אתמול בצהריים הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ על השקת קמפיין הפריימריז שלו. כדרכו, הוא לא בחל בנהלים: גם קבוצת ההודעות של לשכת שר הביטחון, צינור רשמי של גוף רשמי, גויסה לצרכיו הפוליטיים.
שר הביטחון כ"ץ חוזר בו מהודעתו: "האלוף בלוט לא הודח" // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
שעות אחדות קודם לכן, במסגרת אותו קמפיין, הדיח כ"ץ בשידור חי בערוץ 14 את אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט. לאחר הסערה שעורר, לרבות בקרב ראשי המועצות ביש"ע, מיהרו אנשי השר לגלגל עיניים ולהודיע כי לא היתה הדחה, ולראיה - כשנשאל בנושא מיהר להשיב "לא", ורק הודיע שהוא נענה לבקשת הרמטכ"ל, אייל זמיר, למנות את ראש אכ"א המכהן, אלוף דדו בר כליפא, לאלוף פיקוד המרכז הבא.
כ"ץ ואנשיו מכירים היטב את הנהלים. לא השר ממנה אלופים: הרמטכ"ל ממנה. לא השר מודיע על מינויים: הרמטכ"ל מודיע (באמצעות דובר צה"ל). ולא השר מחליט על עיתוי המינוי וההחלפה: הרמטכ"ל מחליט. על כל אלה דילג השר, וגם על העובדה הפשוטה שהמינוי לא סוכם; הוא דובר - בין השר לרמטכ"ל, בין הרמטכ"ל לבר כליפא, בין השר לבר כליפא - אבל שום דבר לא נחתך סופית, משום שההחלפה לא עומדת כעת על הפרק.
הודעה בשידור חי על החלפה כמוה כהדחה. בלוט שמע עליה בעודו בדיון מבצעי, וכמוהו בר כליפא ויתר האלופים בראשות הרמטכ"ל זמיר (שנזעק להגן על בלוט, כמתחייב). כ"ץ ידע היטב מה הוא עושה: הטענה שנפוצה ברשתות החברתיות כי נלחץ מהשאלות שהומטרו לעברו בשידור אינה רצינית. המארב שלו תוכנן מראש, כולל קדימון שפורסם באותו הנושא ובאותו הערוץ בשבוע שעבר.
השר שסיבך את ישראל
אלא שבדרכו הגמלונית והבלתי מתוחכמת, כ"ץ התפוצץ על המטען שהניח בעצמו. הציבור, גם הימני, התקשה לקבל את ההחלטה ואת הדרך. אפשר להגיד על בלוט הרבה דברים, אבל הוא לוקח את כ"ץ בעיניים עצומות בימניות שלו, בפטריוטיות שלו ובקרביות שלו. בתקופתו הוקמו יותר יישובים וחוות מאשר בכל תקופה אחרת בעבר, והוא אף הסביר כי היישובים החדשים משתלבים בתפיסת הביטחון. הניסיון לתרץ את החלפתו ברצון ב"התקפיות" הוא בדיחה גרועה, כשהוא מיוחס למי שבשנותיו בפיקוד המרכז צנח מספר ההרוגים והנפגעים מטרור פלסטיני מ־41 הרוגים ב־2023 לארבעה הרוגים ב־2026.
פיקוד המרכז היה תמיד תפקיד כפוי טובה. מי שמכהן בראשו נדרש לעמוד בלחצים בלתי אפשריים. כעת זה קורה לבלוט - הדתי, הימני - משום שסירב לדרישתו של כ"ץ לתפקד כאלוף פיקוד מרכז הליכוד
כ"ץ פשוט לא היה מסוגל לקבל את העובדה שבלוט פעל בניגוד ל"מדיניותו" בסוגיית הטרור היהודי. זה התחום היחיד שבלוט כושל בו: מספר אירועי הפשיעה הלאומנית זינק דרמטית בשנים האחרונות - מ־682 אירועים ב־2024, ל־867 אירועים ב־2025, ועד ל־636 אירועים במחצית הראשונה של השנה הנוכחית. זה נובע, בין היתר, מהקושי הגובר של שב"כ וצה"ל לפעול כנגד מבצעי הפיגועים האלה, משום שכ"ץ שלל ממערכת הביטחון את הכלי האפקטיבי ביותר - מעצרים מנהליים - וכעת הוא מבקש לשלול ממנה גם את כלי המשנה, שיעילותו פחותה, של צווי הגבלה.
פרשת טל ינון דרדיק, שחשוד באלימות קשה נגד פלשתינים, היא המיקרוקוסמוס של הסיפור כולו. בלוט פעל להרחקתו בהמלצת שב"כ (וראשו, דוד זיני), משום המסוכנות החריגה שלו, שעלולה לסכן חיי פלסטינים ובמשתמע חיי יהודים, ועלולה להתסיס את השטח. כ"ץ תמך בכך עד שהתהפך, כדרכו, בלחץ הפריימריז. הוא העדיף ליישר קו עם השוליים הקיצוניים ביותר של הימין, ולא עם מערכת הביטחון ועם צורכי הביטחון.
על הדרך סיבך כ"ץ את ישראל בהאשמות באפרטהייד, משום שהצדיק מעצרים מנהליים כנגד פלסטינים וערבים ישראלים, אבל לא נגד יהודים, וגם בפשעי מלחמה - משום ש"הורה" על כיבוש מחנה פליטים בגדה ללא הקשר או סיבה. הוא גם סיכן את ביטחון המדינה ואזרחיה כשהדליף את העובדה שמטוסים אמריקניים המריאו מישראל לתקיפות באיראן, וכעת הדיח אלוף בשידור חי, בעוד הקהל המשולהב באולפן מוחא כפיים, משל מדובר בקרב גלדיאטורים ולא בקצין לוחם שנותן את מרב שעותיו ושנותיו למען ביטחון המדינה.
הכל בשם הפריימריז
פיקוד המרכז היה תמיד תפקיד כפוי טובה. מי שמכהן בראשו - הריבון בשטח - נדרש לעמוד בלחצים ביטחוניים, פוליטיים ובינלאומיים בלתי אפשריים מכל עבר, כשהאשמה מוטלת תמיד על כתפיו. מעטים האלופים שיצאו יבשים מהתפקיד; רובם הוקרבו, והקריירה הצבאית שלהם נבלמה או הסתיימה בלחץ הימין. כעת זה קורה לבלוט - הדתי, הימני, שגדל בנווה צוף ולמד במכינת עלי - משום שסירב לדרישתו של כ"ץ לתפקד כאלוף פיקוד מרכז הליכוד.
טועה בר כליפא לחשוב שיצליח במקום שבלוט נכשל בו. בשם הקולגיאליות, היה עליו להודיע שאין לו עניין בתפקיד. אבל הסיפור גדול משניהם: הוא על דמותו של הצבא, כחלק מדמותה של המדינה. כ"ץ הגיע למשרד במקום יואב גלנט, שהודח, כדי לבלום את גיוס החרדים. הוא גם הצביע נגד מעצר עריקים חרדים, ובכך מיצב את עצמו כמי שפוגע בצבא, פוגע במשרתים ופוגע בביטחון - והכל בשם הפריימריז.
לפחות בכך רושם לעצמו כ"ץ תקדים: כל השרים שכיהנו במשרד הביטחון היו פוליטיקאים ששירתו את צורכי הביטחון של ישראל. כ"ץ הוא הראשון שצורכי הביטחון של ישראל נועדו לשרת אותו. בהיבט הזה, ערוץ 14 עשה שלשום שירות מצוין למדינת ישראל: הוא חשף, בשידור חי, את מי שאחראי על הביטחון כפי שהוא - סכנה לביטחון המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו