבר תנודות חדות באחוזי ההצבעה (מפחות מ-50% ועד ל-70% ב-2020). במפלגה מאמינים כי הפעם הזעם על מדיניות הממשלה ועל איתמר בן גביר ישמש כתמריץ מרכזי לציבור הערבי לצאת ולהצביע בהמוניו.

• יום הבחירות והאסטרטגיה: נציגי המשותפת מתחייבים לנקוט צעדים תקדימיים כדי להביא להחלפת השלטון, כולל תמיכה אקטיבית בהחלפת יו"ר הכנסת ואף הימנעות בהצבעה על הקמת ממשלה. במפלגה רואים אופק של עד 10 מנדטים.

• האתגר המרכזי: האם גוש מתנגדי נתניהו הציוני הסליד משותפות עם המפלגה ייעתר להושיט יד, והאם המשותפת תצליח לתרגם את הכוח הפוליטי להישגים אזרחיים ממשיים לחברה הערבית ולא להישאר שוב באופוזיציה.

ש״ס: מדברת בשני קולות ומבקשת לייצב את השורה

• נקודת הפתיחה: ש״ס נכנסה למערכת הבחירות באחת מנקודות השפל שלה, כשהיא תקועה בין המצביעים החרדים (שכעסו על הקו הפשרני בנושא הגיוס) לבין המסורתיים (שציפו לקריאה לגיוס). ברקע נרשמה גם מתיחות בין אריה דרעי למנהיג הרוחני הרב יצחק יוסף.

• תמונת המנדטים: המפלגה נעה בסקרים סביב 7-8 מנדטים (ירידה משמעותית מ-11 המנדטים בכנסת הקודמת). יעד של 9 מנדטים נראה מאתגר במיוחד.

• האסטרטגיה והקמפיין: עיקר המאמצים הופנו לציבור המסורתי כמוקד אובדן הקולות, בעוד מול הציבור החרדי התבססה המפלגה על הפעלת רבנים. השאלה הנותרת היא האם דרעי והרב יוסף יצליחו לייצר תנופה ברגע האחרון.

 עוצמה יהודית: בולמים את נתניהו ונלחמים על תיק הביטחון

• נקודת הפתיחה: המאבק המרכזי של איתמר בן גביר מתנהל בתוך גוש הימין - לבלום את ניסיונותיו של נתניהו לשאוב קולות מעוצמה יהודית. בן גביר חושש ששחיקה במנדטים תפגע בכוח המיקוח שלו להצבת דרישות קואליציוניות חריפות.

• יום הבחירות והקמפיין: בן גביר מבקש לערער על התפיסה שהצבעה לליכוד כ"מפלגה הגדולה" היא הדרך היעילה להשפיע. הוא מציע למצביעים קשר ישיר בין גודל מפלגתו לבין היכולת להבטיח מדיניות ימנית מובהקת.

• היעדים המרכזיים: דרישה פומבית לתיק הביטחון עבור בן גביר ולתיק המשפטים עבור טלי גוטליב. אף שנתניהו הבהיר שתיק הביטחון יישאר בליכוד, בן גביר מתעקש לקבל כוח בקלפי שיאפשר לו להציב תנאי זה בשולחן המשא ומתן.

יהדות התורה: ניסיון לחזית אחידה בצל השסעים הפנימיים

• נקודת הפתיחה: יהדות התורה ניסתה לשדר מסר של אחדות תחת הסיסמה "הזכות להיות חרדי", כדי לחבר את המצביעים סביב הזהות החרדית ולנצל את תחושת הרדיפה. עם זאת, המתיחות בין אגודת ישראל לדגל התורה וחוסר השיתוף הפעיל מצד חסידות גור בתחילת הדרך העיבו על הקמפיין.

• היעד האלקטורלי: במפלגה מציבים יעד של יותר מ-320 אלף קולות (לעומת כ-280 אלף קולות בבחירות הקודמות).

• מה ייחשב להישג? תוספת של כ-40 אלף קולות תהווה הצלחה אלקטורלית משמעותית שתבצר את מעמדה, גם אם השגת המנדט השמיני תהיה תלויה בשיעורי ההצבעה הכלליים ובחלוקת העודפים.

הציונות הדתית: סמוטריץ' מסתער על מצביעי השוליים מימין

• נקודת הפתיחה: בצלאל סמוטריץ' מגיע לישורת האחרונה בניסיון לשאוב קולות משתי מפלגות ימין הנאבקות על אחוז החסימה: "עמך ישראל" של עופר וינטר ומפלגת "נועם". המטרה היא להגדיל את כוחו ולמזער אובדן קולות לגוש.

• המאבק והאתגרים: סמוטריץ' מתמודד עם תחרות משני כיוונים - נועם שפונה לציבור החרד"לי, ווינטר שפונה לציבור הדתי-לאומי הרך המודאג בסוגיית גיוס החרדים. ניסיון של סמוטריץ' ונתניהו להביא לפרישת וינטר באמצעות פגישה בבית הרב אלי סדן בעלי נכשל, לאחר שהרב העניק לווינטר רוח גבית פומבית.

• הקמפיין: סמוטריץ' מנסה להסיט את השיח מסוגיית הגיוס ולמקד אותו בהישגיו בהתיישבות ובביטחון, תוך מינוף הרחבת מפעל החוות ואישור היישובים ביהודה ושומרון (כדוגמת היישוב שלם שזכה לאחרונה לעלייה לקרקע).

 ישראל ביתנו: מנסים למנף הבטחות סותרות לראשות הממשלה

• נקודת הפתיחה: לאחר שפתח בקמפיין אגרסיבי נגד השתמטות החרדים שכוון ל-15 מנדטים, אביגדור ליברמן חווה ירידה בסקרים לעבר מספר מנדטים חד-ספרתי (כ-6 מנדטים).

• האתגר בקמפיין: ההתבטאויות החריפות של ליברמן נגד ממשלת מיעוט עוררו חשש בקרב מצביעי "רק לא ביבי" כי הוא עלול למנוע את החלפת השלטון. בנוסף, הצטרפותו של עופר וינטר נתסה חלק ממצביעי הימין המאוכזבים ששקלו להצביע לו.

• התרחיש הקואליציוני: ליברמן מחזיק בשלוש הבטחות סותרות - לא לממשלת מיעוט, לא לממשלה עם נתניהו והחרדים, ולא לבחירות חוזרות. במפלגה מעריכים כי במצב של תיקו בין הגושים, ליברמן ישתמש בהבטחות אלו כקלף מיקוח ויסכים לוותר על אחת מהן בתמורה למחיר אחד: ראשות הממשלה ברוטציה.

 רע"ם: מהלכי הלגיטימציה והשאיפה ללשכת הממשלה

• נקודת הפתיחה: מנסור עבאס ביצע סדרת מהלכים שמטרתם להכשיר את המפלגה כשותפה קואליציונית לגיטימית: גינוי אירועי 7 באוקטובר, נכונות לשירות לאומי בחברה הערבית, וצירוף יואב סגלוביץ' לרשימה.

• יום הבחירות והאסטרטגיה: לרע"ם בייס יציב (בעיקר בקרב הבדואים בנגב) שמבטיח לה 5 מנדטים, כאשר במפלגה מקווים שצירופו של סגלוביץ' יביא את המנדט השישי ממצביעים יהודים התומכים בשותפות.

• התרחיש הקואליציוני: עבאס מעוניין להיכנס לקואליציה ומוכן לוותר לשם כך. בגוש השינוי מסכימים ברובם (למעט ליברמן) כי רע"ם תוכל להוות רשת ביטחון או חלק מממשלת מיעוט שתביא להחלפת השלטון, תוך תקווה שהממשלה תתרחב בהמשך.

עמך ישראל: האלטרנטיבה מימין מחוץ למחדל 7/10

• נקודת הפתיחה: עופר וינטר מציג רשימה שמציעה אלטרנטיבה למצביעי ימין שאינם מעוניינים להצביע לפוליטיקאים שהיו מעורבים במחדל 7 באוקטובר. המפלגה מתנדנדת סביב אחוז החסימה ונאבקת מול ניסיונות שאיבת הקולות של הליכוד והציונות הדתית.

• יום הבחירות: וינטר יסייר בקלפיות מרכזיות ברחבי הארץ ויסיים את היום בכנס סיכום בהאנגר 11. המפלגה מקיימת מבצע שילוט רחב באזורים אסטרטגיים - מוקדי חיילים ומשרתים, ערים מעורבות ופנייה לאוכלוסייה הדרוזית והערבית.

• הקמפיין והרשימה: הקמפיין מתמקד בהכרעה צבאית ובניסיון האזרחי והביטחוני של חברי הרשימה (בהם יוסף חדאד המיועד לשר ההסברה, נטעלי שם טוב וללי דרעי).

• מה ייחשב להישג? 4 מנדטים ומעלה ומעבר של אחוז החסימה.

• מה ייחשב לכישלון? שריפת קולות והישארות מחוץ לכנסת.

