המשותפת נגד עבאס: "העדיף שותף שמתגאה בציונותו על פני בני עמו"

הרשימה המשותפת תקפה היום (שלישי) את יו"ר רע"מ מנסור עבאס בעקבות צירופו של ח"כ לשעבר יואב סגלוביץ' למקום השני ברשימת המפלגה. במשותפת טענו כי עבאס העדיף חיבור עם מי שמדגיש את זהותו הציונית על פני ריצה משותפת עם יתר המפלגות הערביות.

"היינו מצפים שהמפלגות והכוחות הפוליטיים בחברה הערבית יהיו קרובים יותר למנסור עבאס ולרע"מ מאשר קצין לשעבר בצבא, שמדגיש את זהותו הציונית ומתגאה בה", מסרו במשותפת.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

לדבריהם, צירופו של סגלוביץ' אינו רק מהלך אלקטורלי, אלא משקף את תפיסת ה"השפעה" שמוביל עבאס ואת המחיר הפוליטי שלה. "הצבתו של סגלוביץ' במקום השני ברשימת רע"מ מעניקה בפועל את אחד המקומות הבטוחים ביותר ברשימה לאיש יש עתיד, שממשיך לדבוק בעמדות מפלגתו", טענו. "במקום שכוחו האלקטורלי של הציבור הערבי ישמש להצבת דרישות פוליטיות ברורות, הוא משמש להענקת מנדט נוסף ליש עתיד על חשבון קולות הציבור הערבי".

במשותפת התייחסו גם למגעים שהתנהלו בתקופה האחרונה בניסיון להקים רשימה משותפת של ארבע המפלגות הערביות. לטענתם, שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה הסכימו לוויתורים במטרה להגיע להסכמות עם רע"מ, אך המגעים נכשלו בשל תנאים ומכשולים שהציבה מפלגתו של עבאס.

"כיצד רע"מ לא הצליחה למצוא מכנה משותף מספק עם שלוש מפלגות המייצגות חלקים רחבים בחברה הערבית, אך הצליחה למצוא במהירות מכנה משותף עם סגלוביץ' - ואף לעשות ויתורים פוליטיים כדי שיצטרף אליה?", תהו במשותפת.

עוד תקפו במשותפת את העמדות שהציג סגלוביץ' במסיבת העיתונאים שבה הוכרז על הצטרפותו. לדבריהם, הוא הדגיש את זהותו הציונית, את תמיכתו בהגדרת ישראל כמדינה יהודית ואת עברו בצה"ל ובמשטרה. במשותפת ציינו גם כי כשנשאל על הקמת מדינה פלסטינית, סגלוביץ' לא הביע תמיכה מפורשת ודיבר על הצורך ב"היפרדות מהפלסטינים".

"אלה בדיוק העמדות שחושפות את טיבה של ה'שותפות' שמציעה רע"מ", טענו ברשימה, והוסיפו כי הם מתנגדים גם למתן לגיטימציה לתוכניות לעידוד גיוס צעירים מהחברה הערבית.

לסיום מסרו במשותפת כי הם תומכים ב"שותפות ערבית-יהודית מאבקית", אך לדבריהם זו צריכה להתבסס על "התנגדות לכיבוש, לגזענות ולעליונות הציונית". לדבריהם, "השאלה איננה אם הציבור הערבי רוצה להשפיע, הוא רוצה להשפיע ולשנות את מציאות חייו. השאלה היא איזו השפעה, במסגרת איזה פרויקט פוליטי ובאיזה מחיר".