מליאת ועדת הבחירות המרכזית הפכה היום (ראשון) את החלטתו של יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, ואישרה לנציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על מי שהגיע להצביע - מידע המשמש בין היתר מערכות דוגמת "אלקטור" לצורך המרצת מצביעים. 19 מחברי המליאה תמכו בעמדה שהציג היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אילן בומבך, 11 התנגדו ושלושה נמנעו.
התוצאה במליאה הייתה צפויה לנוכח יחסי הכוחות בה והרוב שממנו נהנה הליכוד. אלא שההכרעה היום אינה צפויה להיות סוף פסוק: ההחלטה תחזור כבר ביום רביעי בבוקר לדיון בבג"ץ, והפעם צפויה לעמוד במוקד השאלה המהותית - האם העברת המידע בזמן אמת מהקלפיות פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות באופן המצדיק התערבות בהחלטת המליאה.
הדיון במליאה התקיים בעקבות עתירת הליכוד לבג"ץ נגד החלטתו המקורית של סולברג, שאסר על נציגי הסיעות והרשימות בקלפיות להעביר למטות בזמן אמת מידע על נוכחותו של אדם במקום הקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבותיה. המידע מאפשר למפלגות לדעת במהלך יום הבחירות מי מבוחריהן כבר הגיע להצביע ולפעול להמרצת מי שטרם עשה זאת.
בדיון בעתירה התברר כי דווקא שאלת הסמכות לקבל את ההחלטה לבדו עוררה קושי אצל שופטי בג"ץ. השופטים הבהירו כי לשיטתם ההכרעה אינה נתונה ליו"ר ועדת הבחירות לבדו, אלא למליאת הוועדה, והציעו להעביר אליה את הסוגיה. בהתאם לכך התקיים הדיון במליאה, שהכריעה בניגוד לעמדתו של סולברג.
אלא שבמקביל לקושי שמצאו בסמכותו של סולברג, שופטי בג"ץ השמיעו בדיון הערות משמעותיות דווקא נגד עצם העברת המידע. השופט אלכס שטיין אמר כי "מרגע שיש מאגר ואתה יכול לדעת מי הצביע ומי לא הצביע, זו כניסה למידע אישי ולכן זה יכול להיות פגיעה בפרטיות". השופטת יעל וילנר הוסיפה כי מדובר בפגיעה בפרטיות "גם במרחב התודעתי", והסבירה כי המידע עשוי בנסיבות מסוימות לחשוף גם את דעתו הפוליטית של אדם. לדבריה, "ברגע שיש חשיפה של מידע כזה יש פה בוודאי פגיעה בפרטיות מובהקת".
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
כך, לאחר שהסוגיה הועברה לגורם שבג"ץ ראה כמוסמך לקבל את ההחלטה, מרכז הכובד של המחלוקת עשוי להשתנות: משאלת סמכותו של סולברג לקבל את ההחלטה לבדו - לשאלה האם החלטת המליאה להתיר את העברת המידע עומדת בדין לנוכח הפגיעה האפשרית בפרטיות הבוחרים.
עם זאת, החלטת המליאה אינה מחזירה באופן מלא את המצב שהיה לפני החלטתו של סולברג. לפי ההסדר שאושר, המפלגות יוכלו לקבל ביום הבחירות מידע על עצם ההצבעה ולהשתמש בו אך ורק לצורך המרצת בוחרים. עם זאת, לא ניתן יהיה לתעד את שעת ההצבעה המדויקת, להעביר את המידע לגורם אחר או לקבל מידע מקלפיות מיוחדות, ובהן קלפיות בבתי חולים, בבתי סוהר, במקלטי נשים וקלפיות לאנשים עם מוגבלות. בנוסף, המפלגות יחויבו להשמיד את המידע לאחר הבחירות.
המליאה דחתה גם את החלופה שהציע סולברג, שלפיה יימסרו למפלגות במהלך יום הבחירות נתונים מצרפיים בלבד על שיעורי ההצבעה, מבלי למסור מידע ברמת הבוחר הבודד. לשיטת המליאה, נתונים כלליים כאלה אינם מאפשרים למפלגות לדעת מי מבוחריהן טרם הגיע לקלפי, ולכן אינם נותנים מענה ממשי לתכלית של המרצת מצביעים.
בנימוקיה קבעה המליאה כי יש לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הזכות לבחור ולהיבחר והאינטרס בהגדלת שיעור ההשתתפות בבחירות. היא נתנה משקל גם לכך שהעברת המידע נהוגה זה עשרות שנים ולא נאסרה בעבר, וכי המפלגות הסתמכו עליה וכבר השקיעו משאבים בהיערכות לבחירות הנוכחיות. עוד צוין כי החלטת סולברג התקבלה לאחר שהכנסת כבר פוזרה, כך שלא הייתה אפשרות מעשית להסדיר את הסוגיה בחקיקה לקראת הבחירות הקרובות.
עם זאת, המליאה לא קבעה כי ההסדר צריך להפוך להסדר קבוע. היא הגבילה אותו במפורש לבחירות לכנסת ה־26 וקראה לסולברג להקים ועדה ציבורית שתבחן באופן רחב את האיזון הראוי בין פרטיות הבוחרים לבין עידוד ההשתתפות בבחירות, לקראת הסדר ייעודי במערכות הבחירות הבאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו