"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היום שאחרי הפריימריז: נתניהו יחפש סרוגים, מילואימניקים ונשים

ברשימה שנבחרה יש רק שני דתיים במקומות ריאליים, ואין אף נציג לביטחוניסטים • נציג העלייה הרוסית זאב אלקין - בחוץ • רק שתי נשים הגיעו למקום ריאלי • רה"מ מקווה להשלים את הפער עם השריונים

0השמעה
מחפשים ייצוג בליכוד. מילואימניקים בצאלים, ארכיון , ללא
מחפשים ייצוג בליכוד. מילואימניקים בצאלים, ארכיון. צילום: ללא

יממה לאחר הפריימריז בליכוד, במפלגה כבר עוברים לקרב הבא: השריונים שבידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. התוצאות שהתקבלו בפריימריז הותירו כמה פערים ברשימה, שאותם יידרש נתניהו למלא אם ירצה להציג בבחירות רשימה שתיתן מענה למגוון האוכלוסיות בישראל המזוהות עם הליכוד.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

אחד הפערים הבולטים הוא הייצוג הנשי. נכון לעכשיו, רק שתי נשים נמצאות במקומות ריאליים ברשימה - השרה מירי רגב וח"כ טלי גוטליב. עבור הליכוד מדובר בייצוג מצומצם, ובסביבת נתניהו יצטרכו לשקול אם להקדיש אחד מהשריונים להגדלת מספר הנשים.

פריימריז הליכוד: שיקלי, כץ, ביסמוט ומאי גולן מדברים מחוץ לקלפיות \\ משה בן שמחון

גם הייצוג של העולים נמצא בחסר. זאב אלקין, שנחשב במשך שנים לאחד הנציגים הבולטים של הציבור דובר הרוסית בליכוד, סיים במקום שאינו נחשב ריאלי. במקביל, ח"כ צגה מלקו, שהיתה אמורה לתת מענה לייצוג יוצאי אתיופיה, פרשה מההתמודדות עוד לפני פתיחת הקלפיות. גם כאן עשוי נתניהו להשתמש בשריון כדי לסגור את הפער.

מענה לציבור הציוני־דתי

אלא שאולי המכה המשמעותית ביותר נרשמה דווקא באגף הדתי־לאומי. הפריימריז הותירו את הליכוד עם ייצוג מצומצם מאוד של הציונות הדתית. חברי הכנסת אביחי בוארון, עמית הלוי, ניסים ואטורי, אריאל קלנר ועידית סילמן נדחקו למקומות לא ריאליים או נפלטו מהרשימה.

מי שכן התברגו במקומות ריאליים הם השר שלמה קרעי וח"כ משה סעדה, שהגיעו למקומות 19 ו־21 בהתאמה. עם זאת, שניהם מזוהים יותר עם הציבור החרדי־מסורתי, כך שבמפלגה יידרשו ככל הנראה לתת מענה גם לציבור הציוני־דתי.

פער נוסף נמצא בגזרת המילואימניקים. ברשימה הארצית אין בשלב הזה נציג מובהק של משרתי המילואים שנלחמו במלחמת חרבות ברזל. יגאל ברנד, מנכ"ל בית"ר העולמית והמועצה הציונית ורס"ן במיל', שהיה מועמד טבעי לייצג את הציבור הזה - פרש מהמרוץ. עם יואב גלנט ואבי דיכטר מחוץ לרשימה, גם ייצוג לביטחוניסטים אין.

מי שכבר הצליח לסגור חלק מהפער הוא שלמה לרנר, שניצח במחוז תל אביב. לרנר נכנס לרשימה כנציג בולט של הציבור הדתי־לאומי וכמי שמביא עימו גם את סיפור המילואים והלחימה. בכך הוא עשוי להפוך לדמות חשובה בניסיון של הליכוד לפנות מחדש לציבור המשרת, שחש כי הרשימה אינה משקפת מספיק את תרומתם למאמץ המלחמתי.

כעת, לאחר שהמתפקדים אמרו את דברם, הכוח עובר לנתניהו. הוא יידרש לבחור כיצד לחלק את השריונים המעטים שבידיו: נשים, הציונות הדתית, מילואימניקים, עולים ונציגי קבוצות נוספות. במילים אחרות, הפריימריז אולי הסתיימו, אבל הקרב על הרכב רשימת הליכוד רק מתחיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר