אחרי ההשבעה: המשימות שעל הפרק

משרד הביטחון: הגרעין האיראני, השבויים בעזה ומתווה הגיוס החדש

בניגוד לשאר השרים, שר הביטחון בני גנץ נשאר בתפקידו. האתגרים הביטחוניים והמדיניים העומדים בפני שר הביטחון מורכבים. ראש וראשון להם הוא האיום הנשקף מאיראן - השועטת לגרעין ושולחת זרועות טרור לכל המזרח התיכון. גנץ נחוש למנוע מאיראן להגיע ליכולת גרעינית, והנחה את צה"ל להכין תוכנית מבצעית לתקיפה של מרכיבי תוכנית הגרעין.

בהיבט הביטחוני, הגורם העיקרי שיעצב את התקופה הקרובה הוא הממשל החדש בארה"ב. גנץ צפוי לגלם בכך תפקיד מרכזי, על רקע ניסיונו היחסי ועל רקע היעדר הניסיון של שאר חברי הממשלה.

בה בעת, גנץ יידרש גם למתח בזירה הפלשתינית. שר הביטחון מקווה לרשום, עוד בתקופה הקרובה, התקדמות בסוגיית השבויים והנעדרים בעזה. עם זאת, לכולם ברור כי האתגר המבצעי בדרום מתגמד אל מול עשרות אלפי הרקטות והטילים שצבר חיזבאללה בצפון.

נקודת המוצא בישראל היא שנסראללה החולה אינו מעוניין בעימות עם ישראל; אך כפי שהומחש גם בשנה האחרונה, די בתקרית טקטית כדי להצית הסלמה, אפילו אם שני הצדדים אינם מעוניינים בה.
בתוך כך, עם האתגרים הנוספים שיעמדו בפני שר הביטחון נמנית גם סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, המטרידה מאוד את הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי.

משרד האוצר: לקיים הבטחות בלי קופה

משרד האוצר הוא המורכב ביותר. מבחינה ארגונית הוא הוכח בשנים האחרונות ככמעט בלתי אפשרי לניהול.

הסכסוכים הפנים־ארגוניים שהוצפו במשרדו של השר משה כחלון, נמשכו גם בתקופת השר ישראל כץ - וצפויים להימשך גם אצל אביגדור ליברמן. הסכסוכים אינם מעידים על השרים הללו, אלא על בעיה מבנית - ביזור סמכויות והיעדר יכולת ניהול של המנכ"ל. לכן עוד לפני האתגרים המובנים מאליהם, ובראשם העברת התקציב, השר יצטרך לתת את הדעת על הבעיה הניהולית שהוא נכנס אליה. כבר אפשר לומר שהניסיון לשלוט בכוחנות נוסה על ידי השר היוצא ולא עלה יפה במיוחד. יידרש פתרון עומק, מבני, שייצר ארגון מאוזן והגיוני שבו השר יוכל להכתיב מדיניות והפקידים יוכלו למלא את תפקידם החשוב בשמירה על מינהל תקין ועל שקיפות.

אך מובן שהאתגר הגדול ביותר הוא העברת התקציב לשנים 2021-2020. התקציב הזה יצטרך לרצות את מפלגות הקואליציה, אך גם לאפשר לשר להגיע לתוצאות מרשימות באתגרים של צמיחה, תעסוקה וצמצום החוב הציבורי. כדי להשיג את התוצאות האלה שר האוצר הנכנס לא יוכל להיות נדיב, והאתגר הגדול, עד בלתי אפשרי, הוא למצוא מקורות תקציביים לביצוע קווי היסוד שנקבעו לממשלה המסתמנת; כיצד אפשר להגדיל את תקציבי הרווחה, כמו הגדלה משמעותית של תקציב מערכת הבריאות.

משרד החינוך: צמצום פערים

צמצום פערים, עובדי הוראה איכותיים וימי החופשה - אלה האתגרים של שרת החינוך הנכנסת ד"ר יפעת שאשא־ביטון.

