גם בגוש השינוי וגם בלשכת ראש הממשלה משחקים באותו משחק מסוכן: הישענות על גורמים זרים כדי להכריע את הבחירות. גורם בכיר בגוש השינוי מספר על אזהרות מגורמים מדיניים בארה"ב ובאירופה - על כך שהסחף נגד ישראל "יתגבר עד שיהיה אפשר לכבות פה את האור", אם נתניהו ייבחר שוב.
מנגד, בלשכת ראש הממשלה טוענים בשבועות האחרונים כי דווקא אויבי ישראל ותומכי הטרור בעולם ישמחו הכי הרבה אם נתניהו לא ייבחר. שני הצדדים, כך מסתבר, סומכים על איום או הבטחה של גורם זר כדי לנסות ולהכריע את דעתו של הבוחר הישראלי - השפעה זרה ישירה על הדמוקרטיה שלנו, ושני הצדדים משתפים איתה פעולה ברצון.
גורם בכיר בממשלה הקודמת חושף מה שלדעתו יעמוד על סדר היום האמיתי של הממשלה הבאה: חוקה וגיוס. לטענתו, את סוגיית שילוב החרדים אי אפשר לפתור בלעדיהם - כל שינוי שייקבע בממשלה שהם לא חלק ממנה יתהפך ברגע שיחזרו לשלטון, בדיוק כפי שקרה בממשלת בנט-לפיד ב-2013.
"השינוי אולי יהיה איטי יותר עם החרדים בממשלה", הוא אומר, "אבל יציב לטווח הרחוק". אותה לוגיקה, לדבריו, תקפה גם לרפורמה המשפטית: גם שם נדרשת ממשלה רחבה - שתוכל בד בבד לקבע את הישגי צה"ל בזירות השונות למציאות ביטחונית חדשה. הבעיה: אף אחד מראשי המפלגות המתמודדות עדיין לא מציג תוכנית עבודה כזו. נותרו להם 40 יום להשלים את החסר.
נזק אגבי
בכל מערכת בחירות יש אירוע כזה שיוצר אבחנה ברורה בין מחנות ובעיקר אל מול מי שמנסים לתאר כאילו אין עמדות אידיאולוגיות לבחירה, רק פרסונליות. הפעם זה נז"א - שמייצרת נזק ישיר (נוסף) לגוש השינוי.
יאיר גולן שעומד בראש מפלגת הדמוקרטים הצליח להפיק רק סרטון שהשורה העליונה היא "אני מתנצל" והתחתונה היא "ביבי" ובלי מילת ביקורת אחת על יוצרי הסרט או על הפגיעה בחיילי צה"ל שהיה מופקד עליהם עד לא מזמן. גם מועמדת מספר שש ומועמד מספר עשר היללו את זכותו של הסרט להתקיים וחשיבותו, ולעזאזל העובדות.
כשליברמן ביקש מגולן לשתוק, הוא לא התכוון לפעם הזו. גם לא יו"ר ישראל ביתנו וגם לא יו"ר ישר יצליחו להעלים את העובדה שמי שאמורים להיות שותפים בכירים בגוש השינוי מתקשים בהבחנה בסיסית בין טוב לרע.
בשיחות סגורות בכירי הגוש מבטיחים שגולן לא יקבל תיקים בכירים ומזכירים את תיקי הבריאות והגנת הסביבה שקיבלו בפעם הקודמת, המהדרין טוענים כי מי שרמז לכך שחיילי צה"ל הורגים תינוקות כתחביב ("מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", בראיון בכאן) אף עשוי להיות הגורם ההתקפי ביותר בקבינט שיקום. אשרי המאמין.
כרע"ם ביום
בעוד ליברמן חוזר ואומר שהממשלה שתקום תהיה ציונית ורחבה וללא רע"ם בתוכה ובשיחות סגורות שולל גם הימנעות, איזנקוט מכשיר את הדרך לממשלה ציונית צרה - שם מכובס לממשלת מיעוט שתיתמך מבחוץ על ידי הממשלות הערביות.
