שלשום ניסו תומכי ליכוד להמר באיזו צורה ינתחו הפרשנים בתקשורת הזרם המרכזי את שחקני החיזוק שהוסיף רה"מ נתניהו, כך שיצטיירו בצורה הכי שלילית. כי בימין נרשמה תחושה של שביעות רצון מ"המשוריינים". לא הכל מושלם בהרכב ובמיקומים, אבל הפעם נתניהו קלע נכון לציפיות של מצביעי הימין. נציגות 7 באוקטובר ברשימת הליכוד חזקה יותר ממה שמציגות הרשימות המתחרות: טליק גואילי, אלישע מדן, איציק בונצל ואלי גולדשמידט בהחלט מכסים את האירוע על היבטיו השונים. הם מצטרפים לאלמוג כהן, שכבר התברג בפריימריז. גולדשמידט מייצג את המתפכחים, אלה שזזו ימינה, ותא"ל אמיר אביבי, בניגוד להשמצות, מייצג חשיבה מקורית ואישיות רב־ממדית של היכרות עם העולם.
המאמצים הכבירים להשחיר את הרשימה רק מעידים שמדובר בתוספת חזקה, מקורית, שמוסיפה מומנטום. התחזקות הליכוד, יחד עם המהלך של הסכם העודפים עם הציונות הדתית, נועדו לדחוק את בן גביר הצידה, ומאידך - לבודד את עופר וינטר. לאחרון אין אופציה אמיתית להסכם עודפים. אם לא יתרומם בסקרים, הוא עלול למצוא את עצמו תחת לחץ לפרוש.
אבל האירוע הכי מודחק בעונה הזאת הוא משפט נתניהו. לפני כמה שנים, צעדים שונים של מערכת המשפט כוונו לעיתוי פוליטי מובהק - כמו הגשת כתב האישום בסמוך לבחירות של 2019. האטרקציה בעונה הנוכחית היא עדותו של אביחי מנדלבליט. מבחינת קהל הבוחרים, החודש וחצי הקרובים הם זמן אידיאלי להעלות את מנדלבליט על הבמה. אבל קשה להאמין שתוגש לציבור מתנה כזאת.
שתיקה מהדהדת
עכשיו יש שני מאפיינים במערכת הבחירות. משקיפים שונים מציינים שאין הבדל מהותי בעמדות המדיניות־ביטחוניות של נתניהו ואיזנקוט. אבל גם כשהעמדות קרובות - הבדל מהותי בכל זאת יש: הימין ונציגיו הבכירים נאבקים עם האויבים המדיניים והאידיאולוגיים שמשתפים פעולה עם ארגוני הטרור. רק עכשיו קיבלנו תזכורת מרה לתקופה החדשה, כשממשלת הלייבור בבריטניה החליטה על בליץ הסנקציות.
עד עתה לא התקבלה תגובה מצד גוש השינוי. זאת הבעיה. השמאל הישראלי קיבל בשפתיים חתומות את המהלך הבריטי־אירופי. נשיא המדינה הרצוג הוציא תגובה ראויה, המבטאת קונצנזוס לאומי ישראלי ויהודי. למה לא נשמעה תמיכה ברורה בעמדת הממשלה בקשת שבין איזנקוט, שני המרידורים ובנו של מנחם בגין?
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
המאפיין השני, הבעייתי, הוא שיש ניסיון להנדס את הבחירות האלה כך שתתקבל איזו תוצאה צפויה מראש. חסרה תחושה שהבחירות "הכי חשובות" בתולדות המדינה מתנהלות כמרוץ החיים על דרך ושלטון. הועלתה השערה שנתניהו ואיזנקוט כבר מתכננים ממשלת אחדות. מגמה כזאת תפגע קודם כל בליכוד. לנתניהו אין ברירה אלא לרוץ בבחירות האלה כדי לנצח, ולא לשחק על תיקו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
