"כן. מייהדים!": תוכנית מפלגת הציונות הדתית לנגב ולגליל

בצלאל סמוטריץ' הציג את התוכנית הכוללת הקמת 40 יישובים חדשים, הבאת מיליון תושבים יהודים לאזור והענקת כלים חריגים לרשויות האכיפה נגד הפשיעה בחברה הערבית • על הפרק - הגדרת החזקת נשק בלתי חוקי כטרור ושילוב השב"כ במאבק • שאלת עתיד האזרחים הבדואים בנגב נותרה פתוחה

הפגנה נגד הפשיעה בנגב , דודו גרינשפן
הפגנה נגד הפשיעה בנגב | צילום: דודו גרינשפן

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ׳ הציג היום (חמישי) את תוכנית מפלגתו לנגב ולגליל תחת הכותרת ״כן. מייהדים!״. במרכז התוכנית יעד להביא מיליון יהודים נוספים לנגב ולגליל, להקים 40 יישובים חדשים ועשרות חוות, ולהעביר לידי המפלגה בממשלה הבאה את מינהל התכנון ואת רשות מקרקעי ישראל, במטרה לשנות את מדיניות הקרקע והתכנון.

התוכנית מחולקת לשלושה צירים: אדמה, אדם וביטחון. בתחום ההתיישבות מבקשת המפלגה להקים 20 יישובים חדשים בנגב ו-20 בגליל, להרחיב יישובים קיימים, להקים עשרות חוות וליצור רצפים התיישבותיים. במסמך נכתב גם כי המפלגה תפעל ל״ביטול תוכניות היוצרות רצפים טריטוריאליים ערביים והשתלטות על אדמות המדינה״, לצד האמירה: ״קרקע שלא אנחנו מחזיקים בה - יחזיקו בה הערבים״.

מחאה על מדיניות הריסת הבתים בנגב מול רשות הבדואים בב"ש// ללא קרדיט

היעד: מיליון יהודים

בציר האוכלוסייה מציב סמוטריץ׳ יעד של מיליון יהודים נוספים בנגב ובגליל, באמצעות הטבות דיור וקרקע למילואימניקים ולמשפחות צעירות, מסלולים לעולים חדשים ותמריצים לרופאים, מורים, אנשי מקצוע, יזמים ובעלי עסקים שיעברו לאזור. לצד זאת מבטיחה המפלגה הרחבת אזורי תעשייה ותעסוקה והשקעות בתחבורה, חינוך, בריאות ותשתיות.

החלק החריג יותר בתוכנית עוסק בפשיעה ובנשק הבלתי חוקי. סמוטריץ׳ טען כי בחברה הערבית בישראל קיימים כיום יותר ממיליון כלי נשק בלתי חוקיים, וכי מדובר כבר ב״איום על הביטחון הלאומי והאזרחי של מדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד״. במסמכי התוכנית נכתב כי היקפי הנשק והפשיעה בחברה הערבית הם ״האיום המסוכן ביותר על הביטחון הלאומי והאישי שלנו״, וכי המטרה היא ״לפרק את האוטונומיה הערבית החמושה״.

סמוטריץ׳. הציג את התוכנית של מפלגתו לנגב ולגליל | צילום: .

לצורך כך מציעה הציונות הדתית הוראת שעה שתעניק לרשויות האכיפה כלים חריגים: הגדרת החזקת אמל״ח בלתי חוקי כטרור, הכנסת שב״כ למאבק בפשיעה, מעצרים וצווים מנהליים, חזקות ראייתיות, עונשי מינימום וחנק כלכלי של ארגוני הפשיעה. בנוסף מבטיחה המפלגה שהמדינה תפסיק לשלם פרוטקשן ותייצר ״רשת ביטחון לסרבני הפרוטקשן״.

״אי אפשר לנצח את האתגר הענק הזה במצב הקיים״, אמר. ״כדי להחזיר את תחושת הביטחון צריך להבין שזה אירוע מסוג אחר ולפרק את האוטונומיה הערבית החמושה בנגב ובגליל. נכניס אלפי אנשים לכלא, זה יהיה דרקוני. אי אפשר לעבוד בכלים האלה כשאנחנו באיום. זאת הוראת שעה, לא צריך לעשות את זה לנצח״.

השב"כ נכנס למאבק בפשיעה

בהתייחס לשילוב השב״כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית אמר סמוטריץ׳ כי השירות כבר מתחיל להיכנס לתמונה ואף קיבל תקציב מסוים לצורך כך, אך עדיין קיימים פערים תקציביים. לדבריו, הוא השתתף השבוע בפגישה בנושא ופועל לפתור את הבעיה כדי לאפשר לשב״כ להעמיק את פעילותו נגד הפשיעה בחברה הערבית, ובכלל זה בנגב.

לדברי סמוטריץ', קיימת כבר תוכנית חומש למתקני הכליאה במדינת ישראל, המתוקצבת ביותר ממיליארד שקלים, וכוללת הקמת בית סוהר חדש והרחבת מתקנים קיימים. לטענתו, גם אם הדבר יצריך כליאה של אלפי עבריינים נוספים, העלות תהיה נמוכה יותר מהחלופות הביטחוניות ומהמחיר שמשלמים אזרחי המדינה על המשך הפשיעה והנשק הבלתי חוקי.

תפיסת כלי נשק בלתי חוקיים (ארכיון) | צילום: דודו גרינשפן

טיפול בפרוטקשיין

נדבך נוסף בתוכנית עוסק בפרוטקשן. סמוטריץ׳ טען כי גם חברות ממשלתיות, גופי תשתית ורשויות נאלצים כיום בפועל לשלם דמי חסות באמצעות קבלנים או התקשרויות שונות. לפי התוכנית, המדינה תפעל להפסיק את התופעה, למנוע מגופים וחברות הנגועים בפשיעה ובפרוטקשן להשתתף במכרזים ציבוריים ולהקים רשת ביטחון לעסקים ולאזרחים שיסרבו לשלם דמי חסות. במצגת נכתב במפורש: ״המדינה מפסיקה לשלם פרוטקשיין״ ו״רשת ביטחון לסרבני הפרוטקשיין״.

עתיד האזרחים הבדואים

אלא שבצד הדגש הרחב על שינוי המאזן הדמוגרפי ועל מאבק בפשיעה, נותרה פתוחה שאלה אחרת בנוגע לעתיד הנגב: מה עושים עם מאות אלפי האזרחים הבדואים שכבר חיים בו, ובעיקר עם הדור הצעיר.

לשאלת "היום" כיצד בכוונתו לסייע לתושבים הבדואים בנגב להשתלב בחברה ובכלכלה, על רקע מצבה של מערכת החינוך הבדואית, עולה פער בין היקף הבעיה לבין המענה שמופיע בתוכנית. בשנת הלימודים תשפ״ז צפויים יותר מ-10,400 ילדים מהחברה הבדואית בנגב להתחיל את לימודיהם בכיתה א׳, הקבוצה הגדולה ביותר של תלמידי כיתה א׳ באזור.

חלק מהתלמידים לומדים במערכת המתמודדת עם פערי תשתיות משמעותיים, וביישובים ובמסגרות שאינם מוסדרים באופן מלא קיימים גם בתי ספר המתמודדים עם מחסור בתשתיות בסיסיות, ובהן חשמל ומים זורמים. לכך מצטרף השנה אתגר נוסף של כוח אדם, בעקבות האיסור על העסקת מורים שהוכשרו ברשות הפלסטינית, שעלול להחריף את המחסור במורים בחברה הבדואית.

ילדים בדואים בנגב. האתגר הוא לייצר בנגב מציאות שמאפשרת חיים | צילום: EPA

המשמעות אינה מסתכמת במערכת החינוך. אוכלוסייה צעירה שגדלה ללא שליטה מספקת בעברית מתקשה בהמשך להשתלב באקדמיה, בשירות, בשוק העבודה ובחברה. בעבר, השירות בצה״ל וההשתלבות בשוק העבודה היו עבור חלק מהחברה הבדואית גשר משמעותי. כאשר הפערים הללו מתרחבים, גם הגדלת מספר התושבים היהודים אינה בהכרח מספיקה כדי לשנות לבדה את תחושת הביטחון ואת מציאות החיים בנגב.

התוכנית של סמוטריץ׳ כוללת אמנם התייחסות להשקעות בתחומים רבים אך עיקר הפירוט בה מופנה להבאת אוכלוסייה יהודית חדשה ולא לשאלה כיצד משפרים באופן מעשי את חיי האוכלוסייה הבדואית שכבר חיה בנגב.

סמוטריץ׳ אמר כי מבחינתו אין סתירה בין היעד המוצהר של ייהוד הנגב והגליל לבין זכויות האזרחים הערבים. לדבריו, ״אפשר וצריך לייעד את הנגב והגליל, זה נכון ומוצדק חוקתית סביב חוק השבות. מדינה יהודית היא רוב יהודי״. עוד אמר כי המדינה היא ״יהודית בהקשר הלאומי ודמוקרטית בהקשר החוקתי״, וכי לכל האזרחים, יהודים וערבים, צריכות להישמר מלוא זכויות הפרט.

אבל גם אם יתווספו מיליון יהודים לנגב ולגליל, המבחן של התוכנית לא יהיה רק במספר היישובים החדשים או בשינוי המאזן הדמוגרפי. לצד המאבק בנשק הבלתי חוקי, בארגוני הפשיעה ובפרוטקשן, האתגר הוא לייצר בנגב מציאות שמאפשרת חיים: מערכת חינוך מתפקדת, תעסוקה, תשתיות, שליטה בעברית והשתלבות רחבה יותר של כלל תושבי האזור בחברה ובכלכלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר