"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת הבחירות הקרובות: ההחלטה התקדימית של יו"ר ועדת הבחירות

נציגי המפלגות בקלפיות לא יוכלו להעביר מידע על זהות הבוחרים שהגיעו לממש את זכות ההצבעה שלהם • השופט נעם סולברג קבע כי הצעד מהווה פגיעה בהגנת הפרטיות • עם זאת, הסיעות יורשו להמשיך להשתמש בנתוני פנקס הבוחרים ליצירת קשר עם הציבור

0השמעה
נפתחו הקלפיות  , קוקו
איסור על דיווח הבוחרים בזמן אמת. צילום: קוקו

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (שלישי) כי לחברי ועדות קלפי ולמשקיפים מטעם מפלגות, אסור לדווח במהלך יום הבחירות על זהות הבוחרים שהגיעו לממש את זכות ההצבעה שלהם. ההחלטה אוסרת על שימוש ביישומונים שנועדו לעקוב בזמן אמת אחר נתוני ההצבעה כדי לתמרץ מצביעים שטרם הגיעו לקלפי.

לפי קביעת השופט סולברג, העברת מידע על עצם ההצבעה ונסיבותיה - כמו שעת ההצבעה או סוג הקלפי - מהווה פגיעה בפרטיות הבוחרים ואינה מותרת על פי חוק הגנת הפרטיות. סולברג הדגיש, כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי הסיעות להעביר מידע שאליו נחשפו אך ורק לצורך מילוי תפקידם הרשמי בקלפי ובהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, השימוש בו לצרכים מפלגתיים אסור לחלוטין.

השופט נעם סולברג,צילום: אורן בן חקון

ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה של עו"ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי השימוש ביישומונים המעדכנים מי מימש את זכות ההצבעה שלו, פוגע בחשאיות הבחירות ובזכות לפרטיות.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

מנגד, סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית טענו בתגובתן כי הנוהג אינו מהווה הפרה של הדין, בעוד יתר הסיעות בחרו שלא להביע עמדה לגופו של עניין.

בסיום דבריו הבהיר יו"ר הוועדה כי ההכרעה משקפת את המצב המשפטי הקיים בלבד, וקרא לבצע בחינה מקיפה של היחס בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות, בייחוד לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות. לצד זאת, הובהר כי המפלגות יוכלו להמשיך להשתמש כחוק בנתוני פנקס הבוחרים לצורך קשר עם הציבור, כל עוד אינם כוללים מידע על ההצבעה בפועל.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר