בבג"ץ מתקיים הבוקר (רביעי) דיון בעתירה נגד החלטת שר התקשורת, שלמה קרעי, להרחיב את אזורי השידור של תחנות הרדיו האזוריות, ובהן בעיקר התחנות קול חי וקול ברמה, כך שיוכלו לשדר גם בצפון הארץ מכוח תקנות שעת חירום וסמכותו של השר לפי סעיף 13א לחוק התקשורת.
הדיון מתקיים לאחר שבית המשפט דרש מהמדינה להשלים את התשתית העובדתית שעליה נשענה החלטת השר. במסגרת ההשלמות התברר כי בפיקוד העורף סבורים שקיים חשש לפער בהעברת התרעות והנחיות מקדימות, בעיקר בקרב מחזיקי טלפונים כשרים מדור 2 ו-3.
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סבורה כי גם לאחר השלמת התשתית העובדתית, לא הוצגה תשתית ביטחונית ועובדתית מספקת להפעלת סמכות החירום. בנוסף, נטען כי לא ניתנה ההסכמה הביטחונית הנדרשת וכי קיימת חלופה לבעיה של טלפונים כשרים באמצעות השידור הציבורי. בהתאם לעמדה זו של היועמ"שית, הוראות השר ניתנו בחוסר סמכות ודינן להתבטל.
השר קרעי, מנגד, עומד על חוקיות החלטתו וטוען כי היא התקבלה על בסיס נתונים שהתקבלו מחברות התקשורת, ובשל צורך ממשי בהצלת חיים ומתן התרעות והנחיות לציבור.
גם תאגיד השידור הישראלי תומך בעמדת המדינה. התאגיד הציג לבית המשפט נתוני האזנה שלפיהם תחנת כאן מורשת יכולה לספק מענה אפקטיבי לצורך בהעברת מידע והתרעות לציבור.
העותרים מעלים בעתירה גם טענה עקרונית הנוגעת לעצם סמכותו של שר התקשורת. לטענתם, סעיף 13א לחוק התקשורת כלל אינו מסמיך את השר לשנות באמצעות סמכות חירום את מפת השידורים האזורית.
עוד טוענים העותרים כי רצף ניסיונות קודמים של השר להרחיב את תפוצתן של אותן תחנות, לצד התבטאויותיו בתקופת הבחירות, מעורר חשש כי לצד השיקולים הביטחוניים עמדו בהחלטה גם שיקולים פוליטיים ומסחריים זרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו