שירה שפירא: "ענר היה אומר לי לעשות את זה, יש משבר אמון עם ההנהגה"

אם עד עכשיו הכרנו את שירה שפירא כאמא של ענר ז"ל, הגיבור שהגן בגופו והדף רימונים במיגונית המוות ב־7 באוקטובר - כעת היא מתחילה את דרכה על הבמה הציבורית ונכנסת למים העמוקים של הפוליטיקה.

בראיון ראשון מאז בחרה להצטרף למפלגת "בית ציוני" של חילי טרופר ויועז הנדל, שפירא מספרת למה בחרה דווקא בהם, מה יהיו הערכים שתדרוש לקדם בפוליטיקה - ומה ענר היה אומר לה, לדעתה, אילו היה כאן כדי להתייעץ איתה.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

למה בעצם החלטת לעלות על המגרש הפוליטי?

"כבר יותר משני עשורים אני בשירות הציבורי. עשיתי תפקידים שיש להם משמעות ברמה הארצית, והובלתי מהלכים שיש להם חשיבות לכלל מדינת ישראל. זה מה שעשיתי כל חיי. אבל אחרי 7 באוקטובר קרה משהו אחר: לי, באופן אישי, קרה הנורא מכל - וגם לנו, כמדינה, קרה הנורא מכל. לאט־לאט התגבשה בי ההבנה שאני צריכה לעשות הכל כדי שיהיה פה טוב יותר. עכשיו, עם הכניסה לפוליטיקה, אני מרגישה שאני מתחברת לדבר הכי עמוק שענר האמין בו וכתב עליו, וגם עשה אותו בבוקר המזעזע ההוא. הוא נעמד בפתח המיגונית והחליט שהוא יציל חיים של אנשים שהוא בכלל לא מכיר, וכשהבין שלא יוכל להמשיך להדוף את הרימונים - הוא ביקש ממי שהיה איתו להמשיך אחריו".

"אני מקשיבה לו ושואלת את עצמי מה לעשות. לא תכננתי להיכנס לזירה הפוליטית, רציתי להישאר בזירה המקצועית. אבל אמרתי לעצמי שזה מה שאני צריכה לעשות כדי להמשיך את התפיסה של ענר: שאפשר לחבר את החברה הישראלית ולעבוד ביחד, ולהביא הנהגה שראויה לעם שלה".

ענר היה תומך בכניסה שלך לחיים הפוליטיים?

"אני כל הזמן שומעת אותו וממש משוחחת איתו, כי אני כל כך רגילה לדבר איתו. אני בטוחה שענר היה אומר לי: 'אם זה מה שאת חושבת שאת צריכה לעשות, אז תעשי עד הסוף. אני מאחורייך, תהיי אמיתית ואותנטית'. הוא תמיד תמך בי בעשייה הציבורית, אז הוא היה תומך גם עכשיו - זה המשך ישיר למה שעשיתי בשירות הציבורי".

מה באמת גרם לך להחליט שצריך להיכנס לפוליטיקה?

"הפוליטיקאים הם אלה שקובעים מדיניות. בנקודת הזמן הזו השדה המקצועי לא מספיק כדי לקדם את מה שצריך: להביא לחיבורים, לעבוד יחד, להוסיף אהבה ולהילחם בשנאה. אנחנו רוצים להקים ממשלה ציונית רחבה, טובה, שמאחדת ומחברת את כולם. נוסף על כך, כמי שמגיעה מהשירות הציבורי אני חושבת שההכרה של הדרג הפוליטי בחשיבותם של אנשי המקצוע היא קריטית לעתיד מדינת ישראל".

"הממשלה לא קשובה"

מה ראית מבפנים שגרם לך להגיד: "וואלה, צריך להחליף את ההנהגה, לא מספיק לעבוד במשרדי הממשלה"?

"כל החברה הישראלית חוותה משבר אמון עם ההנהגה. הישראלים מרגישים שקבלת ההחלטות של הממשלה לא רואה את הצרכים שלהם. זה לא רק ב־7 באוקטובר, כשאנשים הופקרו לשבת לבד ולהחזיק את הדלת של הממ"ד; זה גם בתקופה מאז, כשהממשלה לא היתה שם מספיק עבור האזרחים. אנשים צריכים להרגיש שהמנהיגים שלהם עובדים בשבילם ורואים אותם כמטרה. האמון הבסיסי הזה נשבר, ואנחנו חייבים לחדש אותו".

החיבור שלך עם טרופר והנדל מסמן קו ממלכתי, מרכז־ימין, שדורש אחדות בעם. אבל מה בסוף הבשורה שלכם לעומת מפלגות אחרות? מה ההבדל מבני גנץ, למשל?

"יש מאות אלפי מצביעים שמחפשים את השילוב שלנו. מצד אחד, הציבור הזה עייף מקרבות "רק ביבי" ו"רק לא ביבי". מצד שני, הציבור הזה מרגיש ששכחו אותו, במיוחד בדגש על מצביעי ימין שתמכו בקואליציה הזו ומרגישים שנשכחו מאחור".

אז עם מי תשבו? עוצמה יהודית ובן גביר הם פרטנרים? ומה עם הדמוקרטים ויאיר גולן?

"נשאף לעשות הכל כדי להקים ממשלה ציונית רחבה. אנחנו לא מדברים על אנשים אחרים, אלא על מה אנחנו".

אבל האם הם מייצגים עקרונות שאפשר לשתף איתם פעולה?

"אנחנו רוצים לשבת עם מפלגות ציוניות על שירות לכולם, שותפות, אחריות, כבוד החוק וציות לחוק. כל מי שייצמד לערכים האלה - יכול להיות שותף".

אני לא שומע פסילה קטגורית, לא של בן גביר ולא של גולן.

"אני לא רוצה לדבר על אנשים. אני אומרת: מי שציוני ונצמד לערכים של שותפות ושירות - הוא איתנו. אנחנו בוודאי לא רוצים קואליציה כמו הנוכחית, אלא כזו שתעמוד לצעד המשרתים והמילואימניקים".

בבחירה בין ממשלת אחדות לבין להשלים ל־61 מנדטים ציוניים של גוש השינוי, מה תעשו?

"כל מפלגה ציונית ראויה לשבת בממשלה, ואני מקווה שהיא תהיה כמה שיותר רחבה. העם יקבע מי יהיה ראש הממשלה, ואנחנו נצטרף רק לממשלה שנשענת על מפלגות ציוניות. לפי איך שהמפלגות מתנהלות כיום, התשובה לגבי מי יכול להיות שותף מאוד ברורה".

המסר לציונות הדתית

אם אני איש הציונות הדתית, למה שאצביע לכם ולא לבן גביר או לסמוטריץ', למשל?

"אני אישה ציונית־דתית, ואני חושבת שההנהגה של הציונות הדתית התבלבלה ושכחה את הערכים של האוכלוסייה שלה. סבא של בעלי, משה חיים שפירא, שהיה מקים תנועת המפד"ל, יצר את הקווים המנחים של הציונות הדתית: הוא זה שחתום על ממשלת האחדות הראשונה ב־1967, הוא זה שפעל להכניס את האצ"ל לתוך 'ההגנה' ולהיות חלק מצה"ל ב־1948.

"הוא ראה את הערכים של ערבות הדדית ואחדות כערכים בסיסיים והכרחיים למדינת ישראל. אלו הערכים שמי שמגדיר את עצמו דתי־לאומי צריך להתעקש עליהם, להבין את גודל השעה ואת הצורך של מדינת ישראל. כל מי שמזדהה עם הערכים האלו צריך להצביע לנו, כי אנחנו עומדים לוודא שהציונות הדתית המפוארת הזו תדאג שמדינת ישראל תמשיך לחיות ביחד ולצמוח ולפרוח".

רע"מ יכולה להיות חלק מהממשלה?

"אני לא יכולה להגיד שהם חלק מהממשלה הציונית הרחבה, כי הם לא עומדים בערכים שלנו. אנחנו נרצה להקים ממשלה שנשענת רק על מפלגות ציוניות. אנחנו נדרוש 61 אצבעות ציוניות. מי שלא ציוני אך מקבל את קווי היסוד של הממשלה יוכל להצטרף - אבל לא בתור לשון המאזניים".

המוסר קריטי

איך את רואה את התופעה של האלימות ביהודה ושומרון, גם מצד מתיישבים?

"אנחנו בעד שלטון החוק, כיבוד החוק, ציות לחוק ולערכי המוסר. אני, באופן אישי, ואנחנו כמפלגה מגנים את ההתפרעויות האלה. החוק לא מספיק - גם המוסר הוא קריטי".

מה לדעתך ענר היה אומר אם הוא היה רואה את המצב שהחברה הישראלית הגיעה אליו? הדבק שהחזיק אותנו במשך שבעה עשורים מאיים להתפרק.

"אני לא צריכה להגיד לך מה הוא היה אומר, אני יכולה להגיד לך מה הוא אמר. באוגוסט 2023, בתקופת הרפורמה המשפטית, הוא כתב שיר על זה: 'היום אני נלחם נגד שנאת אחים ואחיות'. הוא רצה להילחם בקיטוב, בקטלוג ובפירוד שיש בעם, ולחפש אהבה ברחובות, סתם בין זרים. השורה המשמעותית ביותר היתה בסוף: 'עוד לא הגענו לנקודת האל־חזור - תהיה פה הגשמת חזון'. אפשר לעשות תיקון. אנחנו חייבים לעבוד ביחד וקשה כדי לממש את החזון.

"אני רוצה להגיד עוד משהו שלא שאלת, אבל הוא חשוב לי במיוחד: אני נכנסתי בשביל הצעירים. ענר שלנו, וזו לא קלישאה, יישאר צעיר לנצח. אבל דרך הצעירים שממשיכים לחיות פה אני מדמיינת את ענר גדל פה, ואומרת: הם אלה שאנחנו צריכים להתמקד בהם. הם נתנו כל כך הרבה, ועכשיו הם צריכים לקבל מעל ומעבר כדי לקבל פה חיים טובים ומלאים. אני באה לעבוד בשבילם".