הסכמי עודפים: הקרב הפוליטי הבא - בתוך הגושים

זהו זה. אחרי ימים ושבועות של ספקולציות, הכרזות מרגשות על מפלגות חדשות, איחודים, פיצולים ולפעמים גם פרישות - הרשימות בבחירות לכנסת ה-26 נסגרו אתמול (שלישי).

עכשיו, כשהבחירות במרחק של קצת יותר מחודש וחצי, הקרב הפוליטי הבא יתמקד בנושא טכני לכאורה - אבל בעל משמעות פוליטית גדולה בבחירות כל כך צמודות: הסכמי עודפים.

נותרו עוד כמה שבועות לסגירת הסכמי העודפים, שיכולים, בסיטואציה מסוימת להכריע בין הגושים.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

לא לאבד קולות

כל מפלגה יכולה לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחת נוספת בלבד, שישמש בהמשך לחישוב חלוקת המנדטים. אחרי הבחירות, 120 המנדטים בכנסת מחולקים לכל הרשימות לפי מספר הקולות שזכו בהן - ומעוגלים כלפי מטה.

התוצאה היא שתמיד נשארים כמה מנדטים שלא חולקו, והשאלה הגדולה היא כיצד לחלק אותם.

כאן נכנס לתמונה חוק בדר-עופר, והסכמי העודפים. מבלי לשקוע לחישובים המתמטיים המסובכים, משמעות החוק היא בעיקר יתרון לגודל: ככל שהמפלגה גדולה יותר, כך הסיכוי שהיא תזכה למנדטים נוספים מ"השאריות" גדול יותר.

שותפות עם אותיות קטנות

באמצעות הסכמי העודפים, חישוב חלוקת המנדטים נעשה כאילו שתי המפלגות שחתמו עליו הן מפלגה אחת. אבל כאן יש אותיות קטנות וחשובות: רק מפלגות שעברו את אחוז החסימה יכולות להיחשב כחלק מהסכמי העודפים.

כך שמפלגה ש"שרפה" 3 מנדטים בבחירות מתחת לאחוז החסימה, כמו מרצ ובל״ד בבחירות האחרונות - לא יכולה "לתרום" אותם למפלגות אחרות, שכן עברו את אחוז החסימה.

זה אולי נשמע מסובך ומתמטי, אבל אלו מספרים שלפעמים יכולים להכריע בחירות: ש״ס זכתה כך במנדט ה-11 שלה בבחירות האחרונות, הליכוד הוסיף לעצמו עוד 2, המחנה הממלכתי בעוד אחד וכך גם יש עתיד של לפיד.

מדגמנים זוגיות באופוזיציה

בבחירות האלה, בניגוד לקודמות, בגוש האופוזיציה יש מספר זוגי של מפלגות. בפעם הקודמת אביגדור ליברמן וישראל ביתנו לא חתמו על הסכם עודפים עם אף מפלגה, כיוון שלא נשארה כזו פנויה בגוש השינוי, בעוד שהעבודה ומרצ חתמו על הסכם כזה - והקולות של האחרונה התבזבזו.

אבל העובדה שארבע מפלגות האופוזיציה (ישר של איזנקוט, ביחד של בנט לפיד, הדמוקרטים של יאיר גולן וישראל ביתנו של ליברמן) יכולות לחתום על הסכמים - לא אומרת שהן ששות לעשות זאת.

ראשית, השאלה הגדולה היא מי יסכים לחתום על הסכם עודפים עם יאיר גולן והדמוקרטים. אף אחד בגוש לא רוצה להצטייר כמי שקולותיו, אפילו בחיבור טכני, יגיעו בסוף של דבר לרשימת הדמוקרטים ויחזקו אותה.

ליברמן כמובן יתקשה לחתום על הסכם כזה עם גולן, מה שמשאיר את האופציות של בנט ואיזנקוט. אלא שגם שניהם מנסים לקרוץ לימין, וקשה לראות מי מהם יתרצה בסופו של דבר ויחתום על הסכם עודפים עם גולן.

אפשר להניח שלאיזנקוט יהיה יותר קל לעשות זאת מבנט - אבל גם זה הולך להיות מסובך לא פחות. ראשי גוש השינוי יצטרכו להתמודד עם שאלת שיתוף הפעולה עם יאיר גולן, כבר בקרוב, וזו לא תהיה הפעם הראשונה.

גם בגוש הקואליציה צפויה מחלוקת סביב הסכמי העודפים. גם שם יש 6 מפלגות, מספר זוגי, ולכאורה הדברים אמורים להסתדר מעצמם (ש״ס ויהדות התורה בוודאי יחתמו על הסכם העודפים המסורתי, למרות כל הדם הרע).

אלא שאתמול הליכוד חתם על הסכם עודפים עם הציונות הדתית וזהות של סמוטריץ׳ ופייגלין, כמעיין פרס על הנכונות להתאחד. זה משאיר בצד את איתמר בן גביר ועוצמה יהודית  ואת "עמך ישראל" של עופר וינטר.

קמפיין הלחצים והתדרוכים בקואליציה נגד וינטר כבר החל, ושיתוף פעולה איתו מצידו של בן גביר עלול לייצר בעיות ואי-קוהרנטיות בקמפיין.

בנוסף, אם וינטר לא יעבור את אחוז החסימה בסופו של דבר, או לחילופין סמוטריץ׳ ופייגלין לא יצליחו לצלוח אותו, אז הקולות בהסכם העודפים ילכו לפח.

בקרב המפלגות הערביות יש דם רע, בין היתר בשל סירובו של מנסור עבאס להצטרף למשותפת ולהתאחד עם חד"ש-תע"ל-בל"ד, ובשל צירופו של יואב סגלוביץ׳ לרע"ם.

בפעם הקודמת, אחרי הפיצול בין חד"ש-תע"ל לבל"ד, והריצה הנפרדת של עבאס, אף אחת מהמפלגות לא רצתה לחתום על הסכם עודפים עם השנייה, וכל המפלגות רצו בלי הסכם שכזה.

הפעם, אחרי האיחוד המחודש של המשותפת, השאלה היא האם המפלגות הערביות יוכלו לשים את האגו בצד ולחתום על הסכם עודפים.

בשל הצמיחה הצפויה בגודלה של המשותפת, הסכם כזה עשוי להיות משמעותי ולהוסיף מנדט או שניים לייצוג הערבי בכנסת הבאה.

הגוש שמרחף קרוב לאחוז החסימה

לבסוף, גם בגוש השלישי ישנה שאלה משמעותית באשר להסכמי העודפים. יש הרבה דם רע בין הנדל-זליכה לבין גנץ, אחרי שהנדל קרא לאחרון לפרוש אתמול ונענה בעקיצה על המעברים התכופים שהוא עושה בין מפלגות.

אם איכשהו שתי המפלגות האלה יעברו את אחוז החסימה, הסכם עודפים עשויים להיות להן מועיל - אם כי הסקרים כרגע לא צופים טובות בעניין זה, וגם הסבירות לכך נמוכה.