"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי האיום: בג"ץ אישר העברת 30 מיליון שקלים למקומות הקדושים

בג"ץ אישר העברת 30 מיליון שקלים למקומות הקדושים והחריג את תקציבי בתי הדין והדתות מהקפאת ההעברות התקציביות • בתחילת החודש עוכבו ההעברות שאישרה ועדת הכספים בשל פגמים פרוצדורליים שלכאורה נפלו בדיון

0השמעה
גפני ודרעי (ארכיון) , אורן בן חקון
גפני ודרעי (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

בג"ץ אישר העברת 30 מיליון שקלים למקומות הקדושים, לאחר שהחליט להחריג את תקציבי בתי הדין והדתות מהקפאת ההעברות התקציביות שאישרה ועדת הכספים. בעקבות ההחלטה, נשיא בית הדין הגדול, מרן הראשון לציון, הרב הראשי הרב דוד יוסף שליט"א, הודה לעוסקים במלאכה להבטיח את רציפות מתן שירותי הדת, למנכ"ל המשרד לשירותי דת ר' יהודה אבידן, למנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב אייל יוסף ולמחלקה המשפטית של בתי הדין בראשות עו"ד רפי רכס.

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, מסר בעקבות החלטת בג"ץ: "אני מברך על החלטת בית המשפט שמנעה פגיעה בציבור המתפללים. ובכלל שירותי הדת ובהם בתי הדין הרבניים תודתי נתונה לשר לשירותי דת וסגן ראש הממשלה, חה"כ יריב לוין, וליו"ר ש"ס, הרב אריה דרעי, על הגיבוי והתמיכה בצעדים שבהם פעלתי בכדי להביא להמשך פעילותם התקינה של המקומות הקדושים, במיוחד בפתחו של חודש אלול ולקראת חגי תשרי".

גפני נגד סמוטריץ': "הצרות הכי גדולות של עולם התורה באות מחובשי הכיפות הסרוגות" // ערוץ הכנסת

כזכור, בתחילת החודש בג"ץ הקפיא את ההעברות התקציביות שאישרה ועדת הכספים בתחילת אוגוסט, למעט הוצאות חירום אזרחיות.

במסגרת הדיון שנערך אז, בעיצומה של פגרת הכנסת, אישרה הוועדה תוספת של כרבע מיליארד ש"ח לחינוך החרדי במסגרת שורת העברות תקציביות. בין הסעיפים שאושרו: תוספת תקציב לגננות החרדיות, תקציב להסעות תלמידי "החינוך העצמאי" ורשת בני יוסף, סבסוד צהרונים במוסדות הפטור והמוכר שאינו רשמי ועוד.

העתירה הוגשה לבג"ץ על ידי עמותת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי, לאחר שיו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, לא נענה לדרישתן לבטל את ישיבת הוועדה. בעתירה ביקשו העותרות להוציא צו שימנע את כינוס הישיבה, או לחלופין לעכב את ביצוע ההעברות התקציביות שאמורות היו להיות מאושרות במסגרתה. לטענתן, ועדת הכספים לא הייתה מוסמכת להתכנס פעם נוספת במהלך פגרת הבחירות, ועל סדר יומה הועלו לראשונה העברות תקציביות קואליציוניות בהיקף של יותר מ-360 מיליון שקלים, ובהן מאות מיליוני שקלים למוסדות חינוך חרדיים ודתיים, בניגוד להוראות החוק ולהחלטת ועדת הכנסת.

השופט אלכס שטיין לא נעתר לבקשה למנוע את עצם קיום הישיבה, ולכן זו התקיימה כמתוכנן. עם זאת, לאחר שהישיבה הסתיימה וההעברות התקציביות אושרו, הוציא בג"ץ צו ארעי שעיכב את ביצוען בשל פגמים פרוצדורליים שלכאורה נפלו בהתנהלות הדיון.

בהחלטתו קבע שטיין כי "לנוכח הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיון של ועדת הכספים של הכנסת", יש להורות על עיכוב ביצוע ההעברות התקציביות שאושרו באותו דיון, עד להמשך בירור העתירה. עוד נקבע כי העתירה תידון בפני הרכב של שלושה שופטים וכי על המשיבים להגיש את תגובתם לעתירה ולבקשה לצו ביניים. הצו לא חל על העברות הנוגעות להוצאות חירום אזרחיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר