חוקי הפורמט: הקופון הפוליטי שגוזרות המפלגות בניסיון פסילת מפלגות

היום (שני) ומחר הם הימים האחרונים שבהם אפשר להגיש בקשת פסילה לרשימות לוועדת הבחירות המרכזית - תלוי באיזה יום הוגשה הרשימה לכנסת.

כעת, נפתחה החזית המשפטית של המערכה לכנסת ה-26. הליכוד הגיש בקשות לפסול את הרשימה המשותפת ואת רע"ם, עוצמה יהודית הקדימה ועשתה כן יממה לפני ראש השנה.

מכתב הבקשה לפסילה של עוצמה יהודית כלל 39 עמודים . במקביל, אמש הגיש יו"ר סיעת ישראל ביתנו, עודד פורר, בקשה נפרדת נגד ח"כ עופר כסיף.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום<<

מה אומר החוק?

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, מונה שלוש עילות פסילה: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד המדינה.

הוועדה פוסלת, בית המשפט הופך

החלטת הוועדה רחוקה מלהיות החלטה סופית. מאז 1965 הוגשו עשרות בקשות פסילה, אך רק מעטות שרדו את המהלך בבית המשפט העליון. למעשה היו רק שני מקרים של פסילה.

בבחירות 1965 דחה בג"ץ את עתירת המפלגה הסוציאליסטית הערבית, וזאת לאחר שוועדת הבחירות קבעה שהיא שוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בבחירות 1988 ו-1992 נפסלה רשימת כ"ך מלרוץ לכנסת לאחר שהוכח כי היא מסיתה לגזענות נגד ערבים .

בשני העשורים האחרונים התבנית עקבית כמעט לחלוטין - ועדת הבחירות, גוף פוליטי במהותו שאינו חייב לנמק את החלטותיו, מאשרת את הפסילה, אולם בית המשפט העליון מבטל אותה.

הלכה משפטית על שם אחמד טיבי

הלכת טיבי משנת 2003 הציבה ארבעה תנאים מצטברים: המטרה האסורה חייבת להיות מאפיין דומיננטי ולא שולי, נדרשים מעשים ולא עמדות בלבד, והראיות חייבות להיות ברורות, משכנעות וחד-משמעיות.

על הרף הזה נשברו כמעט כל הניסיונות לפסול את חנין זועבי ב-2015, פסילת רע"ם-בל"ד ב-2019 ופסילת בל"ד ב-2022, שבוטלה פה אחד לאחר שהשופטת ברון כינתה את הבקשה "רדודה" והיועץ המשפטי לממשלה קבע שהראיות אינן מגיעות כדי "מסה ראייתית".

נתון אחד ממחיש את התמונה: ב-20 השנים האחרונות, המועמדים היחידים שנפסלו בסופו של יום בבית המשפט העליון היו מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין - שלושתם מימין. בן ארי נפסל באותו פסק דין עצמו שבו אושרה התמודדותה של רע"ם-בל"ד.

בוועדה, שבה יש רוב לסיעות הקואליציה, סיכויי הבקשות טובים. המליאה כבר הפכה בסבב הנוכחי החלטה של יו"ר הוועדה, המשנה לנשיא ביהמ״ש העליון נעם סולברג. משם הדרך לעליון קצרה וכפויה: פסילת רשימה ניתנת לערעור, ופסילת מועמד בודד טעונה ממילא אישור של בית המשפט.

לעמדת היועצת המשפטית לממשלה תהיה, כמו בכל הסיבובים הקודמים, תהיה משקל מרכזי ולוח הזמנים דחוק, שכן ההכרעה חייבת ליפול לפני פתיחת תשדירי הבחירות ב-13 באוקטובר.

מי ירוויח ומי יפסיד

משפטית, הסיכוי שפסילה תאושר - נמוך. פוליטית, החשבון מורכב יותר. המפלגות הערביות נעות בסקרים בין 11 ל-16 מנדטים. עצם הקרב מספק להן כותרות ומאחד את הבייס שלהם.

מנגד, יש מי שמעריך שהדרמה דווקא מדכאת הצבעה בחברה הערבית. שני האפקטים תועדו בעבר, והשאלה הפתוחה היא איזה מהם יגבר הפעם.

לימין, גם הפסד משפטי משתלם. הוא ממסגר את הגוש היריב כמי שנשען על רשימות שבית המשפט נאלץ להציל, ומייצר טענה מוכנה מראש נגד בית המשפט העליון, שבועות ספורים לפני בחירות שבהן הרכב הוועדה לבחירת שופטים ממילא עומד על הפרק. ג

וש האופוזיציה נדחק לעמדה לא נוחה. הוא זקוק למנדטים האלה לחשבון ה-61, אך יתקשה להיראות כמי שמגן עליהם בגלוי.

בוועדת הבחירות, ובעיקר בבית המשפט העליון, יתברר בשבועות הקרובים אם הפעם ההיסטוריה חוזרת.