"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משבר אמון: מה הציבור הערבי חושב על המנהיגים שלו?

סקר חדש של ערוץ "מכאן" מצביע על שחיקה באמון במנהיגות הפוליטית: 64% סבורים שהאמון שלהם בדמויות ציבוריות נמוך מבעבר, ו-61% סבורים שהדור הצעיר מתקשה לתת אמון בנושאי תפקידים

,עודכן
0השמעה
מנהיגי המפלגות הערביות ממשיכים בדיאלוג להקמה מחדש של המשותפת
  , .
מנהיגי המפלגות הערביות. צילום: .

הזירה הפוליטית בחברה הערבית מתאפיינת בפילוג ובדריכות ככל שמתקרבות בחירות הכנסת, על רקע הפיצול המתגבר בין המפלגות הערביות.

דובר צה"ל

בהקשר זה, נתונים מתוך סקר דעת קהל חדש שערך מכון "אפכאר" בקרב 402 משתתפים מהחברה הערבית, אשר יוצג במסגרת התוכנית "מכאן טוקס" המשודרת בערוץ מכאן מדי רביעי, מצביעים על שחיקה חדה ברמת האמון במנהיגות המסורתית לצד רצון עז לרענון השורות הפוליטיות.

מתוצאות הסקר עולה כי 64% מהמשתתפים מסכימים במידה רבה ורבה מאוד כי האמון שלהם אישית בדמויות ציבוריות ופוליטיות נמוך משהיה בעבר, בעוד 61% ציינו כי לדעתם הדור הצעיר פחות נכון להביע אמון בנושאי תפקידים.

כביטוי למשבר האמון המעמיק, 74% מהנשאלים הביעו את עמדתם כי החברה הערבית זקוקה כעת באופן דחוף לזקוקה לראשי ציבור ולמנהיגות חדשה שייצגו אותה ויענו על תציותיה.

לנתונים אלו משמעות מיוחדת בהתחשב בהרכב האיכותי של מדגם הסקר (402 נשאלים); לצד היותו מייצג ומאוזן מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית וכולל קבוצות גיל וקבוצות דתיות שונות, נרשם בו ייצוג בולט במיוחד של בעלי השכלה אקדמית – 45% מכלל המשתתפים. נוכחות גבוהה זו של השכבה המשכילה והמשפיעה משקפת עמדה ביקורתית ומעמיקה כלפי המציאות הפוליטית הקימת.

נתונים אלו מצביעים על פער הולך ומעמיק בין הציבור לבין המערכת הפוליטית המסורתית, ומעלים שאלות באשר להשפעת הפיצול בין המפלגות הערביות על עמדות הציבור ועל שיעורי ההשתתפות וההצבעה בבחירות הקרובות.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר