המשפט הכי חשוב שפספסנו בראיון של שרה נתניהו

המשפט הכי דרמטי בראיון של שרה נתניהו לא היה על יאיר גולן. היה שם ציטוט אחר שחשף את היסוד הנפשי בבסיסה של מפלגת השלטון שלנו. כשנשאלה הרעיה על הקריאות "הון שלטון" נגדה באותה התפרעות במספרה, היא ענתה: "אנחנו שלטון? ראש הממשלה יכול במשהו לשלוט?". תנו לטקסט לחלחל.

וזאת כל התורה כולה: השיח הישראלי בין שני המחנות לא נחצה בשאלת אידיאולוגיה, מסרים או פעולות - ממש לא. כדי להבין את הפסיכוזה הפוליטית שצללנו לתוכה צריך לחזור אל הסינופסיס, אותו מסמך עלילה המגדיר את אפיון הדמויות בסדרה שלנו: מסתבר שהצייד חושב שהוא בכלל הניצוד, הטורף חושב שהוא קורבן, וראש הממשלה לא חי בתודעה של אוחז בשלטון, אלא של מי שנלחם בו. זהו סיפור חיינו, וגם סוד ניצחונותיו.

לילות וקללות

מדובר בפרדוקס הגדול של עידן נתניהו: האיש שכיהן בתפקיד יותר מכל ראש ממשלה אחר בישראל, ובמשך שנים עיצב את מדיניות החוץ, הביטחון, הכלכלה והפוליטיקה הישראלית, רואה את עצמו כאנדרדוג חסר כוח. הוא מוקף במערכת עוינת של פקידים, משפטנים, תקשורת, מערכת ביטחון ובית משפט. הוא שמשון, הם דלילה: הוא לא מנהל מדינה, אלא מנהיג האופוזיציה שמנסה לכבוש אותה בחזרה.

שימו לב, למשל, למה שראש הממשלה פרסם השבוע - מין כתב הגנה מסכם על אירועי הטבח: "היו המון סימנים מעידים שהולכת להיות התקפה. וידעו את זה הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן. עכשיו, הדבר המתבקש הוא להעיר את ראש הממשלה. אבל לא העירו אותי. והשאלה למה", ונתניהו מייד עונה: "התשובה היא שהם חששו ממיסקלקולציה".

כשאנחנו באים לבקש אחריות מנתניהו, הוא לא מנסה לשכנע שהוא קיבל החלטה נכונה, הוא פשוט טוען שלא נתנו לו להחליט. הכישלונות הגיעו כי לא נתנו לו לשלוט, ההצלחות באו למרות שניסו לעצור אותו. אם הוא לא הראש, אז הוא לא אשם

והוא ממשיך: "השלישייה הזאת האמינה שחמאס מורתע, והם לא האמינו שחמאס יתקוף. אז הם חששו שאם יעירו את ראש הממשלה, 'המג'נון' הזה, אני אפעיל שם את חיל האוויר, אעיר את כל צה"ל ולא אתן למישהו להתקרב לגדרות, נהרוג אותם מייד. הם אמרו: זה יביא למתקפה או לחילופי אש עם חמאס, ואת זה צריך למנוע".

והנה המשפט המכונן שלו: "אם היו מעירים אותי - הכל היה נראה אחרת. וזה הסיפור של 7 באוקטובר. זהו". במילים אחרות, כשאנחנו באים לבקש אחריות מנתניהו, הוא לא מנסה לשכנע שהוא קיבל החלטה נכונה, הוא פשוט טוען שלא נתנו לו להחליט. הוא ראש הממשלה, הם ניהלו את המדינה. הכישלונות הגיעו כי לא נתנו לו לשלוט, ההצלחות באו למרות שניסו לעצור אותו. אם הוא לא הראש, אז הוא לא אשם.

לאלף נמר

וזהו בדיוק הנמר שעליו רוכב הליכוד שנות דור - אפשר לקרוא לכך דיפסטייט, אפשר לקרוא לזה הטמעת תודעת קורבן. ולא שחסרות סיבות: הצ'חצ'חים שהיו "שין גימלים אם בכלל הם הולכים לצבא", הפכו ל"מנשקי הקמיעות והמשתטחים על קברי קדושים", בגרו והיו לביביסטים, אין אפילו צורך במירכאות. יש להם זכות הצבעה - אבל אין להם זכות בחירה; יש להם זכות הקרבה - אבל לא זכות החלטה.

לא סתם בחר נתניהו למקד את הקמפיין שלו ביאיר גולן, זה שבאמרותיו שחט את כל הפרות הקדושות יחד: קרא לסגור את מכינת עלי שגיבוריה ממלאים את בתי העלמין הצבאיים, הודיע שיוריד משידור את ערוץ 14, קרא "תתי־אדם" למתיישבים, וגם הבטיח להדיח את ראש השב"כ הדתי מדי לטעמו.

בלי צורך לשפשף שום מנורה, כל השדים הפנימיים של בוחרי הימין בוקעים יחד - עם יו"ר הדמוקרטים בדמות אלאדין שמגשים לנתניהו את כל המשאלות. כי למרות כל הכשלים, נתניהו יודע שההצבעה היא אף פעם לא מהשכל: תחושות השפלה, תיוג ובעיקר התנשאות אלה חומרי הבעירה שמהם נדלקות הפתעות בחירות.

תוך חודש בלבד הפער בין מי שחושב שנתניהו יישאר ראש הממשלה לבין מי שלא הצטמצם ב־12%. בקרב גוש השינוי האמונה בניצחון מתגברת בעקביות, בגוש הימין ניכרת צניחה מתונה בביטחון בזכייה. תזכורת: התחזית שנתניהו יישאר בתפקידו אחרי הבחירות כוללת גם תסריט של ממשלת מעבר ובחירות חוזרות

ביבי עסוק כעת בלחמם את השטח ולייצר תודעת אופוזיציה. כשיגיע הרגע, הוא יבקש מבוחריו לעזור לו "לכבוש את השלטון". מעניין איך שרה נתניהו תתפקד כאשת ראש הממשלה, שווה לנסות.

מורה לחיים

לקמפיין האנדרדוג של נתניהו כבר קם יורש, תלמיד שקדן במיוחד. רשימה חלקית מהימים האחרונים: בתגובה לטור ביקורתי בעיתון זה של עמית סגל הגיב איתמר בן גביר וחלק איתנו "כאב שאני חווה שנים. אלו שתופסים עצמם כ'אליטה', שתמיד יסתכלו עליך כחוזר בתשובה, מזרחי. יגמדו, יזלזלו, ובעיקר יתנשאו".

ויש המשך: "היהירות, המבט מלמעלה למטה, המסר שהם תמיד יודעים הכל ואתה תמיד אינך מבין". ולמי שלא יירט את המסר הוא ממשיך ומספר על "כפיות טובה על כל מה שעשיתי, זלזול תמידי, מתנשא ויהיר". אחרי יומיים, בתגובה לפרסום שלא היה חבר בקבינט המצומצם במלחמה, הוא הזדרז לצייץ: "אחרי 7 באוקטובר הודרתי מהקבינט המצומצם, כתוצאה מהחרם שהטילו עלי איזנקוט וגנץ כתנאי להצטרפותם".

"סמל למחנה שניסו להחרים"

לא עבר יום, נתניהו התחמק מצילום לצידו בטקס מציאת אלטלנה, ובן גביר פרסם: "האלטלנה היא סמל למחנה הלאומי שניסו במשך שנים להחרים, להשתיק ולהוציא מחוץ ללגיטימיות. מנחם בגין ידע מהי רדיפה בידי אחים, מהו חרם ומהי התחושה שמנסים לפסול אותך ואת המחנה שאתה מייצג. בבית שבו גדלתי ספגתי את סיפורי הגבורה, אבל גם את סיפורי הרדיפה והאפליה".

בקיצור: בתוך שלושה ימים הוא הצליח לתקוף ראש ממשלה, שני רמטכ"לים ועיתונאי בכיר בדיוק באותה האשמה - הם מתנשאים על איתמר ועל כל מי שהוא מייצג.

>מוניטור בחירות 2026: סקרי מנדטים, מפת הגושים ותחזית<<

>שאלון בחירות 2026 - איזו מפלגה באמת מייצגת אותך?<<

קשה לומר שנתניהו ובן גביר הגיעו מאותו בית גידול, אבל הקמפיין של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים הוא בדיוק אותו הקמפיין. "אשכנזי, עיראקי - יהודים, אחים, לוחמים!" זעק בגין ב־1981, ואולי בעצם לא הרבה השתנה פה מאז. מומלץ למי שתופר חליפות לקחת מגנומטר ולהקשיב לתדרים התת־קרקעיים באדמה. ביפ־ביפ.