המתקפה החריפה של אביגדור ליברמן היום (שישי) נגד גדי איזנקוט - במסגרתה הדביק לו את הכינוי "בני גנץ 2" והאשים אותו בכוונות לחבור לנתניהו ולדרעי איננה עוד התפרצות רגעית של קמפיין בחירות.
הדברים שכתב ליברמן הם נקודת השיא של מתיחות שנבנתה במשך שבועות, ובניסיון בלימה מחושב של תופעה שמאיימת ישירות על כוחו הפוליטי של יו"ר ישראל ביתנו.
מה הטריף את ליברמן?
הטריגר המיידי הבוקר היה קמפיין "המפלגה הגדולה" שאיזנקוט מוביל. מבחינת ליברמן, הקמפיין הזה מפר במפגיע את הבנות ראשי האופוזיציה מהמפגש בסוף ספטמבר, ובמקום להעביר מנדטים מגוש הקואליציה לגוש השינוי, הוא מתמקד בשתיית קולות אגרסיבית מתוך הבית.
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
מתחת לפני השטח הצטברו מטענים כבדים נוספים לאורך התקופה האחרונה. ליברמן הביע תדהמה מההכשר שהעניק איזנקוט למפלגות החרדיות, כאשר הגדיר את ש"ס כתנועה בעלת "מרכיבים ציוניים רחבים" וטען שהפטור מגיוס נשען על מורשת בן גוריון.
לכך הצטרפה ביקורת נוקבת על מתווה הגיוס שהציג איזנקוט, שלטענת ליברמן כולל פשרות מרחיקות לכת ובהן הסכמה לאלפי פטורים. מעל לכל מרחף הסירוב של איזנקוט לשלול באופן הרמטי ישיבה עתידית עם נתניהו והחרדים, לצד דרישתו לקבוע מראש מנגנון מוסכם לבחירת מועמד הגוש לראשות הממשלה.
מבחינת ליברמן, העמימות הזו משחזרת אחד לאחד את תסריט 2020: רמטכ"ל פופולרי שגורף את קולות המחאה, ובסוף מכשיר ישיבה בממשלה בראשות נתניהו.
המהלך האסטרטגי: ציד מתלבטים בימין-מרכז
ליברמן אינו מעוניין בהשמדת ערך כוללת לאיזנקוט; הוא פועל לניכוס המנדטים הימניים-ליברליים שמתלבטים בין השניים.
מאחר שליברמן הכריז על התמודדותו לראשות הממשלה ושואף למקסם את כוח סיעתו, התווית "גנץ 2" משמשת ככלי סיכול מדויק. היא אינה מתעמתת עם עברו הצבאי או כישוריו של איזנקוט, אלא פוגעת ישירות בנקודה הרגישה ביותר עבור בוחריו: האמינות, תחת המסר שהצבעה לאיזנקוט עלולה להסתיים שוב בממשלת נתניהו.
במשחק הסכום-אפס הפנים-גושי, המרוויח המיידי מכל זה הוא נתניהו. כאשר מפלגות האופוזיציה מתקוטטות, שותות קולות זו מזו ומטילות ספק בכוונות של מובילי הגוש, הימין נהנה מקמפיין ברור ונטול הפרעות, בעוד בוחרי המרכז-שמאל שוקעים במבוכה ובחשדנות הדדית.
מה צפוי איזנקוט לעשות?
איזנקוט לא ייגרר לקרב בוץ באותה עוצמת להבות, שכן כל מיתוגו הפוליטי נשען על ממלכתיות ושיח ענייני, וירידה לתגרת רשתות תקטין אותו למעמד של עוד יו"ר מפלגה מתגושש. עם זאת, שתיקה מוחלטת אינה אופציה מול תווית שעלולה להידבק.
כדי לבלום את הנזק, איזנקוט ייאלץ לחדד את הקו ולהציג התחייבות אישית חדה יותר שלא יכהן תחת נתניהו ולא יסכים להסדרי רוטציה עמו.
במקביל, הוא צפוי להמשיך להשאיר את הדלת פתוחה לחרדים. מבחינתו, השארת ערוץ תקשורת מול הסיעות החרדיות היא המפתח היחיד להרכבת קואליציה יציבה ביום שאחרי, וזהו בדיוק ההבדל הרעיוני המרכזי שהוא יבקש לחדד מול הקו הלעומתי של ליברמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו