העתירות הוגשו: המפלגות בסכנת פסילה

המועד להגשת בקשות לפסילת רשימות ומועמדים לכנסת ה-26 הסתיים אמש (שלישי) בשעה 22:00. ועדת הבחירות המרכזית תתכנס בשבוע הבא לדון בשורת פניות צולבות, שנועדו למנוע מנציגים בולטים בקואליציה ובאופוזיציה מלהתמודד בבחירות.

הקרב בימין נגד המפלגות הערביות והשמאל

במוקד הבקשות שהוגשו עומדת רשימת רע"ם, שנגדה נרשמו שלוש עתירות שונות לפסילה. את הפניות יזמו תנועת הליכוד, מפלגת עוצמה יהודית וארגון "פורום בוחרים בחיים". בליכוד פנו לוועדה גם בדרישה לפסול את הרשימה המשותפת ואת חבר הכנסת עופר כסיף.

במקביל, בעוצמה יהודית הרחיבו את החזית ודרשו לפסול את מועמדותו של סאמי אבו שחאדה, ולצד זאת הגישו בקשה לפסילת רשימת הדמוקרטים שבראשות יאיר גולן. פנייה נוספת הוגשה נגד מפלגת בל"ד בידי מפלגת "אורות השחר – המפלגה של כולם", והחלטת השופט בעניינה לא התקבלה עד כה.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

עתירות נגד עוצמה יהודית, סמוטריץ' ופייגלין

מן העבר השני, ארגוני חברה אזרחית ומפלגות באופוזיציה מיקדו את המאמץ בסיעות הימין. שתי בקשות נפרדות הוגשו לפסילת רשימת עוצמה יהודית, האחת מטעם עמותת "זולת – לשוויון וזכויות אדם" והשנייה מטעם מפלגת הדמוקרטים.

נוסף על כך, תנועת "זולת" דרשה לפסול גם את רשימת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ואת מפלגת זהות בראשות משה פייגלין, שמתמודדות ברשימה משותפת.

העילה המשפטית והמבחן בבג"ץ

כלל הבקשות נשענות על סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, שמגדיר את התנאים למניעת השתתפות בבחירות. לשון החוק קובעת כי רשימה או מועמד ייפסלו אם במטרותיהם או במעשיהם יש:

הדיונים בוועדת הבחירות המרכזית יחלו בשבוע הבא. הוועדה מורכבת מנציגי הסיעות הפוליטיות לפי כוחן היחסי בכנסת, ולכן ההצבעות בה משקפות לרוב אינטרסים מפלגתיים ולא בהכרח שיקולים משפטיים מובהקים.

החלטה על פסילת מועמד מחייבת אישור של בית המשפט העליון, ועל פסילת רשימה ניתן לערער אליו ישירות. פסיקות העבר מלמדות כי שופטי בג"ץ נוטים לפרש את סעיף 7א בצמצום רב, במטרה לשמור על הזכות היסודית לבחור ולהיבחר.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<