התיק שאיש לא רוצה: הדיל שעשוי להכניס את עבאס למשרד הפנים

כבר יותר משנה שלישראל אין שר שמכהן בקביעות במשרד הפנים - אחד התיקים החשובים ביותר בממשלה ובעל ההשפעה הרבה ביותר על חיי היומיום. מאז פרישתם של שרי ש"ס מהממשלה, ובכללם שר הפנים משה ארבל, התיק לא מאויש - חרף ניסיונותיו של רה"מ למצוא ממלא מקום קבוע.

בכירי הליכוד שהוצע להם התיק כמשמורת סירבו, בין השאר בגלל עומס העבודה הצפוי ושליטתה המתמדת של ש"ס במשרד גם בלי שר משלה. איך הפך תיק הפנים לתפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה להחזיק בו - ומי ייקח אותו בממשלה הבאה? אלו התרחישים האפשריים.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום<<

דרעי חוזר לזירה

אם תקום שוב ממשלת ימין־חרדים, קשה להאמין שש"ס לא תדרוש לחזור למשרד הפנים - הכוח הפוליטי שהמשרד מעניק, השולט על הרשויות והמועצות המקומיות, גדול מכדי לוותר עליו. השאלה המעניינת באמת היא מי יכהן בפועל: דרעי עצמו, באמצעות חקיקה שתעקוף את פסיקת בג"ץ שפסלה אותו מכהונה במשרד בשל עבירות פליליות שביצע בו בעצמו; או שיו"ר ש"ס יבחר נציג מטעמו.

דרעי עשוי גם לדרוש תיק בכיר יותר, כמו האוצר שהובטח לו ברוטציה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים האחרונים, ולהשאיר את הפנים לאחד מבכירי מפלגתו.

פתרון פשרה לדמוקרטים

בממשלת השינוי היו שתי בעיות מרכזיות בחלוקת התיקים: הראשונה, ציפייתה של איילת שקד לתפקיד בכיר - אחרי שמרבית התיקים הבולטים חולקו לראשי המפלגות. השנייה, חלוקת התיקים למרצ ולעבודה - שדרשו תיקים "אידיאולוגיים" אך הסתפקו בכאלה שפחות מעוררים מחלוקות - כדי לאפשר את הקמת הממשלה.

הפתרון שנמצא אז עשוי לחזור גם הפעם: אם ממשלת השינוי 2.0 תקים את הממשלה הבאה - ויאיר גולן יביא לקואליציה מספר דו־ספרתי של מנדטים ואיתם דרישה לתיקים - משרד הפנים הוא פתרון מושלם: מספיק גדול ומשפיע, אך לא מייצר יותר מדי חיכוכים ומשברים מיותרים. נעמה לזימי או גלעד קריב נשמעים כמו כפפה ליד למשרד, ובתרחיש מסוים אפילו גולן בעצמו.

תגמול לליכוד

אם תקום ממשלת אחדות רחבה, או שש"ס תוותר על התיק (פחות סביר), נתניהו יקבל לידיו את משרד הפנים לראשונה זה עשור. זו תהיה הזדמנות מבחינתו לתגמל את בכירי הליכוד שהיו נאמנים לו, וירצו מאוד להגיע למשרד שטומן בחובו לא מעט כוח פוליטי.

יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שהוזכר לא פעם כמועמד לתפקיד מ"מ שר הפנים בממשלה הנוכחית - שזינק למקום החמישי בפריימריז ונהנה מקרבה לנתניהו - עשוי לזכות בתפקיד. מועמדים נוספים: אלי כהן, מירי רגב, מיקי זוהר ודודי אמסלם.

הג'וקר: הדיל של עבאס

לא הרבה זוכרים, אבל עד לא מזמן בישראל היתה שכיחה תופעה פוליטית מוזרה: סגן שר במעמד של שר - סמכות בלי אחריות. יצור הכלאיים הזה נוצר בעיקר כדי לאפשר לנציגי יהדות התורה תפקידים ביצועיים, מבלי לשאת באחריות המיניסטריאלית להחלטות ממשלה שטומנות בחובן מוקשים (למשל, כאלו שדורשות חילול שבת).

בהמשך בג"ץ פסל את האפשרות הזו, אבל ייתכן שבקרוב היא תחזור לחיים, בקואליציית שינוי שמנסור עבאס ורע"מ יהיו חלק ממנה. יואב סגלוביץ', שהצטרף לרע"מ, אולי יקבל תפקיד מיניסטריאלי בלי הרבה מחלוקות אידיאולוגיות, אבל מה עם עבאס עצמו?

רע"מ, שבהסכם הקואליציוני עם בנט הובטח לה תפקיד סגן שר - עשויה לדרוש אותו הפעם ולאפשר לעבאס לכהן במשרד הפנים מבלי להיות שר של ממש. כך הוא גם יוכל להתחמק מהחלטות מעוררות מחלוקת ולהשאיר לרה"מ המיועד, שיכהן על הנייר במשרד, לקבל אותן במקומו.

תפקיד עם כוח

תקציב משרד הפנים לא גדול אמנם - כ־413 מיליון שקלים ב־2026 - אבל לא בכך טמון כוחו של השר. חלק ניכר מסוגיות התכנון והבנייה בארץ נמצאות תחת סמכותו, בין היתר באמצעות מנהל התכנון.

לשר יש סמכות גם על רשות האוכלוסין וההגירה, ששווה גם היא לא מעט כוח פוליטי - בין היתר בסוגיות שהיו בליבת המחלוקת בשנים האחרונות, כמו הגירת פליטים ומהגרי עבודה מאפריקה. רשות האוכלוסין בלטה לא מעט גם בעקבות משבר הדרכונים.