הקרב הפנימי בגוש השינוי: ״בחירות לא מנצחים עם המפלגה הגדולה ביותר״

המאבק על ההובלה בגוש האופוזיציה נמשך, וכעת מתחדדת המחלוקת בין האסטרטגיה של מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט לבין המסר שמבקשים לקדם בדמוקרטים.

אמש פורסם כי שאול מרידור, מבכירי מפלגת ישר, הציג את השאיפה להפוך למפלגה הגדולה ביותר, ובפער, כחלק מהקו האסטרטגי של המפלגה. המהלך נועד לא רק לחזק את מעמדה מול הליכוד, אלא גם לבסס את מעמדו של איזנקוט כמועמד המוביל להרכבת הממשלה הבאה.

אלא שבדמוקרטים מציגים תפיסה שונה. חברת הכנסת אפרת רייטן, מועמדת המפלגה, אמרה הערב בחוג בית באופקים: ״בחירות לא מנצחים עם המפלגה הגדולה ביותר, אלא עם הגוש הגדול ביותר״.

האמירה מבטאת את המתח שמלווה את גוש האופוזיציה: מצד אחד, כל אחת מהמפלגות מבקשת למקסם את כוחה ולבסס את מעמדה לקראת היום שאחרי הבחירות; מצד שני, המאבק על הקולות בתוך הגוש עלול להפוך לתחרות בין השותפות, במקום למאמץ משותף להגדלת כוחו הכולל.

אבל מעבר לוויכוח הפוליטי על ניהול הקמפיין, לשאלת המפלגה הגדולה עשויה להיות גם משמעות מעשית. לאחר הבחירות יידרש נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, וההמלצות שיגישו הסיעות יהיו חלק מהתהליך. לכן, גודל המפלגה והיכולת שלה להציג תמיכה רחבה עשויים להשפיע על המאבק הפוליטי סביב זהות המועמד שיקבל את ההזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה.

בשלב זה, גוש השינוי טרם הציג הסכמה משותפת שלפיה ראש המפלגה הגדולה יהיה בהכרח מועמד הגוש לראשות הממשלה. כך, לצד המאבק מול נתניהו, נמשך גם הוויכוח הפנימי: האם הדרך להחלפת הממשלה עוברת בהכתרת מפלגה אחת כמובילה, או בשמירה על כוחו של הגוש כולו.