בסקר שפורסם בספטמבר 2020 ב"ישראל היום" הגיעה ימינה לתוצאה יוצאת דופן - 21 מנדטים. זה היה בשיא משבר הקורונה, ויו"ר המפלגה, ח"כ נפתלי בנט, נישא על גבי אהדה ציבורית כשהכריז "לא פרנסה - לא מעניין".
בהמשך יצא ל"מסע הפרנסה", שבו התראיין וסיפר על "יהודה מחנות היודאיקה" ועל הקשיים של בעלי העסקים הקורסים תחת נטל הסגרים.
ואז הגיעה מערכת הבחירות, ובנט פיזר הבטחות כלכליות, ובראשן "תוכנית סינגפור" שכוללת הורדת מסים, הזנקת הכלכלה ועוד. אבל את כל ההבטחות הכלכליות העבירה הממשלה הזו לאיש אחר - אביגדור ליברמן.
כפי שפורסם ב"ישראל היום", יו"ר ישראל ביתנו יחזיק בשילוש שיעניק לו כוח כמעט בלתי מוגבל בכל הנוגע לאוצר המדינה: שר האוצר, יו"ר ועדת הכספים וגם שר במשרד האוצר.
צלילה לתוך ההסכמים הקואליציוניים מגלה כי לליברמן ניתנו גם אמצעים וכלי עבודה רבים למימוש כל פעולה כלכלית שירצה. כך למשל, מובטחת לו ועדת רפורמות שמאפשרת זירוז וקיצור הליכים לפרויקטים גדולים והחזרה של רשות החברות למשרד האוצר.
יעדים מורכבים
הסכם בולט במיוחד הוא ההסכם עם רע"מ, שתהיה המפלגה הערבית הראשונה בקואליציה. בתמורה לכניסתה לממשלה, היא תקבל תפקידי סגן שר במשרד ראש הממשלה, יו"ר ועדת הפנים, סגן יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה לענייני החברה הערבית.
כמו כן, סוכם על תקצוב תוכנית חומש לצמצום פערים במגזרים הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי והבדואי בהיקף של 30 מיליארד שקלים עד סוף 2026.
ההסכמים מציבים גם יעדים שנראה שיהיה קשה לבצע אותם, למשל זה שחתמו עליו מרצ וישראל ביתנו, שלפיו הן יעשו "כל שאפשר" לקידום זכויות הקהילה הגאה וברית זוגיות. לעומת זאת, בהסכם הגג עם בנט, שמחייב את כל הקואליציה, הגוש הימני אינו מתחייב לתמוך בחוקים כאלה.
נקודות מהותיות ומעשיות שהממשלה מתכוונת לטפל בה, כך לפי ההסכמים, הן בסוגיות דת ומדינה, למשל בהעברת סמכויות הגיור לרבני ערים ופתיחת שוק הכשרות לתחרות.
בנוסף, מוסכם להעביר את חוק הגיוס שגיבשה מערכת הביטחון, שבגללו יצאה מדינת ישראל לסבבי הבחירות, שיסתיימו היום באופן רשמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו