כולם על "הולד", ממתינים להכרעה: פצצות הזמן של המערכת הפוליטית

בזמן שכולנו מנסים לשרוד את חום יולי-אוגוסט, הפוליטיקאים שלנו התאהבו בפודקאסטים. הם מרגישים שזה ידידותי, לא מאיים. יושבים באולפן קטן וממוזג, מה כבר יכול לקרות? מסתבר שלא מעט.

נתניהו הסתבך בשיחה בפודקאסט בעניין בתו, נועה, שלדבריו הוא רואה מדי פעם בחגים. איזנקוט הציג, או ניסה להציג, אמפתיה כשאמר שכאב שכול הוא מבין שבביקוריו כרמטכ"ל אצל משפחות שכולות היה עליו לדבר פחות. איתמר בן גביר סיפר שנעלב מנתניהו, ובנט חיבר פצצת זמן לרגלו כשאמר: "אני מחויב להביא את הניצחון, ולא אכפת לי מהמיקום שלי".

הם אוהבים פודקאסטים. בניגוד לראיון ברדיו או בטלוויזיה, שנמשך 5-7 דקות, כאן אין כמעט מגבלת זמן והם יכולים לברבר את עצמם לדעת. אך שום פודקאסט לא ישנה את העובדה שהמערכת הפוליטית נמצאת כרגע בשיחה ממתינה.

כולם בהמתנה. בליכוד מחכים לראות אם תהיה פעולה צבאית שתבטל את הפריימריז במפלגה ותעביר את ההכרעה לידיו של נתניהו, שרוצה ועדה מסדרת. בוועדה הזאת יהיו בעצם שני חברים - הוא והוא. אולי גם רעייתו.

באגף הימני מחכים שגנץ ודדי שמחי יחליטו כבר אם לרוץ, או לראות אם יצליחו לחבר אליהם את יולי אדלשטיין ואת איילת שקד, שמחכים לגלעד ארדן שיחליט. לארדן, לעומתם, לא אצה הדרך. הוא צעיר יחסית לאחרים וכבר הוכיח שיש לו אחיזה בשטח, כשנבחר בעבר למקום הראשון בפריימריז בליכוד. נתניהו כל כך חשש ממנו אז, עד שהגלה אותו לארה"ב.

ארדן שמר על הקשר עם השטח ולא פרש מהמפלגה. יהיה נכון מבחינתו להמתין ליום שאחרי נתניהו בליכוד, והיום הזה לא כל כך רחוק. אם יתקיימו פריימריז ותיבחר רשימה שנתניהו לא יאהב, הוא עלול לשבור את הכלים ולהגיד שהוא הולך הביתה, בעיקר אם הסקרים ימשיכו לחזות לגוש שלו 49-51 מנדטים בלבד. הוא לא מוכן שיירשם עוד הפסד על שמו. אם בכל זאת יצליח לקבל את המושכות ולהרכיב לבדו את הרשימה, לא מן הנמנע שיבלע את גאוותו ויציע לארדן מקום משוריין בקדמתה, שימצב אותו בעמדה טובה להתמודדות על ההנהגה.

מחכים גם לחילי טרופר וליועז הנדל שיציגו את הרשימה שלהם. זה יקרה ככל הנראה השבוע. הם מרגישים בטוחים יותר כיום, לאחר שבכל הסקרים הם עוברים בבטחה את אחוז החסימה. תרמה לכך, ועוד תתרום, המתנה שלא מפסיקה לתת - הציונות הדתית, שהפכה למפלגת המתיישבים החרד"ליים. זה עשוי להפוך את "הבית הציוני" של טרופר והנדל לכליא הברק של קולות מצביעי המפד"ל על גלגוליה.

ומחכים - וזו אולי הסוכרייה הכי ממכרת בחום יולי-אוגוסט - להתממשות הרומן בין יואב סגלוביץ למנסור עבאס. זה ישבור פרדיגמות שמזמן היו צריכות להתנפץ, ובו בזמן יהפוך את סגלוביץ למי שמסתובב עם מטרה על גבו. עבור תועמלני הימין זה יהיה גם האות להמשך המתקפה. זה החל בסרטון המשוקץ עם איזנקוט ועבאס, וכעת יושלם עבורם הפאזל. אמרנו לכם, הם יצעקו: תצביעו לאיזנקוט או לבנט ותקבלו ממשלה עם ערבים.

הגיע הזמן שגם בליכוד, שהיו הראשונים לנהל רומן עם עבאס, יבינו שנכון לשלב את האוכלוסייה הערבית, שמהווה יותר מ-20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. ביוני 2026 נתניהו אמר: "די לחרמות". כדאי שמעשיו יעמדו מאחורי מה שפיו מבטיח.