בכניסתה לתפקיד היא תצטרך תחילה לשקם את כל מה ששיבשה שנת הקורונה, ובראש ובראשונה פערים לימודיים גדולים. מובן שגם פערים רגשיים הצטברו ולכן חייבים לשים דגש על אירועים, על מפגשי אחר הצהריים ועל תנועות נוער, ולטפל מהשורש בתופעת השיימינג והחרם.

חלק נוסף, שאותו היא מכירה היטב, הוא ציבור עובדי ההוראה. במערכת החינוך סובלים ממחסור במורים מקצועיים במגוון מקצועות, ובהם אנגלית ומתמטיקה. אלו מורים שלמדו את תחום הדעת שהם מלמדים. בד בבד, חייבים להעלות את דרישות הסף במכללות להוראה כדי שאת הילדים שלנו יחנכו מורים איכותיים.

אי אפשר לנתק את נושא המורים מימי החופשה הרבים שלהם, שאינם תואמים את ימי החופשה של ההורים. מערכת החינוך חייבת לבצע ארגון מחדש בימי החופשה של התלמידים - למשל, יציאה לחופשה שבוע שלם לפני חג הפסח - כדי ששנת הלימודים תהיה שפויה יותר. אתגר נוסף לשרת החינוך הבאה: להפוך את התלמידים לעובדים שיוכלו להצליח בשוק התעסוקה העתידי ובחיים בכלל - דבר שדו"ח מבקר המדינה מתח עליו ביקורת. בעולם שבו מקצועות נעלמים, מערכת החינוך צריכה לבצע שינוי ולהתאים עצמה לעתיד.

משרד התחבורה: תחבורה ציבורית ושיתופית על ראש שמחתה

את שרת התחבורה מירי רגב מהליכוד החליפה יו"ר העבודה מרב מיכאלי, שתטפל במשרד עם התקציב הרביעי בגודלו מבין משרדי הממשלה - קרוב ל־33 מיליארד שקלים.

הבעיות שיצרה הקורונה כמעט מאחורינו, אבל כבר מזמן ברור שללא קשר למגיפה הבעיות בתחום התחבורה, בעיקר בזו הציבורית, רק גברו. עם החזרה לשגרה מלאה שבו גם עומסי התנועה בכבישים. היעדר תחבורה ציבורית מוגברת לצד עלייה במספר כלי הרכב בכבישים - מהווים צרה משמעותית. שרת התחבורה הנכנסת תידרש קודם כל ליישם תוכנית מקיפה לשיפור התחבורה הציבורית לטובת כלל התושבים.

בה בעת, מיכאלי תצטרך ליישם תוכנית לשילוב תחבורה שיתופית שתקל את העומס בכבישים, לצד תוכניות לשיפור התשתית שנותנת עדיפות לתחבורה ציבורית. כמו כן, הגיעה העת להוציא לפועל את התוכניות הרחבות שפיתחו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולאשר את התקנות השונות שמטרתן צמצום הקטל הנוראי בכבישים.

בתוך כך, משרד התחבורה קידם בשנים האחרונות תוכניות נרחבות לשיפור תשתיות, לשיפור מצב הרכבות והתאמתן לעידן המודרני וכן לקירוב הפריפריה, אבל כאמור התחבורה הציבורית עדיין רחוקה מלשרת את הציבור כפי שצריך.

לסיום, או בעצם לפני הכל, השרה החדשה נדרשת לקבל החלטה כי בראש פרויקטים יעמדו אנשי מקצוע, והשורות יתרעננו עם דגש על מומחים במקום מינויים פוליטיים.

משרד התפוצות: מאבק באנטישמיות

עיקר תפקידו של שר התפוצות החדש, נחמן שי, בתקופה הקרובה יהיה להיאבק בנחישות באנטישמיות הגוברת במדינות רבות ברחבי העולם.

מגיפת הקורונה ומבצע שומר החומות עוררו גל עכור ושקרי של אנטישמיות. כפי שפורסם ב"ישראל היום" בחודש שעבר, יש עלייה דרמטית ומדאיגה באנטישמיות בעולם בעקבות מבצע שומר החומות, שהתבררה מנתוני המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית.

שר התפוצות ואנשי משרדו יידרשו להתמודד עם המציאות המורכבת והקשה הזו, ועם החשש הגובר של חלק מהקהילות היהודיות בתפוצות לקיים אורח חיים יהודי. המשרד יצטרך לגבש דרך פעולה, שתעניק מענה לגילויי האנטישמיות. אתגר נוסף של השר ומשרדו יהיה לאמץ את הזרמים השונים ביהדות בתפוצות ולגרום להם להרגיש רצויים.

עם היציאה ממגיפת הקורונה במדינות השונות שבהן יש קהילות יהודיות, תידרש פעילות מוגברת ומעמיקה על מנת לייצר תוכן ייחודי ויצירתי, שיחזק ויחדד את הקשר של מדינת ישראל עם הקהילות בתפוצות. בה בעת, השר ומשרדו יידרשו למצוא פתרונות על מנת לשפר את הזהות היהודית בקרב הקהילות בתפוצות.

משרד התיירות: החייאת הענף

שר התיירות יואל רזבוזוב יתמודד עם שורה של קשיים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.

ענף התיירות נפגע משמעותית מהמשבר, ומי שספגו את המכה הקשה ביותר הם האנשים שמתפרנסים מתיירות הפנים. בה בעת, בתי מלון בערים הגדולות עדיין מתקשים לחזור לתפוסות הרגילות.

ישראל נכללת ברשימה מצומצמת מאוד של מדינות שלא מאפשרות לתיירים להיכנס לשטחן,אף ששיעור התחלואה בארץ מהנמוכים בעולם. כמעט כל מדינות אירופה כבר פתחו את שעריהן, וכך גם ארה"ב ורוב מדינות יבשת אמריקה. מדינות רבות פתחו למחוסנים בלבד, מה שהיה יכול להעניק זריקת מרץ לענף התיירות בישראל.

עם זאת, עד עתה פיילוט כניסת התיירים בקבוצות מתנהל בצליעה ובאיטיות, מה שיצריך בדחיפות עבודה יסודית בנושא ומתן אפשרות לתיירים זרים להיכנס לארץ. בד בבד, יצטרך שר התיירות הנכנס לטפל בתשתיות התיירות בישראל ובשיווק מדינת ישראל כיעד תיירותי ברחבי העולם (מה שעבד טוב בתקופתו של השר יריב לוין עם שבירת שיא של יותר מ־4.5 מיליון תיירים בשנה), תוך מתן דגש על תודעת שירות ורמת מחירים סבירה של החופשות.

משרד האנרגיה: כניסה לנעליים גדולות במיוחד

קארין אלהרר, שמתחילה את תפקידה כשרת האנרגיה - נכנסת לנעליים גדולות במיוחד. השר היוצא, יובל שטייניץ, הפיח רוח חדשה במשרד הזה.

שטייניץ קבע יעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030. בה בעת, המהלכים שלו כבר הביאו לירידה בפליטות הפחמן. האסטרטגיה כללה שיתופי פעולה בינלאומיים, לרבות מו"מ עם לבנון, שיתופי פעולה עם מצרים וירדן ועוד. הטוב ביותר שאפשר לקוות לו הוא שמירה על המתווה הקיים.

השתתפו בהכנת הכתבה: לילך שובל, ערן בר־טל, נועם (דבול) דביר, שלומי דיאז, יורי ילון, שמעון יעיש

צילומים: יוסי זליגר, יוסי אלוני/פלאש90, אפרת אשל, אורן בן חקון, אילן בשור