"על המדף"? מאחורי הקלעים העסקה בין החרדים לנתניהו כבר סגורה

ההצהרות של המפלגות החרדיות, שלפיהן הן לא שייכות לשום גוש, לא נועדו לאוזני נתניהו, אלא לבוחר החרדי המתוסכל. מאחורי הקלעים הברית עם הליכוד חיה ונושמת, וראש הממשלה כבר משדר לשותפיו: העסקה סגורה.

מסך העשן שפיזרו לאחרונה הפוליטיקאים החרדים נועד למטרה אחת: להרדים את השטח המבעבע. כשח"כ יעקב אשר הצהיר ב"ישראל השבוע" שהמפלגות החרדיות, כהגדרתו, "יושבות על המדף" - הוא דיבר אל הרחוב, שבו חרדת הגיוס והחשש מפגיעה בתקציבי הישיבות הפכו למועקה יומיומית. מול הרחוב הזה, ההנהגה נדרשת להציג שרירים מתוחים ועצמאות מחשבתית. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, רטוריקה לחוד ופרקטיקה לחוד.

הניסיון לייצר חיץ תדמיתי בין המפלגות החרדיות לליכוד הוא טקטיקה של משא ומתן, ובמקרה הזה עוד לפני התוצאות. אחרי חודשים של הבטחות מופרות וסחבת בהסדרת מעמד בני הישיבות, הפוליטיקאים החרדים מבינים שחיבוק פומבי עם ראש הממשלה יעלה להם במנדטים. הריחוק המוצהר נועד לאותת שהפעם הדרישות יהיו נוקשות מאי־פעם.

אין לאן ללכת

אבל די היה להאזין לראיון שהעניק נתניהו שלשום לישראל כהן וליקי אדמקר ברדיו החרדי כדי להבין את עומק התיאום. כשראש הממשלה מביע תמיכה בחקיקת פטור מגיוס עוד לפני השבעת הממשלה, ויוצא נגד גל המעצרים של העריקים, הוא משדר שדר הרגעה ישיר לשותפיו הטבעיים: אל תדאגו. וההבנות ליום שאחרי כבר סגורות. ביהדות התורה בטוחים שאם לגוש נתניהו יהיו 61 מנדטים, חוק הפטור יהיה החוק הראשון שיעבור בממשלה הבאה, לפני כל חקיקה אחרת. "אם יהיו לו 61, ניכנס", אומר גורם במפלגה, "אבל ההסכם ייחתם רק כשחוק הגיוס יעבור, עוד לפני שמישהו בכלל יתיישב בכיסא שלו. מבחינתנו זה הקו האדום".

האמת הפשוטה היא שלמפלגות החרדיות אין באמת לאן ללכת. חציית הקווים לגוש השינוי אינה אופציה במציאות הנוכחית, בטח כשהאופוזיציה הפכה את השוויון בנטל לדגל המרכזי של הקמפיין שלה. כשראשי האופוזיציה, מיאיר לפיד ועד נפתלי בנט, מתחרים ביניהם מי יקצץ עמוק יותר בתקציבים הייעודיים לחרדים ומי יטיל סנקציות כלכליות חריפות יותר על משתמטים - דרכן של ש"ס ויהדות התורה חסומה הרמטית. חוף המבטחים היחיד, תקציבית ורגולטורית, נמצא תחת כנפיו של נתניהו.

מכאן נגזר התרחיש הסביר ביותר ליום שאחרי הבחירות: אם הליכוד יצליח לגרד את 61 הממליצים המיוחלים, החרדים יירדו מהמדף היישר אל שולחן הממשלה. הם ינהלו משא ומתן קשוח, ידליפו משברים לעיתונות ויציגו דרישות קצה כדי להוכיח לבוחריהם שהפעם לא התקפלו. אבל בסופו של דבר, הברית תחודש במלוא עוזה.

העבודה השחורה

השאלה המעניינת מתעוררת בתרחיש של קיפאון, שבו לאף גוש אין רוב. במצב כזה, בלוק של כ־15 מנדטים חרדיים הופך לכלי הנשק היעיל ביותר בכנסת. גם בלי להיכנס רשמית לקואליציה, המפלגות החרדיות ייהנו מסחר־מכר: הן יעניקו רשת ביטחון בהצבעות קריטיות, כמו העברת תקציב המדינה או הצבעות אי־אמון, ובתמורה יגבו מס פוליטי בדמות הזרמת כספים למוסדות ובלימת רפורמות נגדם. "אם לאף אחד לא יהיו 61, המנדטים שלנו יהפכו ללשון המאזניים של הכנסת", אומר הגורם. "פעלנו כך בחודשים האחרונים, ונעשה זאת כל עוד נצטרך. מי שירצה להעביר תקציב, למנוע הפלת ממשלה או להעביר חוק שחשוב לו, יצטרך לבוא אלינו. ננהל את זה בכל הצבעה מחדש".

הוכחה לתיאום ההדוק, ולפאניקה המשותפת, ניכרת בימים אלה סביב הריצה של מפלגת "הציבור החרדי" בראשות מוטי לייטנר. בעוד ההנהגה החרדית משדרת ריחוק מגוש נתניהו מחד ובוז ללייטנר מאידך, ראש הממשלה הוא שעושה עבורה את העבודה השחורה. בפגישה בפתח תקווה באישון לילה, נתניהו הפעיל מכבש לחצים על לייטנר כדי שיסיר את מועמדותו. החשש בליכוד ברור: אובדן מנדטים חרדיים לטובת מפלגת הנישה עלול לרסק את חלום ה־61.

גורם ביהדות התורה: "מי שירצה להעביר תקציב, למנוע הפלת ממשלה או להעביר חוק שחשוב לו - יצטרך לבוא אלינו. ננהל את זה בכל הצבעה מחדש"

לייטנר, מצידו, הבהיר שאין על מה לדבר, בטח כשהמפלגות החרדיות הממסדיות מסרבות להתחייב לגיבוי הרפורמות שהובטחו. אמש הוא הודיע שהוא נשאר במרוץ. "בימים האחרונים אני נתון ללחצים כבדים מאוד לפרוש, ובין היתר פנה אלי גם ראש הממשלה", אמר. "אנחנו לא פורשים. המונופול של יהדות התורה וש"ס הסתיים".

הלחץ המאסיבי, שמתודלק ישירות מלשכת רה"מ ובסיוע גורמים בציונות הדתית, מלמד על עומק הברית. בסביבת לייטנר מדווחים על בליץ טלפוני בלתי פוסק על פעיליהם, ומתעקשים: "אנחנו רצים עד הסוף".

הגוש החרדי משחק עכשיו משחק כפול. ההכרזות על היעדר מחויבות נועדו למקסם רווחים - אבל ביום הבוחר, בסבירות גבוהה מאוד, הפתק החרדי בקלפי הוא עדיין פתק בעד ממשלת נתניהו. השאלה היא לא אם ישתפו איתו פעולה, אלא כמה גבוה יהיה תג המחיר.