עד שעת לילה מאוחרת הקלפיות בפריימריז הליכוד היו שוממות מהרגיל. אולי זה אוגוסט, אולי התחושה שהכל כבר סגור בדילים שנקבעו מראש - ואולי זו הדרך השקטה של הליכודניקים להביע מחאה, אחרי ארבע שנים של ממשלה, איך נאמר, לא פשוטה.
רק ברגע האחרון החלה הקלפי המרכזית בבנייני האומה בירושלים להתמלא, ודקות אחרי סגירת ההצבעה המתפקדים האחרונים עוד שלשלו את טפסי הפריימריז. התחושה של המועמדים היתה חוסר וודאות קיצונית. גם מי שאמר לאורך היום ש״הלך לו טוב״, הרגיש לפתע ספק גדול. כשהחלו לזרום התוצאות, התברר עד כמה הליכודניקים שחשבו שהדילים סוגרים את הכל מראש - צדקו. המהלכים שתכננו הכוחות הגדולים בצמרת המפלגה באו לידי ביטוי בתוצאות, שמשקפות, למעט מקרה ביטן - את הרצון של ראש הממשלה נתניהו לעצב ולשלוט בתנועה.
כהן בחר בעבודה קשה
השר אלי כהן, שהגיע למקום השני בפריימריז הקודמים, רשם הלילה הישג אדיר: ניצחון ביותר מ-3,000 קולות במקום הראשון. אחרי שהצליח גם בפעם הקודמת להתברג בצורה מרשימה בצמרת, כהן קופח וזכה לתיק החוץ לשנה בלבד - ולאחריו תיק האנרגיה. ההבטחה לחזור למשרד החוץ בשנה האחרונה של הקדנציה לא קוימה, אבל כהן לא התמרמר ובחר שלא לפתוח בקרבות פנימיים ובתדרוכים נגד בכירי המפלגה.
במקום זאת הוא ניצל את הזמן כדי לעבוד לקראת הפריימריז: כמעט כל פקוד מכיר את כהן באופן אישי, וזוכה ממנו ליחס. הדרך בה הוא טווה רשת מתפקדים וקשרים אפשרה לו להגיע במצב מושלם לדילים בפריימריז - וגם אם עבור חלק נרחב מהציבור הישראלי הוא עדיין יחסית אנונימי, הוא הצליח, ובגדול, לכבוש את התנועה. אם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, נתניהו לא יוכל לקפח אותו.
יו״ר הכנסת אמיר אוחנה, לעומתו, רושם אכזבה קלה. התחושה במפלגה הייתה שהמקום הראשון בפריימריז בכיס של אוחנה - וודאי על סמך התקדימים ההיסטוריים (יולי אדלשטיין זכה לפופולאריות שיא כשכיהן בתפקיד ונבחר למקןם הראשון). אוחנה גם רצה לסמן את עצמו כיורש הפוטנציאלי של נתניהו. זה לא קרה הפעם, אבל הוא בכל זאת יכול להיות מרוצה מהמקום השני.
באשר ליריב לוין ולמירי רגב - הם יכולים לנשום לרווחה. שניהם קיבלו קדנציה ״מהגיהינום״ ונאלצו להתמודד עם הבטחות לא ממומשות - אבל הצליחו בסופו של דבר לרשום הישג מרשים, לא מעט גם בזכות הטינה שרוחש נתניהו לטלי גוטליב. בזכות הרצון של רה"מ לסכל התברגות גבוהה מידי של גוטליב ברשימה, הצליחו לוין ורגב לפצות על האכזבה מהם: בנושא המשפטי אמנם הייתה ציפייה לשינוי משמעותי יותר - אבל גוטליב מותגה כקיצונית מידי; ואילו רגב נהנתה מההפקר וסומנה כאישה הראשונה ברשימה, במקומה של גוטליב.
גוטליב בשירות האופוזיציה?
ואגב גוטליב, נדמה שאנחת הרווחה הגדולה ביותר בליכוד נרשמה בלשכת נתניהו כאשר התברר שאחרי כל הרעש והצלצולים, חברת הכנסת הבעייתית תגיע רק למקום ה-20. כעת, נתניהו לא ייאלץ להתמודד עם קמפיין נגדי של ״גוטליב היא הפנים של הליכוד״, וגם לא לחשוש מאובדן מנדטים מסיבי בגללה. אלא שאליה וקוץ בה: אם גוטליב אכן תשובץ במקום ה-20, יריביו של נתניהו יוכלו לבנות קמפיין שקורא, פחות או יותר: ״תצביעו לנו, כדי שהקול שלכם לא יכניס את גוטליב לכנסת״. כשהליכוד עומד רק על 21-23 מנדטים בסקרים, הרעיון הזה לא מופרך כלל.
עוד בגזרת השרים הבכירים, יואב קיש, למרות הקדנציה המאכזבת משהו במשרד החינוך, הצליח להתמקם גבוה מאוד (במקום ה-6 הארצי). נתניהו דחף אותו קדימה, וההערכה שהוא היה חלק מהדיל של חיים כץ ברשימה. נוסף אליו גם יו״ר הקואליציה אופיר כץ שרשם הישג אדיר - וקפץ היישר אל המקום ה-5. בליכוד מעריכים כי נתניהו ניצל את העובדה שחיים כץ כבר שוריין כדי להשתמש בקולות המתפקדים שלו - וכך לקדם בדילים את האנשים שהוא רוצה לראות בקדמת הבמה בליכוד. כך גם ניתנה רוח גבית לאלמוג כהן, שהצליח בימים בודדים בלבד לצבור תמיכה מרשימה ובקמפיין אדיר להגיע למקום ה-8. מדובר בהישג נדיר למי שעד לפני כמה עוד היה רשמית חלק מעוצמה יהודית.
ואגב חיים כץ, בגזרה אחרת הוא רשם הצלחה חלקית בלבד: אתי עטיה וקטי שטרית, המקורבות שעליהן נלחם (ובגללן טלטל את המפלגה סביב סעיף המחוזות המפורסם) - לא הצליחו להשתבץ בינתיים במקום ריאלי. בליכוד מעריכים כי ישנה סבירות גבוהה שנתניהו ישריין אחת מהשתיים בסופו של דבר, כחלק מהתמורה לכץ ש"נשכב על הגדר" בעבורו.
כישלון נתניהו בגזרת החיסולים
למרות ההצלחות היחסיות של נתניהו בגזרת הקידומים - דווקא בגזרת החיסולים הוא רשם כישלון. דוד ביטן, למרות כל הניסיונות הארוכים והחיסול הממוקד - יכהן גם בכנסת הבאה, על אפו ועל חמתו של נתניהו.
ניר ברקת זכה אמנם למקום ריאלי למרות הלחץ המסיבי שהפעיל נגדו נתניהו בימים האחרונים, אבל הסיפור עוד לא גמור. נתניהו עשוי לשריין את מישל בוסקילה מ״הימין הממלכתי״ של גדעון סער במקומו, ובכך לשלוח את ברקת הביתה.
ואגב סער - ההימור שלו שלא לרוץ הפעם בפריימריז הוכח כמשתלם. השר זאב אלקין, שנחשב בעבר כמוהו ממש כבכיר בתנועה, צנח אחרי חזרתו לליכוד למקום לא ריאלי ויראה את הכנסת הבאה מהבית.
כישלון נוסף של נתניהו היה בגזרת אבי דיכטר, שנדחק אחורה לעשירייה החמישית. דיכטר, שראה את עצמו יורש של נתניהו ונחשב לביטחוניסט האחרון ברשימה - יפרד מהכנסת וייאלץ לחשב מסלול מחדש. בגיל 74, קשה לראות אותו חוזר לפוליטיקה בדרך כזו או אחרת.
בין שיקלי לסילמן
הבוקר אפשר לשים גם עין על ההבדל התהומי בין שני המשוריינים הבכירים ב-2022, השרים עמיחי שיקלי ועידית סילמן. בעוד ששיקלי, על אף המחלוקות האידאולוגיות עם האופוזיציה, לא נחשב כ״מטרילן״ אלא כשר ביצועיסט - חברתו לשעבר ב״ימינה״ עידית סילמן רשמה כישלון אדיר, ותידחק לעשירייה החמישית. הלקח לליכודניקים, במקרה הזה, הוא שרעש וצלצולים לא מספיק.
סילמן, שהתמקדה בקמפיין ״האומץ מול השמאל״, לא זכתה לאמון הבוחרים - וגם כלא התנינים לא עזר. רגע לפני סגירת הקלפי בירושלים עוד היה ניתן לראות את בעלה שמוליק, מי שנחשב ״למוח״ הפוליטי מאחוריה, מקושש קולות אחרונים.
בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
ומילה לסיום, על מאי גולן וחנוך מילביצקי. אחרי כל הסערות, השרה וחבר הכנסת הולכים הביתה בבושת פנים. מסתבר שלמרות כל ההנחות לפיהן ״הליכוד היא מאפיה״ ו״המתפקדים מעריצים פושעים״ - המצביעים פשוט בעטו, פשוטו כמשמעו, בשני המועמדים שחשודים בעבירות חמורות ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
