"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדיון בבג"ץ: האם שידורי הרדיו יורחבו? השר רוצה - היועמ"שית פחות

בדיון בעתירה נגד החלטת שר התקשורת להרחיב את אזורי השידור מכוח סמכויות החירום, טענה היועצת המשפטית לממשלה כי לא הונחה תשתית ביטחונית מספקת וכי קיימת חלופה בשידור הציבורי • השר: ההחלטה נועדה להצלת חיים

| עודכן:
0השמעה
שר התקשורת שלמה קרעי והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה , אורן בן חקון
שר התקשורת שלמה קרעי והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון

בבג"ץ מתקיים הבוקר (רביעי) דיון בעתירה נגד החלטת שר התקשורת, שלמה קרעי, להרחיב את אזורי השידור של תחנות הרדיו האזוריות, ובהן בעיקר התחנות קול חי וקול ברמה, כך שיוכלו לשדר גם בצפון הארץ מכוח תקנות שעת חירום וסמכותו של השר לפי סעיף 13א לחוק התקשורת.

נשיא בית המשפט העליון עמית: "הרבה פעמים למי שיש טלפון כשר בכיס אחד - יש טלפון להתקשר בכיס השני" // דוברות הרשות השופטת

הדיון מתקיים לאחר שבית המשפט דרש מהמדינה להשלים את התשתית העובדתית שעליה נשענה החלטת השר. במסגרת ההשלמות התברר כי בפיקוד העורף סבורים שקיים חשש לפער בהעברת התרעות והנחיות מקדימות, בעיקר בקרב מחזיקי טלפונים כשרים מדור 2 ו-3.

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סבורה כי גם לאחר השלמת התשתית העובדתית, לא הוצגה תשתית ביטחונית ועובדתית מספקת להפעלת סמכות החירום. בנוסף, נטען כי לא ניתנה ההסכמה הביטחונית הנדרשת וכי קיימת חלופה לבעיה של טלפונים כשרים באמצעות השידור הציבורי. בהתאם לעמדה זו של היועמ"שית, הוראות השר ניתנו בחוסר סמכות ודינן להתבטל.

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית בתחילת הדיון בעתירה |

השר קרעי, מנגד, עומד על חוקיות החלטתו וטוען כי היא התקבלה על בסיס נתונים שהתקבלו מחברות התקשורת, ובשל צורך ממשי בהצלת חיים ומתן התרעות והנחיות לציבור.

גם תאגיד השידור הישראלי תומך בעמדת המדינה. התאגיד הציג לבית המשפט נתוני האזנה שלפיהם תחנת כאן מורשת יכולה לספק מענה אפקטיבי לצורך בהעברת מידע והתרעות לציבור.

סיכת החשכת השידור בדיון בבית משפט | צילום: אורן

העותרים מעלים בעתירה גם טענה עקרונית הנוגעת לעצם סמכותו של שר התקשורת. לטענתם, סעיף 13א לחוק התקשורת כלל אינו מסמיך את השר לשנות באמצעות סמכות חירום את מפת השידורים האזורית.

עוד טוענים העותרים כי רצף ניסיונות קודמים של השר להרחיב את תפוצתן של אותן תחנות, לצד התבטאויותיו בתקופת הבחירות, מעורר חשש כי לצד השיקולים הביטחוניים עמדו בהחלטה גם שיקולים פוליטיים ומסחריים זרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר