בדרך להפוך לש"ס? "הציונות הדתית כבר לא מייצגת את הציונות הדתית"

מה שכואב בתוצאות הפריימריז של הציונות הדתית הוא לא מי שנבחר בהן, אלא מי שכבר לא נמצא שם, ומי שמבין יותר ויותר שאין לו מקום בתוך המפלגה שמתיימרת לייצג את הציבור שלו.

ההתיישבות בארץ ישראל היא מפעל ציוני־דתי אדיר, ובימים שבהם המתיישבים סופגים פיגועי טרור ראוי להכיר להם תודה והערכה עמוקה. אין בינינו מחלוקת אידיאולוגית על חשיבות יישוב ארץ ישראל, ויש הערכה רבה לפועלו של השר בצלאל סמוטריץ' ביהודה ושומרון.

ההצלחה הגדולה במפעל החוות, שהוא עניין ביטחוני ולאומי, היא בכך שהן מכוח מדינת ישראל ובשליחותה, ושפריסתן נעשתה בתיאום עם צה"ל.

אבל הדאגה לארץ ישראל צריכה לבוא יחד עם אחריות לעם ישראל. ההתיישבות הופכת חזקה יותר בשילוב ערכים אחרים שהציונות הדתית היתה צריכה לקדם: הגדלת מספר המתגייסים, ממלכתיות, אחריות לכלל החברה הישראלית והיכולת להנגיש את היהדות במקום לבדל אותה.

לכן קשה להסתכל על הרשימה החדשה של מפלגת הציונות הדתית ולראות עד כמה היא אחידה. במקום אלפי מתפקדים שמכריעים, 170 חברי מרכז בחרו את הרשימה, שבמקומות ריאליים נמצאים בה סמוטריץ', אורית סטרוק, שמחה רוטמן, צבי סוכות ואוהד טל. מיכל וולדיגר נדחקה למקום התשיעי הלא ריאלי.

מי שלא מתיישר - בחוץ

וולדיגר היא הדוגמה למה שחסר כאן. היא אישה דתית, ימנית, אידיאולוגית, אבל גם פרלמנטרית שעובדת. היא עוסקת בחברה הישראלית הרחבה ומביאה קול נגיש, אכפתי וממלכתי.

גם אופיר סופר, שהוא אדם שקול ומוערך, שהתעקש לומר כי אי אפשר לדבר בשם ציבור שמשרת במילואים ובאותה נשימה לקדם מתווה שאין בו כוונה אמיתית להקל עליהם ולהרחיב את הצבא על ידי גיוס חרדים - לא יכול היה להישאר במפלגה הזאת.

וזו הנקודה - אין בעיה שיש גם מפלגת תקומה בתוך מפלגת הציונות הדתית. הבעיה היא שבהרכב הזה לאחרים כבר אין מקום. שמי שלא מתיישר איתה, כבר לא יכול להיות חלק ממנה.

במקום מיכל וולדיגר נמצא אוהד טל, שבמקום לדאוג לאוכלוסיות החלשות הוא דואג לג'ובים של ש"ס דרך חוק הכשרות. במקום להנגיש את היהדות ליותר ישראלים, מפלגת הציונות הדתית מחזקת את המונופול של הרבנות. במקום לבשר בשורה תורנית, היא הופכת לסניף של דרעי.

וכשסופר, וולדיגר וסולומון לא, מי שכן נכנס לממשלה הוא יצחק גולדקנופף. כי בהרכב הנוכחי שלה אין במפלגת הציונות הדתית אף אחד שידאג למילואימניק הציוני־דתי.

הפטור הגורף לגולדקנופף ולנכדיו כבר חתום על השולחן של סמוטריץ' וחבריו, ומי שמצביע לו - מקדם את הרחבת מעגל ההשתמטות. כשסמוטריץ' מאותת שפניו לממשלה צרה שהפרוטקשן למפלגות החרדיות מנחה אותה, הוא מקדם את ערכי דרעי וגולדקנופף על חשבון הערכים שלנו, והמשפחות שלנו, ביטחון המדינה וכלכלתה. דווקא משום שארץ ישראל חשובה מאוד היא צריכה הגנה של צבא גדול וחזק, כיום ובעתיד.

בדרך להפוך לש"ס

השבועיים האחרונים של הכנסת, פרישת סופר וסולומון ותוצאות הפריימריז מנכיחים את המשך המפנה שמבצעת מפלגת הציונות הדתית בדרכה להפוך לש"ס - בסגנון ובתוצאות. וניתן היה אחרת. לו סמוטריץ' היה משכיל להיפרד מהברית החרדית ולחתור לפעול לממשלה ציונית רחבה, הוא היה יכול לממש יותר מערכי הציונות הדתית.

יותר תורת ארץ ישראל שנגישה לעם ישראל, יותר ציונות, יותר צבא ויותר אחריות להגן על הארץ, יותר כלכלה חופשית, יותר ממלכתיות ויותר אנשים שיכולים לומר בגאון: אני ציוני־דתי. תוצאות אלו בניצוחו של סמוטריץ' מלמדות על בחירה בכיוון ההפוך.

הגיע הזמן שתוקם אלטרנטיבה פוליטית שתייצג את הציונות הדתית באופן ראוי ורחב, אשר יביא למדינת ישראל את הבשורות שיש בכוחנו לתת, ובעת החשובה הזו - זוהי חובתנו. ימין ציוני, אחראי ודתי, שיבוא לממשלת תקומה רחבה והכרחית לקיומה של מדינת ישראל.

הכותבת היא ממייסדות פורום נשות המילואימניקים וממובילות מאבק ארגוני המילואים