הודעתם של גלעד ארדן ויולי אדלשטיין כי "האחדות” לא תתמודד בבחירות הקרובות היא הרבה יותר מסיומה של הרפתקה פוליטית קצרה. היא מסמנת את אחת הבעיות המרכזיות של הפוליטיקה הישראלית - האם עדיין אפשר לבנות כוח פוליטי, שאינו מגדיר את עצמו קודם כול על פי יחסו לבנימין נתניהו?
ארדן ואדלשטיין ניסו להציע נוסחה אחרת. מפלגת ימין ציונית, שתתמוך בגיוס לכל ותשאף לממשלה רחבה שאינה תלויה בקבוצות קצה. בהשקת המפלגה ארדן התחייב לא לשבת בממשלה צרה, ואדלשטיין הציג את המאבק סביב חוק הגיוס כאחד מיסודות הדרך החדשה.
ארדן ואדלשטיין ביקשו להיות גשר. לקחת קולות מן הימין, אך לא להיות חלק אוטומטי מממשלת נתניהו. להציע ממשלה רחבה, אבל לא להפוך למפלגת מרכז קלאסית. במציאות הפוליטית הנוכחית, ובדורסנות של נתניהו, הגשר הצטייר כרעוע. גם הניסיון להתחבר לכחול לבן של בני גנץ שידר נואשות. הניסיון נכשל. המפלגה לא הצליחה להתרומם ונותרה עמוק מתחת לאחוז החסימה. ארדן, פוליטיקאי מיומן, הצביע על הסיבה המרכזית לכישלון כשאמר, שהציבור ממוקד בשאלה מי יהיה ראש הממשלה.
אמנם חלקים רחבים בעם היו אולי שמחים לממשלה רחבה, אבל אינם מוכנים להצביע לעוד מפלגה קטנה, שסחטנותה אומנותה. הבוחרים רוצים הכרעה ולא עוד הרפתקה.
זו אולי המסקנה החשובה ביותר מהפרשה כולה. ארדן ואדלשטיין ניסו לשנות את כללי המשחק. בתוך חודש התברר שהוא עדיין נשלט על ידי הכלל הישן של השנים האחרונות - ביבי או לא ביבי. כל מי שמנסה לעמוד באמצע מגלה שהוא עומד על חולות נודדים.
נתניהו יכול לנשום לרווחה. שני בכירים בעלי שיעור קומה, שהיו עשויים לנגוס בקולות הליכוד, נפלו שדודים, וקטנה הסכנה של בזבוז קולות בימין. על מנת להחזיר את תומכי ארדן ואדלשטיין הביתה לליכוד, הוא גם מסוגל להציע להם שריון ברשימה. במקרה של ארדן זה יותר פשוט. אדלשטיין הוא סדין אדום במשפחה. לא במקרה, ביקשו ראשי גוש השינוי שישוריין אצל ליברמן. תשובתו מתמהמהת.
יתר מפלגות הימין הקטנות - כולל כחול לבן של גנץ - שנעות מעל ומתחת לאחוז החסימה, צריכים ללמוד משהו מהאירוע, לברוח מהביצה הטובענית ולפרוש. עד יום שלישי ב-22:00 נתניהו יעשה את מה שהוא טוב בו, וזה להפעיל D9 על יתר מפלגות הימין שעדיין מסרבות להתאחד או לפרוש.
השאלה לאן ילכו המצביעים שחיפשו בית ב"האחדות" פתוחה. כולם יחזרו אחריהם. ביבי, בנט, גנץ וגם וינטר. בייאושם, הם עלולים פשוט להישאר בבית.
בגוש השינוי גם מדברים על איחוד בין בנט לאיזנקוט. הקריאה מגיעה מן השטח ובחלקה מגובה בסקרים. האיחוד יעיד על בגרות ורצון אמיתי לנצח וימקסם את הקולות. אבל כדי לנצח, על יאיר גולן לשלוט בלשונו, ועל כולם להפסיק לנהל קמפיינים שלא מגדילים את הגוש, אלא מחלקים אחרת את הקולות בתוכו. צודק נתניהו כשאמר: אני לא מתערב איך השמאל מחלק את הקולות שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו