"נעשה את הבלתי אפשרי": ההבטחה של יאיר לפיד לממשלה הבאה

ראש האופוזיציה יאיר לפיד נאם היום (רביעי) בכנס מפלגת "ביחד" והתחייב כי הממשלה הבאה תפעל להעברת חוקה למדינת ישראל, שמגילת העצמאות תשמש כפרק המבוא שלה. לפיד הציג את המהלך כ"מטרה לאומית שנועדה לקבוע את כללי המשחק הדמוקרטיים, לרסן את כוח השלטון ולגבש הסכמות רחבות גם עם מי שלא יתמכו בממשלה".

נאומו המלא של לפיד: "אם יש דבר שחסר היום במדינת ישראל, זה משהו שכולנו נוכל להיות גאים בו.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

לא חסרים אנשים שאנחנו יכולים להיות גאים בהם. בטח לא אחרי השבעה באוקטובר, יש המון. אמילי דאמרי (כולנו שולחים לה מזל טוב), ואלי שרעבי, ורחל גולדברג-פולין ויוסוף זיאדנה מרהט, ונועם תיבון שלנו. והטייסים, וצוותי הרפואה, והלוחמים והמילואימניקים. המדינה כשלה בשבעה באוקטובר, אבל הישראלים התגלו במלוא תפארתם. אנחנו יודעים להתאחד מול אסון, אבל אסון לא יכול להיות הדבר היחיד שמגדיר אותנו. מה שחסר לנו הוא מטרה גדולה שנוכל להיות גאים בה.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

היו רגעים כאלה בחיי המדינה הזו. קרה משהו, נעשה משהו, שכל אחד מאתנו הרגיש גאה והרגיש שהוא חלק מזה. הייתי ילד במבצע אנטבה, אבל זה היה רגע כזה. כל ילד בגילי הרגיש שזה גם קצת שלו. כל אחד מאתנו היה קצת יוני נתניהו שנוחת על המסלול והולך להציל את החטופים. ההורים שלנו הרגישו ככה לגבי שחרור הכותל. היה את הצילום המפורסם של הצנחנים ליד הכותל, וכל אחד הסתכל עליהם והרגיש שזה גם הוא. כל אחד היה טל ברודי שאומר, 'אנחנו על המפה ואנחנו נשארים במפה.'

כשעדה יונת נפטרה השבוע, נזכרתי איך כולנו לא באמת הבנו מה זה ריבוזומים, אבל פרס הנובל שהיא קיבלה היה גם שלנו. של המורה שלה בכיתה א', ושל הכסף של המיסים שלנו, שבנה את המעבדה שלה. אומות נבנות סביב רגעים כאלה. סביב רגעים שבהם כל אחד הופך להיות חלק ממשהו גדול ממנו. כשהנשיא קנדי נאם בטקסס ואמר, 'אנחנו נגיע לירח', לא היה לו רבע מושג איך הם יעשו את זה. המומחים היו נגד, הטכנולוגיה עוד לא הייתה קיימת, אבל אומה שלמה הסתכלה לשמים, ואמרה לעצמה: 'אני בדרך לשם. אני אגיע לירח.'

המון זמן זה לא קרה לנו. המון זמן לא הסתכלנו לשמים. אנחנו אומה במשבר. בגלל השבעה באוקטובר, אבל לא רק. בגלל מלחמת השבטים הישראלית, אבל לא רק. בגלל ששום דבר לא מנוהל, מנתב"ג ועד גיוס החרדים, אבל לא רק. אנחנו במשבר מפני שאין לנו מטרה גדולה, מעוררת השראה, שאנחנו צריכים להיאבק עליה ביחד.

כשיצאנו למערכת הבחירות הזו נדרתי לעצמי, שאם עם ישראל ייתן בנו אמון - נעשה הכל כדי למצוא מטרה כזו. לא להסתפק בתחזוקה. למצוא רעיון ישראלי חדש, גדול, שיחבר את כולנו. מאיפה מתחילים? הצעד הראשון שאנחנו עושים פה היום לעבר העתיד, הוא לחזור לרעיון המקורי שלנו. יש במגילת העצמאות הבטחה אחת שלא קוימה: לכתוב חוקה. בשנים האחרונות למדנו בדרך הקשה, שבלי חוקה אנחנו עלולים להתפרק מבפנים. הגיע הזמן להגשים את ההבטחה.

הממשלה הבאה תעביר חוקה, ומגילת העצמאות תהיה פרק הפתיחה שלה. זו חובתנו, זה הייעוד ההיסטורי של הממשלה הבאה - להיות הממשלה שתמנע כל אפשרות של מלחמת אחים. שתגדיר את יסודות הדמוקרטיה שלנו, שתוודא שתמיד נישאר דמוקרטיה, שתקבע את כללי המשחק שלפיהם נחיה במאה השנים הבאות.

את השינוי הזה אנחנו צריכים לעשות ביחד. כל עם ישראל. לא הקואליציה נגד האופוזיציה, לא חצי עם כופה על החצי השני את דרכו. לא תמונת ראי למה שעשה יריב לוין. אנחנו לא באים לנקום בהם על ההפיכה המשטרית. אולי מגיע להם, אבל זה לא מוביל לשום מקום. אנחנו באים לתקן. בתוך כל הכאוס והרעש אנשים לא זוכרים, אבל כל חוקי היסוד הכי חשובים שלנו, חוק יסוד השפיטה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק, כולם נחקקו בשיתוף פעולה מלא של הקואליציה והאופוזיציה.

אני יודע שיגידו לנו שזה בלתי אפשרי היום, שהכל השתנה, שאיתם אין איך להגיע להסכמות, אבל אמרתי לכם: אנחנו רוצים לעשות את הבלתי אפשרי. רצינו מטרה גדולה - זו מטרה גדולה. הקמנו את 'ביחד' כדי למצוא מחדש את המקום הזה בתוכנו. כולם מדברים על אחדות ואיחוד, אנחנו עשינו את זה. אמרנו, 'אנחנו לא מסכימים על כל דבר, אבל מה שמחבר בינינו גדול יותר, וחשוב יותר. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי, אנחנו מוכרחים לעשות אותו עם אנשים שחושבים אחרת מאתנו.'

אנחנו צריכים לנצח בבחירות, ואז נעביר חוקה שגם מי שלא הצביע לנו יוכל לחתום עליה. חוקה מעוררת השראה, שתגרום לנו לחרוג מהרגע הפוליטי, מהרווח הפוליטי, מהכאוס הפוליטי, לטובת משהו גדול מכולנו. חוקה היא הרגע שבו דווקא מי שניצח בבחירות מסכים להטיל על עצמו מגבלות, ולוודא שהכוח שלו מרוסן. חוקה היא ההבטחה למי שהפסיד בבחירות: המדינה היא גם שלך.

הרב ג'ונתן זקס לימד אותנו שיש הבדל בין חוזה לברית. חוזה הוא עסקה, ברית היא מערכת יחסים. חוזה מטפל באינטרסים, ברית מגדירה זהות. חוקה היא גם חוזה וגם ברית. היא חוזה, מפני שהיא קובעת את כללי המשחק. היא ברית, מפני שהיא אומרת מי אנחנו, מה מחבר בינינו, על מה לעולם לא נוותר.

החוקה לא תהיה מסמך טכני. לא רק חוק יסוד החקיקה וחוק יסוד השפיטה. היא תהיה הרגע שבו האומה ממציאה את עצמה מחדש. הצעד הראשון יהיה: כנסת ישראל תתכנס ותצביע על מגילת העצמאות כפרק המבוא של החוקה הישראלית.

הפרק הראשון של החוקה יהיה הבסיס הערכי של המדינה. מדינת ישראל, 'תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת;'

אנחנו לא חוזרים אל מגילת העצמאות כדי לחיות בעבר. אנחנו חוזרים אליה כדי לבנות את העתיד שהיא הבטיחה לנו. אנחנו חוזרים אליה כדי שכל ילד, בעוד עשרים שנה מעכשיו, בעוד מאה שנה מעכשיו, יוכל להגיד לעצמו, 'זו המדינה שלי.' 'גם כשאני במיעוט, יש כללים ששומרים עליי.' 'זו הברית שגם אני חתום עליה.'"