תוקף את בנט ובן גביר ולא פוסל חיבורים: גלעד ארדן עם הפנים למערכת הבחירות | ראיון

בזמן שחבריו בליכוד נאבקו על מקום בצמרת הרשימה, גלעד ארדן - עד לא מזמן אחד מכוכבי המפלגה - ביקר בסרטון קמפיין את ההרכב המסתמן: "ראש הממשלה דרש מספר שיא של שריונים כדי אולי שלא ישימו לב לזה שההדר הבית"רי כבר פחות קיים בתנועת הליכוד".

ההצהרה הזאת היא בהחלט צעד מפתיע עבור מי שכיהן כשר בכיר וכחבר בקבינט שסימן את עצמו כמועמד למאבק ההנהגה בליכוד ביום שאחרי נתניהו, ובחר לצאת דווקא עכשיו למאבק פוליטי בראש מפלגה חדשה.

"אחרי 7 באוקטובר הבנתי שהדבר הכי חשוב זה להיאבק על כך שסוף־סוף תהיה כאן ממשלת אחדות שתוכל להכריע בסוגיות המרכזיות", אומר ארדן. "הייתי יכול לחזור לליכוד ולחכות ליום שאחרי נתניהו, אבל בינתיים יש מדינה ומאות אלפי משפחות מילואימניקים תחת נטל שקורע אותנו מבפנים".

לדבריו, בתוך הליכוד "אי אפשר באמת להשפיע על הסוגיות הקריטיות. למי יש השפעה? לדרעי ולגולדקנופף, ואולי לבן גביר. ואותו דבר בצד השני - מי שיצביע לאיזנקוט או לבנט יקבל בסוף את יאיר גולן או את עבאס כשולטים בסדר היום".

לדבריו, השליחות שלו היא לחבר בין הגושים – כמכשיר פוליטי שעשוי לפתור את הבעיות הקשות בחברה הישראלית. לשאלה מדוע אינו מגדיר עצמו כמועמד לתפקיד "האצבע ה־61" מטעם הימין משיב ארדן: "מי שמטיל בי ספק עושה זאת מתוך אינטרס פוליטי. הציבור מכיר אותי ואת עמדותיי 30 שנה, ועל העמדות האלה של הימין אני אלחם גם בממשלה הבאה. אני עוזב 30 שנה בליכוד, כשהמבחן המרכזי שלי הוא להוכיח שאני הולך עד הסוף. אם אבהיר מראש שאני בכיס של מישהו, היכולת הפוליטית שלי להביא את התוצאה המיוחלת נפגעת".

לדבריו, "זו אחדות או נמות... אתם רוצים אותנו בפנים, תקימו ממשלה ציונית רחבה. לא נצטרף לממשלה צרה גם אם המחיר יהיה עוד סיבוב בחירות".

"לא בכיס של איש"

לשאלה מי מבין המועמדים בעלי הסיכויים להקים ממשלה, נתניהו ואיזנקוט, הוא רוצה לראות כראש ממשלה - משיב ארדן כי לא ההבדל בין המועמדים הוא העיקר: "לא פחות חשוב איזה סוג ממשלה תהיה לו - ממשלה צרה שקורעת את העם, או ממשלת אחדות רחבה. הדגל שלי הוא לחייב את כל אזרחי המדינה, כולל ערבים וחילונים, לתת שנתיים ומעלה שירות למען המדינה. אנחנו גם גיוס מלא, אבל לא שכחנו שאנחנו גם ימין מלא. אלו יהיו עמדות הממשלה הבאה – לא משנה מי יעמוד בראשה".

בהקשר הזה הוא דוחה את הטענה שאיזנקוט אינו יכול להוביל ממשלת ימין: "היו פה ראשי ממשלה שבאו מהימין ועקרו את גוש קטיף (שרון), ונאמו את נאום בר־אילן (נתניהו). עם ישראל התפכח. אחרי 7 באוקטובר 80-70 אחוז מהציבור מבינים שאסור שתהיה מדינה פלסטינית".

בתשובה לשאלה מבהיר ארדן כי ממשלה התלויה ביאיר גולן "ודאי שאין על מה לדבר", אך ממשלה רחבה שגולן מקבל בה קווי יסוד לאומיים "אפשר לשקול". "נדרשת ממשלה שתחייב גיוס מלא גם של הציבור הערבי - אני לא רואה את החרדים או את יאיר גולן יושבים בממשלה כזו".

על הצורך בשירות של הציבור הערבי הוא אומר: "אני לא תמים, לא כל אזרחי ישראל הערבים יכולים לשרת בצה"ל מחר בבוקר. אבל כן צריך להתחיל תהליך הדרגתי - כבר היום יש מוסלמים, ערבים ובדואים שמשרתים ביחידות קרביות. כיום התוצאה היא שבגלל שפוטרים את הציבור החרדי, פוטרים גם את הציבור הערבי. כמה שנים עוד נחזיק עם זה?".

נבחרת בלי חסימה

אגב תקדים בנט מהממשלה הקודמת - יכול להיות שתרצה את ראשות הממשלה עם מעט מנדטים כתנאי?

"אני לא נפתלי בנט, חס וחלילה. ראש ממשלה זה אדם שצריך ליהנות מלגיטימציה ציבורית רחבה, ואני לא מעלה בדמיון הכי פרוע שלי לעשות דבר כזה".

בינתיים הציג ארדן נבחרת בת חמישה מועמדים - יולי אדלשטיין, ד"ר עליזה בלוך, אלוף־משנה (מיל') חזי נחמה, ומאמן הג'ודו לשעבר אורן סמדג'ה - אך המפלגה טרם עברה את אחוז החסימה בסקרים. לשאלה על החשש מתרחיש בחירות 1992, שבו מפלגות רבות נותרו מחוץ לכנסת, משיב ארדן: "גוש האחדות הוא הגוש היחיד שיכול לגרום לפתרונות ולאחדות. בגוש הזה יש שלוש מפלגות - חילי, גנץ ואנחנו, וסדר גודל של בין 8 ל־12 מנדטים. המבחן שלנו הוא האם נצליח להתאחד לכוח מרכזי אחד. אני פתוח לחיבורים, זה לא עניין של אגו".

עם זאת, חיבור עם חילי טרופר נראה שירד מהשולחן, לאחר שהצהיר כי לא יישב תחת נתניהו: "מי שיצביע חילי צריך לדעת שהוא מקבל את יאיר גולן, עם הקפאת הבנייה או ניסיון לסגור את מכינת עלי". לדבריו, "יש עוד 70 יום עד לבחירות. אם עדיין הדברים ייראו כפי שהם היום, כל אחד יגלה אחריות כפי שמצופה ממנו".

בסוגיית חוק הגיוס ארדן מבהיר כי בנוסחה שלו יש מקום למכסת פטור ללומדי תורה: "אני בוגר ישיבת נתיב מאיר, אח שלי חרדי, אני מבין את הערך של לימוד התורה. מכסה של לומדי תורה חשובה בעיניי יותר מפטור לספורטאים מצטיינים. נצטרך להגיע להסכמה רחבה - האם מדובר ב־5% או ב־7%". הוא מסייג כי אינו סומך על איזנקוט, בנט או ליברמן שיביאו "חוק גיוס אמיתי ושוויוני שיחול על כולם", בטענה שלממשלת בנט היתה הזדמנות להעביר את החוק והיא לא עשתה זאת.

על אמירה המיוחסת לחברתו למפלגה עליזה בלוך, שלפיה תהיה מוכנה לשבת בממשלה עם ערבים, מבהיר ארדן: "עיוות תקשורתי. היא נשאלה האם יש מקום לערבים, לא למפלגות הערביות. אנחנו לא פוסלים על בסיס גזעני - יש דוגמאות כמו יוסף חדד. אבל המפלגות הערביות הנוכחיות, גם אם יגידו שחמאס הוא ארגון טרור, אני לא מאמין להם. הם הוכיחו שהם לא מזדהים עם מדינת ישראל".

המשילות שלא היתה

כשר לביטחון פנים לשעבר, ארדן משווה את כהונתו לזו של בן גביר: "יש תחומים שבהם בן גביר קידם דברים, למרות שזה פשיטא שבמלחמה אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה בבתי הכלא". הוא מספר כי כשהחל בשינויים במערכת בתי הסוהר, "מערכת הביטחון רצה לראש הממשלה ואמרה שזה עומד לגרום להסלמה ברצועה, ואז קיבלתי הנחיה מהמל"ל בשם ראש הממשלה לעצור את התוכנית". באשר לפשיעה בחברה הערבית קובע ארדן: "מעשי הרצח בין התקופה שלי לתקופה של בן גביר עלו פי שלושה ויותר".

ארדן מספר כי כשר פתח תחנות משטרה ביישובים ערביים בגליל ובנגב, "כי אני מבין את מה שבן גביר לא מבין - חוסר המשילות שם לא פוגע רק בציבור הערבי, הוא גולש לפשיעה כלכלית ש־80%-70% מהאחראים לה הם צעירים ערבים". הוא דורש כי בממשלה הבאה תיפתח בכל יישוב ערבי שבו יותר מעשרת אלפים תושבים "תחנת משטרה מלאה - 200-150 שוטרים, בילוש, מודיעין, יס"מ".

שורשי המחדל

ארדן, שיצא נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, קורא להקים ועדה חלופית: "שלוש שנים אחרי, אין ועדת חקירה שיש בה אמון ציבורי - זו תקלה חמורה". הוא מציין לדוגמה את ועדת וינוגרד שהקים אהוד אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה: "מה לא טוב בוועדה שממנה נשיא העליון? תמיד יהיה מי שיגיד כי הוא ידאג שחלק מהאחריות של מערכת המשפט לא ייבדק". לדבריו, "הבדיקה צריכה ללכת אחורה גם לימי העקירה של גוש קטיף, שאני נלחמתי נגדה".

ארדן, שהורם פיזית כחבר כנסת מבית הכנסת בנווה דקלים בזמן העקירה, אומר: "אני עד היום כואב את אותם ימים. היה לזה חיזוק אדיר לטרור, וזה מה שהביא לעליית חמאס ולעיוורון הביטחוני ברצועה. מרגע שיצאת חד־צדדית, איבדת את העיניים שרואות אם חופרים שם מנהרות או מצטיידים בנשק שמאיים על המדינה כולה".