רציונליים ולא במקרה. בקרב קובעי דעת הקהל הם ציבור שנוא, אם לא השנוא ביותר בחברה הישראלית. אחד מגדולי הספרות השווה אותם לציבור הגרמני ברייך השלישי. מבחינת חלק מהברנז'ה הביטחונית, ביחוד הלשעברית, הם נחשבים לכת. כת מאמינים שסוגדת למנהיגם בנימין נתניהו.
רה"מ נתניהו מברך את אלמוג כהן על התמודדותו בפריימריז הליכוד//רשתות חברתיות
אבל מחר סוף סוף נראה התחלה של דמוקרטיה בפעולה במדינת ישראל. אלה חברי הליכוד. וכן, בניגוד לדעתם של כמה אנשים, הם אולי הציבור הכי רציונלי בהצבעתו. למשל, הפרשנים מגנים את הליכודניקים שהנושא הכלכלי (והחברתי) כמעט שלא מעניין אותם בסדר העדיפויות שהם ייקחו לקלפיות מחר. יש לכך סיבה מובנת; מבחינה כלכלית מגזרי האוכלוסייה שמרכיבה את הליכוד, וברובם מזרחים דור שני, מצליחה יחסית ואולי יותר מיחסית. רק לא מכבר פורסם על ידי מכון אדווה שבמגזר השכירים במדינה המזרחים עברו לראשונה את האשכנזים בשכר הממוצע שלהם. וזה כולל גם את הנשים. מדובר על שכר של יותר מ-22 אלף ובקרב הנשים יותר מ-12 אלף. כל זה על רקע נתונים כלכליים נוספים שמשדרים התייצבות חיובית, שאף אחד לא היה מסוגל לצפות לפני שנתיים וחצי: צמיחה של קרוב לארבעה אחוזים ואינפלציה שבמונחים היסטוריים היתה נחשבת לאפסית, 1.5%.
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
מה ההסבר לזה? נחכה לספרות הכלכלית של הדור הבא. מצביעי הפריימריז של הליכוד הם אלה שאין להם ארץ אחרת. בניגוד לטרנד בקרב "הניידים", או הקוסמופוליטים, הם לא מחזיקים בדרכון שני. יש להם מולדת אחת ולכן הם חושבים על הנושא הפלשתיני ועל "השטחים" בצורה רציונלית ולא כדי למצוא חן בעיני מישהו ולא מחפשים שיאהבו אותם.
למרות שאומרים שהנושא של מערכת המשפט הוא המניע העיקרי והדליק ביותר בהצבעה של בוחרי הליכוד, באירועי בחירות שונים מה שבלט זה היצור האמורפי שנקרא "אידיאליזם ציוני ביטחוני". ויש חברי כנסת ושרים שמגלמים בעיני המתפקדים את האיכות הזאת, אנשים מאזור החיוג של עמיחי שיקלי ועמית הלוי.
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
אבל השיקול המרכזי שאמור לעמוד לנגד עיני מצביעי הפריימריז הוא עצם ההליכה וההשתתפות. זה יהיה איתות ברור האם הליכוד איבד את רוח הלחימה שלו. הליכוד ובראשו נתניהו יפגשו הפעם רוח פנים עזה. כולם, כולל ועדת הבחירות, רוצים לראות אותם יושבים בבית ומקסימום נוסעים לנופש ובלבד שישאירו את העניין המגונה הזה, שנקרא הטלת הפתק לקלפי, בידי הממלכתיים שבזים להם. הפעלתנות האובססיבית המלווה בהנחתות של ועדת הבחירות מייצרת רושם שמי שיחליט להשתתף בבחירות ב-27 באוקטובר לוקח סיכון כלשהו ועלול להסתבך. והאחראים על המורל מנסים לשפשף את האף של העם הזה בעפר ארצנו כדי לא להרפות מ-7 באוקטובר.
את הדחייה של מצביעי הליכוד מגלמת ההחלטה של גדי איזנקוט להעדיף הקמת ממשלת מיעוט, אם לא יגיע לרוב. אחרים, מאלה שרואים עצמם ראשי ממשלה בקואליציה הבאה, מאמינים שגוש האנטי-ימין מגיע לכ-62 מושבים. כך שמבחינת מי שרואה עצמו כמצביע ימין עצם ההליכה לקלפי היא המעשה הכי רציונלי כדי שלא לקלוע את המדינה לתסבוכת פרלמנטרית שתמנע הקמת קואליציה רחבה. ההצבעה מחר יש לה תפקיד בלעורר את השטח. מבחינת השמאל והמרכז הקו של איזנקוט – להמשיך את החרם על הליכוד ועל נתניהו – עומד בסימן שאלה. הפריימריז בליכוד מציגים לציבור תעודת זהות גלויה כפי שנהוג בדמוקרטיה. איזנקוט מסתפק בהצגת פנקס שבוי ומוכן לחשוף רק מספר אישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו