הטרגדיה של כ"ץ: המערכה לא תמה, השידור החי כן

מי שצפה בקטע ההוא מהפטריוטים שבו שר הביטחון ישראל כ"ץ נדרש להוכיח שהוא ולא אחר "בעל הבית" ולכן יכול וצריך! להעיף (לשון המקום) מתפקידו אלוף שזוכה לשבחים מימין ולא משמאל - מבין עד כמה הלכנו רחוק מדי.

בתקשורת בכללותה דורשים לקבוע גורלות בשידור חי כי זה טוב לרייטינג. שר צריך להתיישר עם הלך הרוח מהקהל כי היה מי שזיהה נכון את מד הלחץ שלו, והציב בקהל גם את אשתו של פעיל הימין העצור. בשידור חי, כשאין זמן להתעסק עם עובדות כפי שהציג אותן כ"ץ לכתחילה ביחס לחלופות שהוצעו לאותו פעיל (שאיש מחוץ לטוויטר אינו יודע את שמו), אז שולפים מינויים חדשים.

כ"ץ כבר נכווה ברותחין. הוא נאלץ לחתום על תעודת החיסיון על שמה של ח"כ טלי גוטליב וסלל את המסלול להגשת כתב האישום נגדה, כי כך מחייב החוק - שלמיטב בדיקתי עדיין נמצא מעל לכל שיקול פוליטי - ושילם על כך במהירות. בליכוד מאוד לא אהבו את זה ומאז, כ"ץ מנסה לתקן. מאלאור עזריה ועד לאבי בלוט. מהלכים נשלפים והפריימריז מתקדמים ובאים.

הטרגדיה כפולה: כ"ץ מצד אחד חתום על שני המבצעים הגדולים נגד איראן, הוביל את מבצע המעצרים הגדול לטיהור מחנות המחבלים ביו"ש ואת המהלכים האחרונים בלבנון, לצד מהפכת החוות ביו"ש עליה הוא חתום עם בצלאל סמוטריץ' ועם אבי בלוט.

במקום לקצור את הפירות בפריימריז המתקרבים, הוא נאלץ להתיישר לסחטנות קצה שזוכה לביקורת לא רק בשמאל שבשגרה, אלא גם בחלקים גדולים בימין ובהתיישבות. במקום לגלות מנהיגות, להתעלם מרעשי הרקע ולהתרכז בתחום שהוא אמון עליו, הוא נגרר למופעים שלא משרתים אותו או את ביטחון ישראל עבור רגע של מחיאות כפיים. העובדה שבלוט צפוי היה לסיים את תפקידו הייתה ידועה עד לאחרון שרי הקבינט וגם לרמטכ"ל. התקשורת סערה, הדחה לא הייתה שם. אבל המופע היה רע.

כל העיניים על איראן, וכדאי שיהיו גם על התחבולה המדינית האחרונה של חמאס שנועדה לאלץ את צה"ל לסגת מעזה. כששר הביטחון מוזמן לפאנל חדשותי ערב פריימריז - הוא צריך לדבר רק על האתגרים המשמעותיים עליהם הוא מופקד.

כל צעקה מימין, או דרישה מהקהל, צריכה להיענות במילים הבאות: כראש המערכת אני עסוק יומם וליל באתגר האיראני ובמערכה בכלל הגזרות שלא תמה. בניהול השוטף מופקדים אנשים מצויינים. אם הם טועים אני אומר להם את זה בארבע עיניים ולא בשעת הרייטינג. תודה ושלום.