לא היה צורך בדבריו לראשי הרשויות במגזר הבדואי אתמול שאותם הכחיש נמרצות. רק בחודש שעבר פרסמנו הקלטה של איזנקוט אומר את הדברים מפורשות בחוג בית: "והיה מקרה גרוע, אני לא מתחמק מהשאלה, ואנחנו 58-52, גם אז אני מזכיר לנתניהו ומזכיר לעצמנו שזה רוב ציוני מוחץ".
נקודת ההשוואה שנתן היא לח"כים החרדים של נתניהו. אבל אפילו ליברמן שאינו נחשד באהדה למפלגות החרדיות לא קונה את הליטוש. בוחרי גוש השינוי צריכים לבחור למי להאמין. לאיזנקוט הפרקטי שסולל דרך לממשלת מיעוט, או לליברמן שמכחיש אותה מכל וכל אבל כך גם שותפות עם החרדים או עם נתניהו ומבטיח שהגוש בדרך ל"מקרה ההונגרי" - משמע ניצחון עם 62 מנדטים למרות שלפי הסקרים הגוש בירידה ודווקא גוש הימין בעלייה.
מספרים
בסקרים שרואים בסביבת נתניהו מדברים על מספר הקסם 27 בדרך לניצחון של גוש הימין בבחירות. אם הליכוד יזכה ב-27 מנדטים לדבריהם הבחירות יוכרעו. אך התחזית הזו נסמכת על כך שהקמפיין נגד וינטר יצליח גם הוא - והמפלגה לא תמשיך עד הסוף.
לפי אותם סקרים ומספרים לוינטר חסרים 70 אלף קולות כדי לעבור ונתניהו לא מעוניין לקחת את הסיכון שכן רוב הבוחרים מגיעים מגוש הימין. הניתוח של הסוקר שלמה פילבר לתרחיש הנוכחי הוא שרוב המצביעים ברגע האמת יחזרו לגוש.
האם זה יקרה גם הפעם? לא בטוח. יותר מדי מצביעי קואליציית ימין רוצים להצביע למפלגה חדשה ואומרים שבהיעדר אלטרנטיבה כלל לא יגיעו לקלפי. בצוות של נתניהו צריכים לדון ברצינות בתרחיש שבו וינטר ממשיך עד הסוף ובמקום לחסל אותו, אולי לתת לו לצבור תאוצה ולהביא איתו את אותו מנדט מובטח מגוש השינוי וגם לעבור את אחוז החסימה.
טעם רע
השבוע הציגה מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ' תוכנית להמשך הרפורמה המשפטית בשילוב מינויים על הפרק ליועצת המשפטית לממשלה ולתפקיד פרקליט המדינה. אחרי שהציגו הסברים מלומדים במסיבת עיתונאים שחררו לרשתות סרטון AI על גרירת השניים ממשרדיהם באופן אלים.
הדיון עבר ממהות לסגנון באופן מידי וסמוטריץ' איבד קרדיט עבור כמה לייקים. כשיש אויב משותף - יש מנדטים, זה לא חידוש של מפלגת הציונות הדתית, ויוכיחו גולן, ליברמן (חרדים במריצות) ונתניהו (ערבים נעים בכמויות). אבל אחרי הקמפיינים יישאר פה עם, והאחריות על כתפי הפוליטיקאים היא גם ליום שאחרי הבחירות.
והנה הצעה - מיזם "הדיבור" שהוקם על ידי שלוש משפחות שכולות: הרב סלוטקי, שרית זוסמן והדר אלעד בן הרוש מקדם לקראת יום הבוחר קריאה ציבורית של אישי ציבור, אנשי תרבות, אמנים ועוד (רבקה מיכאלי, אלי אוחנה ועד אברי גלעד) לראשי המפלגות לאמץ את 'קוד הדיבור'.
הקוד כולל שלושה עקרונות המהווים תשתית לאיחוי השסעים בחברה הישראלית: 1. מדברים בכבוד- בלי קללות, גידופים והשמצות. 2. מקשיבים גם למי שחושב אחרת- 'הצד השני' אינו אויב, הוא אחי החושב אחרת ממני. 3. זוכרים שלפני הבחירות ואחרי הבחירות נמשיך לחיות כאן יחד. רשימת החותמים הולכת ומתרחבת וגם אני מצטרפת ליוזמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו