היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויה להגיש בשבוע הבא את עמדתה בבקשת מפלגת הליכוד לפסול את רע"ם מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26.
זו אינה הפעם הראשונה שבה נדרשת בהרב-מיארה לשאלה אם יש למנוע מרע"ם להתמודד בבחירות. גם ערב הבחירות לכנסת ה-25, בשנת 2022, הוגשו בקשות לפסילת המפלגה, וגם אז עמדה במרכזן הטענה לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור. היועמ"שית התנגדה אז לפסילה וסברה כי התשתית שהוצגה אינה עומדת ברף המחמיר שקבע בית המשפט העליון. בקשת הפסילה נדחתה ורע"ם התמודדה בבחירות. כעת טוענת מפלגת הליכוד בבקשה כי קיימת תמונה רחבה ועדכנית יותר שעשויה לשנות את ההחלטה.
בקשת הפסילה הנוכחית נשענת על שתי עילות הקבועות בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת - שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד ישראל.
הבקשה משתרעת על מאות עמודים וכוללת חומרים הנוגעים למבנה הארגוני של רע"ם והתנועה האסלאמית, להתבטאויות של יו"ר המפלגה מנסור עבאס וחברי רע"ם, לזיקה הנטענת לחמאס ולאחים המוסלמים ולעמדות ביחס לאופייה היהודי של המדינה - ולצד אלה, חומר שהצטבר מאז הליך הפסילה הקודם בנוגע לעמותות הקשורות, לטענת מפלגת הליכוד, לתנועה האסלאמית.
אחד החומרים שצורפו לבקשת הפסילה נוגע לדברים שפרסם עבאס באוגוסט האחרון. לפי הפרסום שצורף לבקשה, עבאס כתב: "יהדותה של המדינה היא מציאות כפויה, לא משהו שבחרנו. זוהי בחירת הרוב היהודי, לא דרישה שלנו. המפלגות הערביות נאלצו לקבל אותה בפועל, אחרת הן היו מודחות בבחירות הכלליות ובבחירות המקומיות". לצד זאת הדגיש עבאס את הרצון לחזק את מעמדה של החברה הערבית ולהשיג את זכויותיה הלאומיות והאזרחיות.
לטענת מפלגת הליכוד, הדברים מצטרפים לחומרים נוספים הנוגעים ליחסה של רע"ם להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. לבקשה צורפה גם הצעת חוק-יסוד מ-2020, שעליה היו חתומים בין היתר עבאס, ווליד טאהא, אימאן חטיב-יאסין וסעיד אלחרומי. ההצעה ביקשה להגדיר את ישראל כ"מדינה דמוקרטית ושוויונית" וכ"מדינתם המשותפת של כלל אזרחיה", ולהבטיח שוויון לאומי בין הלאום היהודי והערבי.
מפלגת הליכוד מצרפת גם חומרים שבאמצעותם היא מבקשת לבסס זיקה לחמאס, ובהם פגישתו בעבר של עבאס עם חאלד משעל. עבאס הסביר כי הפגישה נערכה במסגרת יוזמת שלום דתית.
חלק מרכזי בבקשת הפסילה נוגע לעמותה האסלאמית למען יתומים ונזקקים, המוכרת כ"סיוע 48". הטענות בדבר הקשר בין רע"ם לעמותה כבר הועלו בהליך הפסילה ב-2022, אלא שלטענת מפלגת הליכוד קיימים ממצאים והחלטות שהתקבלו מאז ולא עמדו אז בפני היועמ"שית.
אחד החומרים שצורפו הוא החלטתה של השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהליך שניהלה "סיוע 48" נגד בנק לאומי בעקבות הגבלת פעילותה בחשבון. במסגרת ההחלטה, כתבה ביבי כי "חשדות הבנק בדבר קיומם של דגלים אדומים, הנובעים מקשרים לכאורה בין נציגי העמותה לבין ארגוני או פעילי טרור, אף התעבו נוכח עדות המצהיר מטעם העמותה".
השופטת התייחסה בין היתר לקטע מוקלט שבו נשמע המצהיר מטעם העמותה מתייחס לשייח' אחמד יאסין כאל "שהיד", וכן לכך שבכיר בעמותה נצפה בתמונות כשמאחוריו שלט של עמותת "ח'יר אומה".
לכך הצטרף דו"ח הפיקוח של רשמת העמותות מיולי 2025, שבו פורטו ליקויים חמורים בהתנהלות העמותה, ובהם העברות כספים וקשרים עם גופים שהוכרזו התאחדויות בלתי חוקיות, חשש להעברת כספים לגוף בעל זיקה לחמאס, כשלים במעקב אחר מיליוני שקלים וניגודי עניינים. בסיום הדו"ח קבעה הרשמת כי קיימות עילות לפירוק העמותה וכי הדו"ח מהווה התראה טרם נקיטת הליכי פירוק.
אלא שהממצאים הללו מתייחסים ל"סיוע 48", ולא לרע"ם עצמה. מפלגת הליכוד מבקשת להסתמך על הממצאים, לצד הזיקות הנטענות בין העמותה, התנועה האסלאמית ורע"ם, כחלק מהתשתית לבקשת הפסילה. מכאן שהליך הפסילה צפוי לעסוק גם בשאלת המשמעות שניתן לייחס לממצאים הנוגעים לעמותה במסגרת בחינת עילות הפסילה של רע"ם עצמה.
למעשה, שאלת ייחוס מעשיה של העמותה לרע"ם עמדה במפורש גם במוקד עמדת היועמ"שית בהליך הקודם. ב-2022 קבעה בהרב-מיארה כי לא הוכח שניתן לייחס לרע"ם את מעשי "סיוע 48", וכי הנטל להוכחת זיקה כזו "כבד אף מהרגיל", וכי המבקשות לפסילת רע"ם אז לא הצליחו להרים את הנטל הנדרש לייחוס מעשי העמותה למפלגה.
גם לגופם של המעשים שיוחסו לעמותה סברה אז היועמ"שית כי לא הוצגה תשתית מספקת. במסגרת אותה בחינה נמסרה גם התייחסות שב"כ, שלפיה במהלך הפיקוח על ארגוני הטרור שבהם עוסק השירות "לא אותר מידע הנוגע לתמיכת עמותת סיוע 48 בארגונים אלו".
חשוב להדגיש שגם הפעם עמדת היועמ"שית לא תהיה סוף ההליך. לאחר הגשת התשובות תכריע מליאת ועדת הבחירות המרכזית בבקשת הפסילה. בשל יחסי הכוחות הפוליטיים בוועדה והרוב לקואליציה, צפוי רוב לאישור הבקשה. אם המליאה אכן תחליט לפסול את רע"ם, ההחלטה תעבור כמובן לפתחו של בית המשפט העליון.
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
אלא שהרף שקבע העליון לפסילת רשימה גבוה במיוחד. בפסיקה הודגש כי פסילת רשימה היא צעד חריג וקיצוני וכי כל ספק ביחס לתשתית הראייתית פועל נגד הפסילה. על רקע הרף המחמיר הזה, השאלה שתגיע ככל הנראה לפתחו של בית המשפט העליון תהיה האם החומר שהצטבר מאז 2022, לטענת הליכוד, כשהוא מצטרף לחומרים שכבר נבחנו בעבר, משנה את התמונה במידה שמצדיקה הפעם את פסילתה של רע"ם מהתמודדות בבחירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו