ועדת הבחירות המרכזית פרסמה תקנות נוקשות באשר לשימוש בילדים וסמלי שלטון כחלק מהקמפיינים הפוליטיים. זאת, כחלק מביסוס תקנות לזמן הבחירות והניסיון למנוע שימוש פוליטי פסול באמצעים שונים.
עד כה, הוסרו מספר סרטונים מהרשת של המועמדים השונים, שעשו שימוש בילדים או חיילים (עיין ערך הקרב בין הליכוד ליש עתיד על הסרטון שלו). אלא שהפעם, מדובר בהחלטה תקדימית וראשונה מסוגה, שבבחירות הקודמות לא נדרשו אליה כלל - מה עושים עם סרטוני AI?
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
לקראת ה-1.9 בכחול לבן של בני גנץ פרסמו סרטון שבנוי כולו מ-AI אבל מציג ילדים, וועדת הבחירות המרכזית דרשה להסיר את הסרטון - למרות שמדובר בילדים לא אמיתיים, ולא נעשה באמת שימוש בילדים.
בכחול לבן ייאלצו למחוק את הסרטון או לשלם קנסות כספיים, וזהו דבר שמטריד מאוד את המפלגות השונות. הרבה מהקמפיינים מבוססים גם על AI ועכשיו, כך מסתבר, גם לזה יש גבול.
נאמר שהפקת סרטון כזה מצריכה עורכים, קרייאיטיב, קידום ממומן ובעצם כסף שצריך להוציא. עבור המפלגות, זו אכן מכה שיצטרכו ללמוד ממנה ולהיזהר, גם בכחול לבן וגם בשאר המפלגות.
ההחלטה מגיעה על רקע שורה של מקרים שבהם נדרשה ועדת הבחירות המרכזית לסוגיית השימוש בילדים בתעמולת בחירות. בחודש שעבר הורה יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, להסיר סרטון שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו נראו ילדים במהלך ביקורו בקניון מלחה בירושלים. סולברג קבע כי ניתן יהיה לפרסם את הסרטון מחדש לאחר הסרת הקטעים שבהם נראים ילדים במגע אישי עם נתניהו.
שבוע לאחר מכן הורה סולברג גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולמפלגתו להסיר סרטון תעמולה שבו נראו שתי ילדות משוחחות. ההחלטה התבססה על סעיף 2ג לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), האוסר לשתף בתעמולת בחירות ילדים מתחת לגיל 15, למעט צילום או הקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית.
ועדת הבחירות נדרשה במערכת הבחירות הנוכחית גם לשימוש בדמויות המזוהות עם צה"ל. באוגוסט הורה סולברג לש"ס להסיר סרטון שבו נראה מי שמוצג כחייל דתי, לאחר שקבע כי קיים בסיס לטענה שנעשה שימוש פסול בצה"ל לצורכי תעמולת בחירות.
סוגיית השימוש בבינה מלאכותית בתעמולת הבחירות עלתה עוד קודם לכן. ביוני עתרה מפלגת "ישר!" נגד סרטון של הציונות הדתית שבו הוצגו תמונות שנוצרו ב-AI של גדי איזנקוט לצד מנסור עבאס ואבו מאזן, בפגישה שלא התקיימה. בעתירה נטען כי הסימון שלפיו חלק מהתוכן נוצר בבינה מלאכותית לא היה בולט דיו. העתירה הסתמכה גם על החלטה קודמת מפברואר בעניין תמונה מלאכותית שפרסם הליכוד נגד בנט.
ברקע נמצאת גם פרצה רחבה יותר בחקיקה. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם ב"היום" בחודש יולי האחרון, מצא כי חוק הבחירות בישראל אינו מתייחס במפורש לבינה מלאכותית, דיפ-פייק או בוטים פוליטיים, וכי אין כיום חובה חוקית כללית לסמן סרטון, תמונה או הקלטה שנוצרו באמצעות AI. זאת בשעה שבאיחוד האירופי ובכ-30 מדינות בארה"ב כבר נקבעו הסדרים ייעודיים בנושא.
כבר בסוף 2025 נערכה ועדת הבחירות לאתגר. בדיון שקיימה נשיאות הוועדה הוצג סרטון דיפ-פייק שבו נראה כביכול סולברג מודיע על סגירת כל הקלפיות בשל אירוע ביטחוני. בעקבות הדיון עלו הצעות לחובת סימון של תעמולה שנוצרה ב-AI, הקמת מערך לניטור מידע כוזב ושיתוף פעולה עם הרשתות החברתיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