המילואמניקים-כלכלית: נלחמים על אחוז החסימה ועל ממשלת אחדות

• נקודת הפתיחה: חיבור בין יועז הנדל (המילואמניקים) לירון זליכה. המפלגה חרטה על דגלה את המאבק למען משרתי המילואים, שוויון בנטל הגיוס וטיפול ביוקר המחיה. המפלגה מתנדנדת בסקרים סביב אחוז החסימה.

• יום הבחירות: הנדל יפעל מול צעירים ומשרתי מילואים, בעוד זליכה יתמקד באזורים שנפגעו מיוקר המחיה.

• הקמפיין: הנדל מצהיר כי המפלגה היא הסיכוי היחיד לכפות ממשלת אחדות ציונית רחבה (ללא המפלגות החרדיות והערביות), בעוד זליכה מתמקד בדרישה לקבל את תיק האוצר כדי לטפל בבעיות הכלכליות.

• מה ייחשב להישג? 4 מנדטים וכניסה לכנסת.

• מה ייחשב לכישלון? שריפת כ-3 מנדטים ונפילה מתחת לאחוז החסימה.

הציבור החרדי: מפלגת מחאה הבונה כוח לעתיד

• נקודת הפתיחה: מפלגתו של מוטי לייטנר פועלת כמפלגת מחאה נגד הממסד החרדי הקיים ומציעה אלטרנטיבה של "חרדי חדש" המתנגד להקצנה ותומך בשילוב חרדים בצה"ל.

• תמונת המצב: המפלגה אינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים ונעה סביב אחוז אחד ומטה.

• היעד האסטרטגי: מבחינת לייטנר, המטרה העיקרית בבחירות אלו היא לאגור 30,000-40,000 קולות. הישג כזה אמנם לא יכניס את המפלגה לכנסת, אך עשוי לשמש כקלף מיקוח לשריון ברשימות קיימות בעתיד או להוות בסיס לבניית כוח פוליטי לקראת מערכות הבחירות הבאות.

 ישר!: קמפיין מפלגה גדולה על סטרואידים ומבחן ההכרעה

• נקודת הפתיחה: גדי איזנקוט מגיע ליום הבחירות כשהוא מוביל קמפיין "מפלגה גדולה" אגרסיבי, בגיבוי תחושת מומנטום חיובית לאחר שבועות של דשדוש בסקרים. המסר המרכזי שהוא משדר עד הרגע האחרון לציבור מצביעי גוש השינוי הוא ש"ישר!" חייבת להיות גדולה בפער מהליכוד - כי בלעדיה לא ייפתח הפתח לשינוי שלטוני.

• הלחצים מבית והמתקפות בגוש: למרות הבטחות ראשי האופוזיציה להימנע מירי בתוך הנגמ"ש, איזנקוט מתמודד עם קמפיין נגדי חריף מצד בנט והדמוקרטים. שותפיו לגוש רומזים כי ברשימתו מסתתרים "השיקלי והסילמן הבאים", ומזהירים כי הליכה על קמפיין מפלגה גדולה אינה אפקטיבית ללא ניצחון גושי רחב.

• הקמפיין והמתנות מנתניהו: בימים האחרונים קיבל איזנקוט "מתנות" תקשורתיות מנתניהו - החל מהתבטאויות מעוררות סערה על מעבר ל"כלכלת קריפטו" ואיומים בהפצצה גרעינית על תל אביב, ועד לתמיכה החוזרת מצד הנשיא טראמפ. איזנקוט מנצל מהלכים אלו כדי לשכנע את הבוחרים המודאגים שנתניהו "ירד מהפסים". במקביל, הוא מנהל קמפיין אזהרה נוקב ומבהיר כי המשך השלטון במתכונתו הנוכחית יביא לקץ המדינה כפי שהיא מוכרת.

• תרחיש יום הבחירות והיום שאחרי: התקווה הגדולה של איזנקוט היא להשיג ניצחון מובהק כבר במדגמים הראשונים כדי לקבל במהירות את המנדט להרכבת הממשלה. אך בהיעדר הכרעה חותכת בסקרים, האתגר האמיתי שלו יתחיל ביום שאחרי: לא רק ללכוד קואליציה של 61 חברי כנסת (חלקם מתוכה וחלקם מבחוץ), אלא גם לשכנע את בנט וליברמן - שלא ויתרו על שאיפותיהם להגיע לבלפור - שהוא היחיד המסוגל להרכיב את הממשלה הבאה.

השתתפו בהכנת הידיעה: ביני אשכנזי, אילי זילברברג, יותם דשא ויעקב הרשקוביץ