קנס של 8 ספרות: סכום העתק שגרם למשוריין של נתניהו לפרוש מרשימת הליכוד

איש העסקים אורן דוברונסקי הודיע כי סירב להצעת ראש הממשלה להשתלב בעשירייה הראשונה בליכוד, ויכהן רק כשר מקצועי • הסיבה: ריצה לכנסת הייתה מחייבת אותו לוותר על אזרחותו האמריקאית • הוויתור גורר עמו פגיעה עסקית מהותית ביכולת הפעולה בארה"ב, ותשלום "מס עזיבה" של רשויות המס האמריקאיות • גורמי מס מעריכים: המהלך חסך לדוברונסקי תשלום של 5 עד 12.5 מיליון דולר במזומן על "מכירה רעיונית" של עסקיו

אורן דוברונסקי | צילום: אורן בן חקון

איש העסקים אורן דוברונסקי הודיע הלילה (בין שני לשלישי) כי לא יצטרף לרשימת הליכוד לכנסת בבחירות הקרובות, למרות הצעת שריון במקום ריאלי.

אורן דוברונסקי%3A "אני נכנס מתחת לאלונקה" %2F%2F מפלגת הליכוד

בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו, חשף דוברונסקי כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע לו לפני חודשיים להשתלב בעשירייה הראשונה ברשימה ולכהן כשר לענייני בינה מלאכותית (AI).

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

חרף ההצעה, דוברונסקי ציין כי העדיף לכהן כשר מקצועי בלבד כדי לתרום מניסיונו, ולא כחבר כנסת מן המניין. מאחורי ההחלטה הפוליטית מסתתרת משמעות כלכלית ועסקית כבדת משקל, שכן כניסה לכנסת והשבעה כחבר פרלמנט הייתה מחייבת את דוברונסקי לוותר על אזרחותו האמריקאית.

"מס עזיבה" של מיליוני דולרים

מעבר להשלכות האישיות והמשפחתיות, לוויתור על אזרחות אמריקאית יש השפעה דרמטית על פעילותם של אנשי עסקים, קל וחומר בתעשיית ההייטק שמרכזה בארצות הברית. במישור המעשי, אזרחות אמריקאית מעניקה חופש פעולה נטול מגבלות שהייה או עבודה, ומאפשרת נוכחות פיזית קבועה בקרבת העסקים. בעולם ההייטק, שבו הלקוחות הגדולים וכוח העבודה המרכזי מרוכזים בארצות הברית, לנוכחות הפרונטלית ולמפגשים הבלתי אמצעיים עם הנהלות, משקיעים ויועצים משפטיים יש חשיבות מכרעת ביכולת לקבל החלטות ולקדם עסקאות.

המישור השני והמכריע לא פחות שממנו נמנע דוברונסקי הוא סוגיית המיסוי. ארצות הברית מפעילה מנגנון של "מס עזיבה" המוחל על אזרחים או מחזיקי גרין קארד הבוחרים לוותר על מעמדם, מתוך תפיסה שלפיה הממשל דורש נתח מנכסיו של האזרח העוזב. על פי החוק האמריקאי, רשויות המס מבצעות תהליך של "מכירה רעיונית", שבו מחושב שווי כלל נכסיו ועסקיו של האדם כאילו נמכרו ביום עזיבתו. על הרווח הנגזר ממכירה תיאורטית זו, נדרש האזרח לשלם מס רווחי הון, אף שלא מימש בפועל את נכסיו.

לו היה בוחר דוברונסקי להישאר ברשימת הליכוד, הוא היה נאלץ להתמודד עם חבות מס מיידית זו. גורמי מס המעורים היטב בסצנת ההייטק הישראלית בארצות הברית מעריכים כי מס העזיבה שהיה מושת עליו על המכירה הרעיונית של עסקיו היה עומד על כ-25 אחוזים. על פי אותן הערכות, סכום המס שהיה נדרש דוברונסקי לשלם לממשל האמריקאי במזומן נע בין חמישה ל-12.5 מיליון דולר. כך, הבחירה בתפקיד שר מקצועי מחוץ לכנסת מנעה פגיעה מהותית בניהול השוטף של עסקיו, וחסכה לו קנס אישי של מיליוני דולרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...