שוטרים בקלפיות, סייבר ברשת: היערכות ענק ליום הבחירות

כשתגיעו לבחור, בקלפי עצמה עשוי לעמוד שוטר, אבל אחד האתגרים המשמעותיים של הבחירות הקרובות יכול להתחיל דווקא בטלפון הנייד. הודעה כוזבת על תקלה בקלפי, סרטון דיפ פייק שנראה אמיתי או ניסיון להטעות מצביעים ברשת עשויים לדרוש תגובה מהירה לא פחות מהפרת סדר בשטח.

בזמן שאנשי המטה יתוגברו בשטח והתחנות ייערכו לאירועים סביב הקלפיות, חטיבת הסייבר תנסה לזהות את המקרים שבהם הפעילות ברשת חוצה את הגבול והופכת לחשד לעבירה פלילית או לאיום על הסדר הציבורי. 

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

ההיערכות המשטרתית אינה מתחילה ביום הבחירות. נצ"מ אלעד קליין, רמ"ח מבצעים במשטרה, מסביר כי המשטרה פועלת לפי נוהל סדור הקיים שנים ורוענן לפני כשנה. הוא מתייחס לא רק ליום ההצבעה עצמו, אלא לתקופה שלפניו וגם לימים שלאחריו.

במסגרת ההיערכות מוקמת מנהלת לתיאום הבחירות, כאשר לצד התיאום עם גופים חיצוניים נבנית פקודת המבצע שעליה אחראי רמ"ח מבצעים. לדבריו, התיאומים עם גופים נוספים כבר מתקיימים במשך חודשים.

ביום הבחירות עצמו תשתנה שגרת העבודה במשטרה באופן משמעותי. לדברי קליין, השוטרים יעבדו במשמרות של 12 שעות, במקום תשע שעות בשגרה, והמשטרה תמקסם את כוח האדם באמצעות תגבור השטח באנשי מטה. "אם זה מטה ארצי, מטות מחוז, מטות מרחב, כל מיני יחידות ארציות, בתי ספר ארציים. כולם, כולל כולם משולבים ביום הבחירות", הוא אומר.

בראש סדר העדיפויות המבצעי מציב קליין את איום הפח"ע. הוא מזכיר כי לאורך השנים התרחשו גם פיגועים בקלפיות והתקבלו התרעות שונות, ולכן לדבריו מדובר בראש ובראשונה בשאלה של חיי אדם. עוד לפני יום הבחירות מתכננת המשטרה לבצע פעילויות שונות, ובמהלך היום עצמו תתקיים פעילות ביטחון שוטף, נוכחות ופעילות בולטת.

אבל האבטחה אינה מסתיימת בפתח הקלפי. האתגר השני שמציג קליין הוא הסדר הציבורי: מהתקהלויות והפרעות בסביבת הקלפיות ועד אירועים במרחב הציבורי. מכיוון שמדובר ביום שבתון, במשטרה מביאים בחשבון גם את תנועת הציבור לקניונים ולחופי הרחצה לאחר ההצבעה. "זה לא רק הקלפיות עצמן", מדגיש קליין, "זה הרבה יותר רחב ומורכב".

גם האפשרות לעימותים ולהפרות סדר נמצאת בתוכניות. קליין מדגיש כי תפקידה של המשטרה במדינה דמוקרטית הוא לאפשר מחאה ולא למנוע אותה. כאשר מתקבל מידע על עימותים או כשהם מתפתחים בשטח, ניתן להפעיל כוחות שהוקצו מראש או כוחות שנמצאים בכוננות. במידת הצורך, לדבריו, המשטרה יכולה להקפיץ כוחות ייעודיים, להסיט שוטרים ממשימות אחרות ואף להזעיק כוחות מהבית. ההיערכות מתעדכנת באמצעות הערכות מצב שבועיות ולעיתים אף יומיות.

קליין אינו מצביע בשלב זה על אירוע מסוים שצפוי ביום הבחירות, ואף אומר כי נכון לעכשיו ההיערכות עצמה אינה שונה ממערכות קודמות. עם זאת, הוא מעריך כי הבחירות הנוכחיות רגישות במיוחד מבחינת הסדר הציבורי, בין היתר על רקע התקופה שלאחר 7 באוקטובר ורמת האמוציות הגבוהה בציבור. לדבריו, "יכול להיות שתהיה יותר רגישות בהיבט של סדר ציבורי". 

כדי שהתגבור סביב הבחירות לא יבוא על חשבון המענה השוטף, התחנות יתוגברו באנשי המטה וביחידות הארציות ויחולקו לגזרות פעולה. בכל גזרה יהיה קצין אחראי ותתקיים הפרדה בין ניידות המטפלות בקלפיות, ניידות שגרה וניידות ביטחון שוטף. "ניידת שגרה לא צריכה לטפל בקלפיות", מסביר קליין. "היא תטפל במשימות שגרה, אירועי מאה, קריאות של אזרחים וכו'".

אלא שבבחירות הקרובות חלק מהאיומים כלל אינם מחייבים נוכחות ליד הקלפי. סנ"צ אריאל יפרח, רמ"ד סייבר ארצי, מצביע על הנגישות לבינה מלאכותית ועל האפשרות לבצע באמצעות הרשתות החברתיות פעולות השפעה במהירות ובקלות כאיום מרכזי.

לדבריו, לקראת הבחירות מזוהה עלייה בניסיונות להפיץ מידע כוזב, הודעות מתחזות ותכנים מזויפים באמצעות דיפ פייק, ובהם תמונות וסרטונים שעשויים להיראות אותנטיים לחלוטין. 

יפרח נותן דוגמה שממחישה עד כמה אירוע כזה יכול להיות פשוט: אדם המבקש להשפיע על שיעור ההצבעה בקלפי מסוימת יכול לפרסם ברשת כי החשמל במקום נפל וכי המצביעים נאלצים להמתין זמן רב, גם אם בפועל ההצבעה מתנהלת כסדרה.

במקרה כזה, הוא מסביר, ניתן ליצור קשר עם השוטר שבקלפי, לבדוק במהירות מה קורה בפועל ובשיתוף ועדת הבחירות להוציא לציבור הודעה שהמידע אינו נכון וההצבעה נמשכת כרגיל.

אלא שגם במשטרה מבהירים שאין יכולת לראות כל פרסום. "זה אתגר מאוד מאוד גדול. זה לא הרמטי לחלוטין", אומר יפרח. פוסט בקבוצה סגורה שאינו הופך ויראלי עשוי שלא להגיע לידיעת המשטרה.

כשהמידע מתפשט, הוא עשוי להגיע דרך הציבור, פניות למוקד 100, מקורות אחרים או ניטור. לדבריו, ביום הבחירות יהיו הגורמים הרלוונטיים דרוכים במיוחד. במקביל מתקיימים תרגילים וסנכרון בין אגף החקירות והמודיעין לאגף המבצעים ובציר הדוברות, כדי לקצר את זמן הבדיקה והתגובה. 

גם כאן למשטרה יש גבול סמכות ברור. יפרח חוזר ומדגיש כי המשטרה עוסקת בעבירות פליליות ולא בדעות או בתוכן כשלעצמם. האחריות לשרידות הדיגיטלית, אבטחת המידע והגנת הסייבר של המערכות הנוגעות לליבת הבחירות נמצאת, לדבריו, בידי מערך הסייבר הלאומי. למשטרה יש נציג שעובד לצד הגורמים האחרים, וכאשר מתעורר חשד לעבירה פלילית היא נכנסת לתמונה.

העבודה נעשית בשיתוף ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי, השירות והפרקליטות. יפרח אומר כי ניתן להניח שקיימת פעילות מוגברת ברשתות סביב הבחירות ואף ניסיונות להשפיע, לרבות פעילות מחו"ל, אך נמנע מלמסור פרטים על היקפה, זהות הגורמים או המידע המצוי בידי הרשויות. 

לצד זאת, הוא מדגיש את הצורך לשמור על פרטיות האזרחים. לדבריו, קיימות מגבלות שמצמצמות גם את יכולת המשטרה לפעול, מתוך רצון לאזן בין השמירה על טוהר הבחירות לבין הפרטיות. "משטרת ישראל מתעסקת אך ורק בעבירות פליליות ולא בדעות", הוא אומר. "זה קו מאוד מאוד חד שאנחנו מציבים".

וכך, בזמן שבשטח תעבור המשטרה למשמרות ארוכות, תוציא אנשי מטה לתגבור ותפריד בין הכוחות המטפלים בקלפיות לבין אלה שימשיכו לענות לקריאות השגרה, מאחורי המסכים יתנהל מאמץ אחר: לזהות מתי סרטון, תמונה או הודעה אינם רק עוד תוכן פוליטי ברשת, אלא חשד לעבירה או ניסיון שעלול לשבש את ההליך התקין. שתי הזירות שונות, אך מבחינת ההיערכות המשטרתית הן עשויות להיפגש באותו רגע ממש: כאשר פרסום שמתחיל בטלפון הנייד גורם לאירוע שמצריך בדיקה ותגובה גם בשטח. 

יפרח מדגיש כי קו ההגנה מול ניסיונות ההטעיה ברשת עובר גם אצל הציבור עצמו. לדבריו, דווקא בעידן שבו ניתן לייצר בתוך זמן קצר סרטון, הקלטה או תמונה שנראים אמינים, נדרשת מהציבור ערנות גדולה יותר לפני הפצתם. "קיבלתם סרטון, הקלטה, הודעה, דרמה, לא משנה מה, שנייה רגע, לעצור", הוא אומר.

לדבריו, כדאי לבחון סימנים שעשויים להעיד על שימוש בבינה מלאכותית, בהם תנועות שפתיים שאינן טבעיות, סאונד שאינו תואם למתרחש או איכות תמונה חריגה, ובעיקר לבדוק את המידע מול מקור מוסמך.

יפרח נותן כדוגמה הודעה שבה מועמד מודיע לכאורה כי הוא פורש מהמרוץ. במקרה כזה, לדבריו, לפני שמעבירים את ההודעה הלאה יש לבדוק אם היא מופיעה באתר רשמי או אצל ועדת הבחירות המרכזית. ככל שהטכנולוגיה משתפרת, הוא מודה, גם היכולת לזהות זיופים הופכת למורכבת יותר.

לכן, מבחינתו, האחריות אינה מוטלת רק על הגופים שאמורים לזהות ולטפל באיומים. "השותפות יחד עם הציבור בהיבטים האלו היא דרמטית", אומר יפרח. "בסוף המטרה של כל המידע הזה שרץ ברשתות היא לבלבל את הציבור, להטעות מצביעים ולהשפיע בצורה כזו". את המסר שלו לקראת יום הבחירות הוא מסכם במשפט אחד: "לשמור על טוהר הבחירות, זה מתחיל מהציבור".