נתניהו סגר את הרשימה: מה מסתתר מאחורי השריונים?

החיפושים, ההצעות והחיזורים הגיעו לסופם. רגע לפני הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, גם נתניהו יכול להציג נבחרת. בהיעדר ראשי ערים שיסכימו להיכנס לרשימה, ולאחר ששניים ממשורייניו העתידיים שובצו בכלל אצל וינטר, נתניהו שיבץ בליכוד שאחרי הפריימריז דמויות ישראליות מלב הקונצנזוס, כמו הלוחם אלישע מדן וטליק גוילי, אמו של החטוף רני גוילי ז"ל, בניסיון להחזיר לליכוד מצביעים שנטשו.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

בזמן שבמפלגות המרכז והימין בגוש השינוי קלטו אליהן פאנליסטים בעלי שם מערוץ 12, נתניהו קרא אליו את מי שמדברים ערב-ערב עם בוחריו בערוץ 14 - מהפאנליסטים ועד למגיש המקורב יעקב ברדוגו.

היחסים הסימביוטיים של התקשורת עם המערכת הפוליטית מציגים ממערכת בחירות אחת לאחרת את תוצריהם, וכעת אפשר לדבר על הרייטינג של ערוץ 14 לא רק במובן התחרותי, כי אם גם באופן שבו דמויות בולטות ממנו מקבלות את האפשרות לייצג את הציבור מתוך הכנסת.

אלא שמה שקל לדרוש כשיושבים מעונבים באולפני החדשות, יהיה קשה יותר ליישם כשמקבלים תפקיד של ממש בכנסת או בממשלה. ברדוגו כמשל: המגיש הביקורתי, שידוע בקו הניצי שלו נגד חלק משרי הליכוד, ובהם יריב לוין ושלמה קרעי, יגלה בקרוב עד כמה הכול קל יותר מהיציע. אם לוין וקרעי, שניים מהקולות הבולטים ביותר נגד הייעוץ המשפטי, לא הספיקו לברדוגו בכהונתם - עד שהעניק להם פעם אחר פעם ציון נכשל - מה יגיד כשיגיע תורו?

הביקורת: השריונים לא מביאים קהלים חדשים

ותיקים מקרב אנשי הליכוד, שצפו במתח במה שיעשה נתניהו עם יכולתו לעצב מחדש את הרשימה כדי להחזיר קולות בורחים, לא הביעו שביעות רצון מהתוצאה. לדבריהם, נתניהו היה צריך להביא לצמרת הליכוד את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי כדי לתת קונטרה לפקודו לשעבר גדי איזנקוט, לשלב בכירים מהאקדמיה ולקרב חזרה פוליטיקאים שהורחקו מאזורי החיוג המקובלים יותר בימין הרך.

במקום זאת, נתניהו שילב על פי רוב ברשימה את מי שאינם מביאים קולות נוספים, אלא מקבעים את המצביעים המרוצים ממילא. הקושי, כאמור, היה גם בשכנוע הדמויות הללו להיכנס למערכת הפוליטית, אך במלחמה על כל קול נראה שנתניהו נכנע כבר בשלב עיצוב הרשימה - ויאפשר אגב כך למפלגת ימין או ימין-מרכז נוספת לצמוח לצדו. אולי זו האות לתקומת וינטר, או לחלופין לתחייתו של גנץ.

אנשי המקצוע - והמסר למערכת המשפט

שרי העתיד של נתניהו, כמו אורן דוברונסקי וד"ר קרן אסייג, יחד עם אמיר אביבי, ישובצו בקמפיין כדי לסייע לנתניהו היכן שהמשוריינים שלו לא יוכלו. את הממשלה הבאה הם יראו רק אם נתניהו ירכיב אותה, ועם הרחבת הממשלה ותיקיה כדי לתת מענה להבטחות מהסוג הזה.

לראשונה נרשם קונצנזוס בין בנט לנתניהו: שניהם מבטיחים אנשי מקצוע בממשלה במקום פוליטיקאים. אולי זו בשורה טובה לשירות הציבורי בכללותו.

ויש עוד מסר אחד שעולה מהשריונים, דרך עו"ד דוד פטר: המאבק ב"דיפ סטייט" לא תם. למעשה, אם בבחירות הקודמות העיסוק בו היה בשוליים ולכן יריב לוין הפתיע כל כך בהצגת הרפורמה המשפטית, הפעם הוא נמצא על השולחן.

איש מהמצביעים או מהפוליטיקאים לא יוכל להגיד "לא על זה היו הבחירות". מבחינת אנשי ימין רבים, הבחירות האלה יהיו על היכולת לנצח במאבק המשפטי על עיצוב יחסי הכוחות בין הרשויות - ורק על זה. פטר, ברדוגו ובמידה רבה גם איציק בונצל, אביו של הלוחם עמית בונצל הי"ד, שמו פנס על כל מה שמקרטע ביחסי הממשלה ומערכת המשפט. שיבוצם בצמרת על ידי נתניהו הוא אמירה ברורה לגבי כוונותיו בהמשך. זו אמנם לא טלי גוטליב, אך כל אחד ואחד מהשלושה מייצג קול ברור ביותר ביחס לבאות.

משמאל תומך אוסלו ל"ביביסט"

ויש את אלי גולדשמידט - המעבר החד ביותר: משמאל תומך אוסלו ועד שהגדיר את עצמו לאחרונה, בריאיון אצל שרון גל, כ"ביביסט". מדובר בקריצה היחידה ברשימה למי שמזדהים עם תהליך ההתפכחות שאחז בציבוריות הישראלית אחרי מתקפת 7 באוקטובר מבחינה ביטחונית.

יחד עם אלישע מדן, מאזורי החיוג של הציונות הדתית הלוחמת, באמצעות השניים קורץ נתניהו לסנטימנט קיים בימין ובמרכז: סוף עידן ההכלה וחלומות השלום, ובעד אחיזה בשטח, עוז הרוח של לוחמינו ודרישה בלתי מתפשרת לביטחון תחילה.

האם כל המסרים האלה יצליחו לדור בכפיפה אחת - "דיפ סטייט", ערוץ 14, ביטחון ושרים מקצועיים? נתניהו ינסה, לפחות למשך הקמפיין, להחזיק גם וגם וגם. וגם את הבוחרים.